פסוק ב:התשפט התשפט. יל"פ שהנביא היה שופט ומסתפק בעצמו אם ישפוט ויחקור אחר עונות ירושלים, א"ל ה' וכי תשפוט ותחקור ע"ז אם תשפוט את עיר הדמים ? אני אומר לך הודע אותה את כל תועבותיה :
פסוק ד:ותקריבי ימיך ותבא עד שנותיך. השנים מציינים שנות עולם, שבכל שנה יתחדשו שנויים בנמצאי העולם, והימים (כשאינו בא על ימים אחדים) יצייר ההמשך הזמני המייעד לכל נמצא בכלל, כל הימים אשר אתם חיים על האדמה, וכשאמר כמה ימי שני חייך, היינו ההמשך הכללי משני חייך, ומצאנו הרבה פעמים שמציין בימים הימים הטובים, ובשנים יציין השנוים שיעשו בחיי האדם שרובן רעים, כי כל שנה ישונה ליחותו ומזגו ויותך ויופסד ויתקרב אל הזקנה, ודייק יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה, ודברנו ע"ז בכ"מ, ואמר פה תקריבי ימיך שנשלמו ימי הטובה ובא קיצם, ותבא עד השינויים שיתחדשו עליך לרעה :
פסוק ד:חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות. קלסה היא יותר מחרפה שהוא המאמר שעושים לצחוק ולגנאי וכבר בארתי למעלה (ו' ט', י"ב ט"ו) שבכל הספר הזה יציין שגלו בגוים ומשם נתפזרו לארצות רחוקות, ובזה מוסיף שלא לבד שיהיה חרפה, כי יהיה גם קלסה, ולא לבד לגוים הסמוכים, כי גם לארצות רחוקות כמ"ש הקרובות והרחוקות וכו' :
פסוק ו:איש לזרעו היו. הזרוע מציין ראשית הכח, והנשיא אשר במשפט יעמיד ארץ המשפט היא הזרוע שלו המניעה ידו וכחו, אבל אם יגבר שלא במשפט נקרא איש זרוע (איוב כ"ב ח') :
פסוק יב:ותבצעי. מענין גזלה כמו כן ארחות כל בוצע בצע ויל"פ מענין רווח כמו מה בצע, שתעשוק ותעשיר בזה את רעיך ואנשי בריתך שהם מצרים ואשור :
פסוק יג:והנה הכיתי כפי. כמ"ש (כ"א כ"ב) וגם אני אכה כפי :
פסוק טו:בגוים, בארצות. עי' למעלה (י"ב ט"ו) :
פסוק טז:ונחלת, מנחלים נחלה ובינינו נפעל, כמו וננחלת, ואין בו דגש מפני הח' :
פסוק טז:בך. פי' הענינים שהיו בך מקדם :
פסוק יח:סיגים כסף. לדעת המפ' בא היו"ד והמ"ם עם הסמוכות שלא כדת, ולמ"ש ר"ל הסיגים היו כסף :
פסוק כ:אקבץ, וכנסתי. יש הבדל בין קבץ אסף, כנס, הקובץ מקבץ הנפזרות, והאוסף אוסף אל מקום אחד, כמ"ש (ישעיה י"א), והכונס כונס למקום שמור בל יצא משם, כונס כנד מי הים, ועז"א לאסוף ולכנס (קהלת ב׳:כ״ו) ר"ל שיכנס ע"מ שישארו בכור :
פסוק כ:באפי, בחמתי, עברתי. כבר בארתי למעלה (ה' י"ב) שטאף הוא החיצון וחמה היא החמה הפנימית, ושתיהן יהיו על החוטא, וגדר העברה שע"י אפו וחמתו שופך קצפו גם על הבלתי חוטא, שעובר גבול האף לקצוף על הכלל, כמ"ש (ישעיה י"ג י"ג), ועז"א ונתכתם מעצמכם שכיון שנתן רשות למשחית וכו' :
פסוק כב:כהתוך כסף. כהתכת כסף, כמו כהנתוך :
פסוק כד:לא גשמה. מבנין פועל ונפל הדגש, ומפיק הה"א לתפארת הקריאה, רד"ק רש"י פי' לא נתן גשם הראוי לה לטהרה :
פסוק כה:חסן ויקר. דברים חזקים ויקרים :
פסוק כו:חמסו תורתי. החמס נופל על כל דבר שנעשה שלא כראוי, וחוטאי חומס נפשו, ור' יונה כתב שחמס בלשון ערבי הסרת הדבר ממקומו, וכן (צפניה ג' ד') חמסו תורה :
פסוק כט:עשק גזל. עשק המעכב שכר שכיר והוא קל מגזל :
פסוק ל:גדר גדר ועמד בפרץ. עי' לעיל (י"ג ה') :
פסוק לא:זעמי עברתי. עי' לעיל (כ"א ל"ו) :