פסוק יד:וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין נִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי לֹא הָיָה שִׁמְעוֹן רְצוּי אָבִיו בַּעֲבוּר דְּבַר שְׁכֶם, וּלְכָךְ לֹא אָמַר אֶת שִׁמְעוֹן בְּנִי וְאֶת בִּנְיָמִין, כִּי לֹא יִזְכְּרֶנּוּ בִּשְׁמוֹ, כַּאֲשֶׁר עֲזָבוֹ בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים, וְאִלּוּ הָיָה בְּבֵיתוֹ לֶחֶם לֹא שָׁלַח עֲדַיִן אֶת בִּנְיָמִין וְיַנִּחֵהוּ בְּמִצְרַיִם. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית מ"ג:י"ד), רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִצְנְצָה בּוֹ, לְרַבּוֹת אֶת יוֹסֵף. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה צ"ב:ג') גַּם כֵּן אָמְרוּ, "וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם" – זֶה יוֹסֵף, "אַחֵר" – זֶה שִׁמְעוֹן. וְנָכוֹן הוּא, כִּי נָתַן דַּעְתּוֹ בְּעֵת הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל סְתָם גַּם עַל הָאַחֵר אוּלַי עוֹדֶנּוּ חַי. וְלָשׁוֹן אַחֵר דָּרְשׁוּ שָׁם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה, אָמְרוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ", זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו ג) "ה' אִישׁ מִלְחָמָה", וּכְתִיב (תהלים קו מו) "וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים"; "וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם", אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים; "אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין", זֶה יְהוּדָה וּבִנְיָמִין; "וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי" בְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן, "שָׁכָלְתִּי" בְּחֻרְבַּן שֵׁנִי, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד, זֶה לְשׁוֹנָם ז"ל. וְהַכַּוָּנָה כִּי יְרִידַת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם יִרְמֹז לְגָלוּתֵנוּ בְּיַד אֱדוֹם, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ (ריש פרשת ויחי), וְרָאָה הַנָּבִיא הָעִנְיָן מִתְּחִלָּתוֹ וְהִתְפַּלֵּל סְתָם לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת. וְהַכָּתוּב זֶה כְּפִי מִדְרָשָׁם יֵשׁ לוֹ סוֹד גָּדוֹל, כִּי אָמַר "וְאֵל שַׁדַּי" בְּמִדַּת הַדִּין "יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" שֶׁלְּפָנָיו, יַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
פסוק יד:וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי וַאֲנִי עַד שׁוּבְכֶם אֶהְיֶה שַׁכּוּל מִסָּפֵק, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי מִיּוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן, שָׁכָלְתִּי מִבִּנְיָמִין, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ג:י"ד). וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תּוּכְלוּ לְהוֹסִיף עָלַי שִׁכּוּל כִּי כְּבָר שָׁכָלְתִּי, יִתְנַחֵם מִכָּל הַבָּא עָלָיו בְּיִתְרוֹן כְּאֵבוֹ עַל יוֹסֵף, וְכָמוֹהוּ "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (אסתר ד טז), כְּלוֹמַר כְּבָר אֲנִי אֲבוּדָה, וְאִם יְמִיתֵנִי לֹא יוֹסִיף עָלַי אֲבַדּוֹן:
פסוק יח:לְהִתְגּוֹלֵל עָלֵינוּ מִן "וַעֲמָשָׂא מִתְגּוֹלֵל בַּדָּם" (שמואל ב כ יב), "וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים" (ישעיהו ט ד), כְּאָדָם שֶׁיַּהֲפֹךְ מִצַּד אֶל צַד עַל חֲבֵרוֹ:
פסוק יח:וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ כְּאָדָם שֶׁיִּתְנַפֵּל בִּרְצוֹנוֹ עַל חֲבֵרוֹ מְלוֹא קוֹמָתוֹ. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ג:י"ח) תִּרְגֵּם "לְהִתְגּוֹלֵל" – "לְאִתְרַבְרָבָא עֲלַנָא", שֶׁיִּנָּשֵׂא עָלֵינוּ כְּשׂוֹא הַיָּם לְגַלָּיו, "וּלְהִתְנַפֵּל" – "לְאִסְתַּקָּפָא", לָשִׂים עָלֵינוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ, כִּי הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ יִקָּרֵא נוֹפֵל, כְּמוֹ "לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד" (יהושע כג יד). וְתַרְגּוּם "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב יד) "תַּסְקוּפֵּי מִלִּין", וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן "תוֹאֲנָה" (שופטים יד ד) "תּוּסְקְפָא":
פסוק יח:וְטַעַם וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ כִּי יִדְאֲגוּ עַל חֲמוֹרֵיהֶם לֵאמֹר, הִנֵּה יִקְחוּ גַּם אֶת חֲמוֹרֵינוּ עִם אַמְתְּחוֹתֵיהֶם וְלֹא נוּכַל לִשְׁלֹחַ לְבֵיתֵנוּ בָּר, וְיָמוּתוּ כֻּלָּם בָּרָעָב:
פסוק כ:בִּי אֲדֹנִי לְשׁוֹן בַּעְיָא וְתַחֲנוּנִים הוּא, וּבִלְשׁוֹן אֲרָמִית בִּיָיא בִּיָּיא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ג:כ'). וְזֶה דָּבָר זָר מְאֹד לְסָמְכוֹ אֶל מִלַּת לְשׁוֹן טוּרְסִי, וְאֵינָהּ דּוֹמֶה אֵלֶיהָ, כִּי בִּיָּיא כֻּלָּהּ מִלָּה לֹא תִּשְׁתַּנֶּה, וְלֹא יֵאָמֵר מִמֶּנָּה "בִּי", וְעוֹד שֶׁהַמִּלָּה הַהִיא אֵינָהּ לְשׁוֹן בַּעְיָא וְתַחֲנוּנִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב, אֲבָל הִיא לְשׁוֹן צְעָקָה וְתַרְעֹמֶת עַל שֶׁבֶר וְעַל עִוּוּת דָּבָר, כְּגוֹן מִלַּת "אֲבוֹי" בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, וְהִיא יְדוּעָה בִּלְשׁוֹן עֲרָב, יַרְגִּילוּ אוֹתָהּ בְּקִינוֹתֵיהֶם, כֻּלָּן בְּפַתְחוּת הַבֵּי"ת, וּבִלְשׁוֹן יָוָן "בְיָיא", הַבֵּי"ת רָפָא בִּשְׁוָא, יֹאמְרוּ אוֹתָהּ עַל הַדֹּחַק וְהַצַּעַר. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר בְּרֵאשִׁית (יב ו), מַהוּ "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ" (תהלים סח ה), אֵין לְךָ כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ מְמֻנֶּה עַל בִּיָּיא שֶׁלּוֹ, אַגְרִקוּס בִּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בִּיָּיא שֶׁלּוֹ, אַגְרִטוּס בִּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בִּיָּיא שֶׁלּוֹ, כָּךְ מִי מְמֻנֶּה עַל בִּיָּיא שֶׁל עוֹלָמוֹ – הקב"ה. רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁבְּכָל מָקוֹם יֵשׁ אִישׁ מְמֻנֶּה עַל הַצְּעָקָה וְעַל הָעִוּוּת, וְהקב"ה מְמֻנֶּה עַל צַעֲקַת הָעֲשׁוּקִים בָּעוֹלָם הַצּוֹעֲקִים בִּיָּיא. וְעוֹד לְפָנֵינוּ בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ אֵלָיו (ב"ר צג ו), אָמַר לוֹ יְהוּדָה, בִּיָּיא אַתָּה מַעֲבִיר עָלֵינוּ, שֶׁכָּךְ אָמַרְתָּ לָנוּ "וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו", זוֹ הִיא הֲשָׂמַת עַיִן. וּבְפָרָשַׁת וַיְהִי בְּשַׁלַּח (כ י), שֶׁמָּא אֲנִי מַעֲבִיר בִּיָּיא עַל בְּרִיָּה. וּבְפָרָשַׁת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ (כז ט), נִתְמַנָּה אָדָם וְנָטַל טַלִּית, כָּל טֹרַח צִבּוּר עָלָיו, אִם רָאָה אָדָם מַעֲבִיר בִּיָּיא עַל חֲבֵרוֹ אוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה וְלֹא מִחָה בּוֹ, הוּא נֶעֱנָשׁ עָלָיו. וּבְפָרָשַׁת אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ (עיין ערוך ערך ביאה), צָוַח אֲנָא בִּיָּיא עָלֵיכוֹן. וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ג:כ') שֶׁתִּרְגֵּם "בִּי אֲדֹנִי" – "בְּבָעוּ רִבּוֹנִי", לֹא שֶׁהוֹצִיא מִלַּת "בִּי" מִן "בָּעוּ", אֲבָל רָדַף הָעִנְיָן, שֶׁהוּא בָּא בְּכָל מָקוֹם בְּעִנְיַן הַבַּקָּשָׁה. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר, כִּי "בִּי אֲדֹנִי" דֶּרֶךְ קְצָרָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא כְּמוֹ "בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן" (שמואל א כה כד), וְהַטַּעַם, עֲשֵׂה בִּי מָה שֶׁתִּרְצֶה וְתִשְׁמָעֵנִי. וְאִם כֵּן נָכוֹן הוּא שֶׁיֹּאמַר אָדָם "בִּי אָחִי", אוֹ "בִּי שְׁמָעֵנִי", וְלֹא מָצָאתִי שֶׁתָּבֹא מִלַּת בִּי רַק עִם אֲדֹנִי אוֹ עִם הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד הַנִּכְתָּב בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת, שֶׁגַּם הוּא לְשׁוֹן אָדוֹן. וְלָכֵן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בִּי בְּעַצְמִי אַתָּה אָדוֹן וּמוֹשֵׁל, וּבָאוּ שְׁנֵי כִּנּוּיִים לְחִזּוּק, כְּמוֹ "וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ" (מלכים א א כו), "בִּי אֲנִי אֲדֹנִי", וְדוֹמֶה לָזֶה "כִּי בִי בְעֶזְרֶךָ" (הושע יג ט), בִּי עֶזְרְךָ, בְּעֶזְרֶךָ אֲנִי:
פסוק כג:נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"ג:כ"ג) יִתָּכֵן שֶׁהָיָה לְאָדָם מַטְמוֹן בְּבֵיתוֹ וּשְׁכָחוֹ וְיָצָא בְּגוֹרַלְכֶם, כִּי כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי. וְהִנֵּה הֵם דִּבְרֵי נִחוּמִים, כִּי אֵיךְ יֵצֵא לְכָל אֶחָד כַּסְפּוֹ בְּמִשְׁקָלוֹ. אֲבָל כָּל דָּבָר מְכֻסֶּה יִקָּרֵא מַטְמוֹן, "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת" (משלי יט כד), "יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה" (ירמיהו מא ח), וְהִנֵּה אָמַר לָהֶם כִּי דֶּרֶךְ הַחַמָּרִים לוֹקְחֵי הַתְּבוּאָה לָשׂוּם כָּל אֶחָד כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וְהִנֵּה הַמַּשְׁבִּיר לָקַח מִן הַבָּאִים שַׂקֵּיהֶם וּמִלֵּא עֲשָׂרָה שַׂקִּים שֶׁבֶר וְהַכֶּסֶף טָמוּן תַּחַת הַתְּבוּאָה, וּבָא אֲדֹנָיו וְצִוָּה אֵלָיו לְשָׁפְכָם אֶל כְּלֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, כִּי רָצָה לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּא הַכֶּסֶף אֵלָיו, וְהִנֵּה לְכָל אֶחָד בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפּוֹ בְּמִשְׁקָלוֹ, כִּי כָל אִישׁ יָבִיא בְּדָמָיו כֶּסֶף שָׁוֶה חֲמוֹר לֶחֶם. וְזֶה יִקְרֶה תָּמִיד בַּשְּׁוָקִים וּבָאוֹצְרוֹת הַנִּמְכָּרִים בְּרֹב מְהוּמוֹת הָעָם: