פסוק ח:גם אנחנו. דרך לשון הקדש להוסיף גם ראשון כמו משל בנו גם אתה (שופ' ה כב):
פסוק יא:זאת עשו. זאת העצה:
פסוק יא:מזמרת הארץ. כל דבר משובח מגזרת "זמירות" (ישעי' כד טז):
פסוק יא:צרי ונכאת. כבר פירשתים:
פסוק יא:בטנים. אין אלו ריע במקרא, וי"א אגוזים:
פסוק יב:משגה. משמות בעלי הה"א
פסוק יד:וטעם ואל שדי שיש לו כח לעשות כאלה:
פסוק יד:כאשר שכלת. במות יוסף, אחשב כי שכלתי מהכל:
פסוק יח:להתגולל. מגזרת בגלל הדבר (דבר' טו י):
פסוק יח:ולהתנפל כאדם שיתנפל מעצמו על אחד, ויאמר לו אתה הפלתני:
פסוק כ:בי. לשון בקשה, ולפי דעתי שהוא דרך קצרה, כמו בי אני אדני העון (ש"א כה כד), וטעם עון במקום הזה, כטעם "גדול עוני מנשוא" (בראשית ד יג) והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני:
פסוק כג:נתן לכם מטמון. יתכן שהיה לאדם מטמון בביתו ושכחו כאשר שמו באוצר, ויצא בגורלכם כי כספיכם בא אלי:
פסוק כד:ביתה יוסף. כמשפט הלשון אל בית יוסף:
פסוק כז:השלום אביכם הזקן. שם תחת שם התואר והיא דרך קצרה, כאלו אמר השלום לאביכם, וכן "ואתה שלום" (ש"א כה ו):
פסוק כח:ויקדו. שמו הקדקד בארץ וכבר השתחוו:
פסוק כט:אלהים יָחְנְך. אין לו משקל אולי השתנה כן בעבור אות הגרון:
פסוק ל:כי נכמרו. בערו ויקדו, וכן "עורנו כתנור נכמרו" (איכה ה, י):
פסוק לד:וישא משאות. דורון:
פסוק לד:ממשאות כלם. מדורון כל אחד מהם כי רחוק לתת לו חמש ידות על כל חלק וחלק: