א וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָֽטְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ ב וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃ ג וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ ד וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ ה וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ ו וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ ז וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם׃ ח וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃ ט וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ י וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ יא וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ יב וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ יג בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ יד כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ טו כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃ טז וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃ יז וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְי֔וֹן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ יח וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ יט בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ כ וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃ כא וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ כב וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף׃ כג וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רמב"ן

רמב״ן

פסוק ב:
עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו הָיוּ אֵלֶּה הַשָּׂרִים שְׁנֵיהֶם סָרִיסִים, כִּי הָיוּ שָׂרֵי הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפִים גַּם בְּבֵית הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, וְהַמְּלָכִים יְסָרְסוּ אוֹתָם. וְדַעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ':ב') כִּי סָרִיסִים – שָׂרִים וּגְדוֹלִים, אָמַר בְּפוֹטִיפַר (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ז:ל"ו) "רַבָּא דְּפַרְעֹה" וְ"עַל תְּרֵין רַבְרְבָנוֹהִי", וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן (מלכים ב כ יח) "וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל":
פסוק ה:
אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ לְשׁוֹן "פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹת" הוּא הַמִּקְרֶה אֲשֶׁר יִקְרֵנוּ לֶעָתִיד, וְיִקָּרֵא הַמּוֹדִיעַ אוֹתוֹ הֶעָתִיד פּוֹתֵר. וְעַל דַּעַת רַבִּים (הראב"ע והרד"ק) כִּי פִּתְרוֹן הוּא פֵּרוּשׁ, וְטַעַם "אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ", כָּל אֶחָד וְאֶחָד חָלַם חֲלוֹם שֶׁדּוֹמֶה לַפִּתְרוֹן הֶעָתִיד לָבֹא אֵלָיו, זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ':ה'). וּמָה טַעַם שֶׁיֹּאמַר שַׂר הַמַּשְׁקִים לְפַרְעֹה (בראשית מ"א:י"א) חָלַמְנוּ חֲלוֹם הַדּוֹמֶה לַפִּתְרוֹן, שֶׁיְּמַעֵט בָּזֶה חָכְמַת הַפּוֹתֵר, וְאוּלַי לֹא יִהְיֶה כֵן חֲלוֹם פַּרְעֹה וְלֹא יֵדָעֶנּוּ יוֹסֵף. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית מ':ה') שֶׁרָאָה כָּל אֶחָד בַּחֲלוֹמוֹ מָה שֶׁהָיָה פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹ כָּל מָה שֶׁאֵרַע לוֹ בֶּעָתִיד, לוֹמַר שֶׁהָיָה חֲלוֹם אֱמֶת, לֹא בָּא בְּרֹב עִנְיָן שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם רַק הַמִּקְצָת, וְהוּא הַנָּכוֹן:
פסוק ז:
וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב וַיִּשְׁאַל אוֹתָם לֵאמֹר, אֲבָל הֶאֱרִיךְ כִּי רָצָה לְסַפֵּר בִּשְׁבַח יוֹסֵף, שֶׁהָיָה נַעַר עֶבֶד וְשָׁאַל לִשְׁנֵי שָׂרִים גְּדוֹלִים וְהֵם בְּבֵית אֲדוֹנָיו אֲשֶׁר שָׂנֵא אוֹתוֹ, וְהָיָה כָּל אֶחָד יָכוֹל לְצַוּוֹת לָשֵׂאת אֶת רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו, וְלֹא פָּחַד מֵהֶם מִלִּשְׁאוֹל אוֹתָם וְלֵאמֹר לָהֶם דַּעְתּוֹ בַּפִּתְרוֹן כִּי בָּטַח בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁאִלּוּ נִמְלַט שַׂר הָאוֹפִים הָיָה תּוֹלֶה אוֹתוֹ:
פסוק ח:
וְטַעַם וּפוֹתֵר אֵין אוֹתוֹ אֵין מוֹדִיעַ הֶעָתִיד מִמֶּנּוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁשָּׁלְחוּ לִקְצָת הַחַרְטֻמִּים בַּבֹּקֶר, אוֹ שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים עִמָּהֶם בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁאָמְרוּ וְאֵין בָּעוֹלָם פּוֹתֵר אוֹתוֹ כְּפִי דַּעְתֵּנוּ, כִּי נֶעֱלָם הוּא מְאֹד:
פסוק ח:
הֲלוֹא לֶאֱלֹהִים פִּתְרֹנִים פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ':ח') כִּי יֹאמַר כִּי הַמִּקְרִים הָעֲתִידִים לָבֹא בַּחֲלוֹמוֹת לֵאלֹהִים הֵם, כִּי הוּא לְבַדּוֹ הַמַּחֲלִים וְהַמּוֹדִיעַ הֶעָתִיד וְהוּא הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, וְאֵין בְּדִבּוּרִי לָכֶם תּוֹעֶלֶת אוֹ הֶפְסֵד. וְזֶה אָמַר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁוּהוּ אִם תָּבֹא לָהֶם רָעָה, אוֹ כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּרוּ אוֹתָם אֵלָיו וְלֹא יִבְזוּהוּ. וְאִם כֵּן אֵין לְמִלַּת "הֲלֹא" בָּזֶה טַעַם. וְאוּלַי יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ "הִנֵּה", יֹאמַר הִנֵּה לֵאלֹהִים לְבַדּוֹ הַפִּתְרוֹנִים וְלֹא לָאָדָם הַפּוֹתֵר. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אָמַר הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים בְּכָל הַחֲלוֹמוֹת הַנֶּעֱלָמִים וְהַסְּתוּמִים, וְהוּא יָכוֹל לְהוֹדִיעַ פִּתְרוֹן חֲלוֹמְכֶם, וְאִם הוּא נֶעֱלָם בְּעֵינֵיכֶם, סַפְּרוּ נָא לִי, אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו לְגַלּוֹת סוֹדוֹ אֵלַי:
פסוק י:
וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ דּוֹמָה לְפוֹרַחַת, "וְהִיא כְפוֹרַחַת", נִדְמָה לִי בַּחֲלוֹמִי כְּאִלּוּ הִיא פּוֹרַחַת, וְאַחַר הַפֶּרַח "עָלְתָה נִצָּהּ", נַעֲשׂוּ סְמָדַר, וְאַחַר כָּךְ "הִבְשִׁילוּ", "וְהִיא כַּד אַפְרַחַת אַפֵּקַת לַבְלַבִּין", עַד כָּאן תַּרְגּוּם שֶׁל פּוֹרַחַת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ':י'). וְאֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁאִם הָיָה מְדַבֵּר כִּמְדַמֶּה מִפְּנֵי שֶׁהֵם דִּבְרֵי חֲלוֹם, הָיָה אוֹמֵר וְהִנֵּה כְגֶפֶן לְפָנַי וּבַגֶּפֶן כִּשְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִים, וְהַכָּ"ף הַזּוֹ אֵינָהּ בַּחֲלוֹם שַׂר הָאוֹפִים וְלֹא בַּחֲלוֹם פַּרְעֹה, וְלָמָּה יְדַמֶּה בָּזֶה יוֹתֵר מִכָּל הָאֲחֵרִים. אֲבָל יֹאמַר בְּכֻלָּם "וְהִנֵּה", וְהוּא הַדִּמְיוֹן, שֶׁטַּעְמוֹ "כְּאִלּוּ". אֲבָל פֵּרוּשׁ "וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ", שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ הַגֶּפֶן כִּי מִיָּד שֶׁפּוֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ וְהִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, וְזֶה לְהוֹרוֹת כִּי מְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ, וּבָזֶה הִכִּיר יוֹסֵף כִּי שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם וְלֹא חֳדָשִׁים אוֹ שָׁנִים, וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ כִּי בְּיוֹם אֶחָד יִשָּׂא רֹאשׁ שְׁנֵיהֶם, אוֹ בַּעֲבוּר כִּי בְּלַיְלָה אֶחָד חָלְמוּ. וְאֵין צָרִיךְ לְדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה יוֹסֵף יוֹדֵעַ יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה. וּכְזֹאת הַכָּ"ף בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, "וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ" (בראשית ל"ח:כ"ט), "כְּבֹא אַבְרָם" (בראשית י"ב:י"ד), "וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת" (שמואל א ד כ), וְכֵן רַבִּים. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ':י') שֶׁאָמַר "וְהִיא כַּד אַפְרַחַת אַפֵּקַת לַבְלַבִּין" תִּרְגֵּם עָלְתָה – שֶׁהֶעֶלְתָה לוּלְבֵי גְּפָנִים הוֹצִיאָהּ פֶּרַח וְהֶעֶלְתָה לוּלָבִין גְּדוֹלִים וְהֵנֵצוּ וְהִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, כִּי לֹא יָבוֹא לְשׁוֹן עָלְתָה בַּנֵּץ כִּי אֵינֶנּוּ עוֹלֶה:
פסוק יד:
כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ אִם תִּזְכְּרֵנִי כַּאֲשֶׁר יִיטַב לְךָ תַּעֲשֶׂה עַתָּה עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת וְתִזְכְּרֵנִי אֶל פַּרְעֹה. וְאִם יִהְיֶה נָא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כִּי אִם זְכַרְתַּנִי וְעָשִׂיתָ כְּחַסְדֶּךָ חֶסֶד עִמָּדִי תִּזְכְּרֵנִי אֶל פַּרְעֹה. וְטַעַם "אִתְּךָ" שֶׁתִּזְכְּרֵנִי לַעֲשׂוֹת עִמִּי בַּטּוֹב אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ שֶׁיָּצָאתָ מִבֵּית הַסֹּהַר, אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁתִּזְכְּרֵנִי בְּלִבְּךָ כְּאִלּוּ אֲנִי עִמְּךָ. וְהַזְּכִירָה אֶל פַּרְעֹה, שֶׁיְּהַלֵּל אוֹתוֹ אֵלָיו לֵאמֹר הִנֵּה בְּבֵית שַׂר הַטַּבָּחִים עֶבֶד יָפֶה, לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב. וְהַנָּכוֹן עוֹד בְּעֵינַי שֶׁיֹּאמַר, אִם תִּזְכְּרֵנִי לִהְיוֹת אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְתָשׁוּב לְמַעֲלָתְךָ וְתַחְפֹּץ לַעֲשׂוֹת עִמִּי הַחֶסֶד הַזֶּה, תִּזְכְּרֵנִי אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר בְּפָנָיו, זָכַרְתִּי נַעַר שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לִי בְּבֵית הַסֹּהַר, תְּנֵהוּ אֵלַי לִהְיוֹת לִי מְשָׁרֵת, וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה, כִּי חֵטְא גָּדוֹל הוּא עַל הַמַּעֲמִידִים אוֹתִי בְּכָאן. אוֹ יִהְיֶה טַעַם "וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה", כִּי רָאָה אוֹתִי פַּרְעֹה בִּהְיוֹתִי עֶבֶד לַשַּׂר שֶׁלּוֹ וּפָקִיד עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, מְשָׁרֵת לְפָנָיו, וְאִם תִּזְכְּרֵנִי לְפָנָיו תּוֹצִיאֵנִי מִכָּאן, כִּי אֵין בִּי עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא, וְרָאוּי לַמֶּלֶךְ שֶׁיּוֹצִיאֵנִי וְיַצִּילֵנִי מִיַּד עוֹשְׁקַי, כִּי כָּל דָּבָר לֹא יִכָּחֵד מִן הַמֶּלֶךְ אִם יַחְפֹּץ:
פסוק טו:
וְטַעַם מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים מֵאֶרֶץ חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּרוּ שָׁם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי אַבְרָהָם שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַיַּחַס נִקְרָא אַבְרָהָם הָעִבְרִי (בראשית י"ד:י"ג), כִּי הָיָה מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְגָדוֹל שְׁמוֹ בַּגּוֹיִם, כִּי נִתְקַיֵּם בּוֹ "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" (בראשית י"ב:ב'), וְעַל כֵּן נִקְרְאוּ כָּל זַרְעוֹ הָעִבְרִים, וְהֵם עַצְמָם יַחֲזִיקוּ אֶת שְׁמָם כֵּן, שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת הַכְּנַעֲנִים, וְהֻחְזַק הַשֵּׁם הַזֶּה בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם. וְזֶה טַעַם "הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי" (בראשית ל"ט:י"ד), כִּי יוֹסֵף אָמַר לָהֶם עִבְרִי אָנֹכִי, וְלֹא רָצָה שֶׁיַּחֲזִיקוּהוּ בִּכְנַעֲנִי. וְהִנֵּה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם קְרָאָהּ "אֶרֶץ הָעִבְרִים", כְּלוֹמַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הָעִבְרִים שָׁם, אוֹ שֶׁנִּקְרָא שְׁמָהּ כֵּן כִּי הֵם גְּדוֹלֵי הָאָרֶץ וַאֲצִילֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ"ג:ו') "נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ", וּכְתִיב (תהלים קה טו) "אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי":
פסוק טז:
כִּי טוֹב פָּתָר אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ':ט"ז) כִּי יָפֶה פָּתָר, וְכֵן "טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי" (תהלים קיט סו), וְכֵן "כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה" (בראשית ו':ב'), יָפוֹת. וְהַטַּעַם לֵאמֹר כֵּן, כִּי הָאִישׁ הַזֶּה מְבַזֶּה עַל יוֹסֵף, חוֹשֵׁב בּוֹ שֶׁלֹּא יֵדַע לִפְתֹּר אוֹתוֹ לְעוֹלָם, וְלֹא יַגִּיד לוֹ הַחֲלוֹם אִם לֹא בִּרְאוֹתוֹ כִּי פָּתַר לַחֲבֵרוֹ יָפֶה וְכַהֹגֶן. אוֹ יֹאמַר, וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי לְטוֹבָה פָּתַר לוֹ, וְשָׂמַח וְהִגִּיד חֲלוֹמוֹ שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ:
פסוק טז:
סַלֵּי חֹרִי סַלִּים שֶׁל נְצָרִים קְלוּפִים עֲשׂוּיִים חוֹרִים חוֹרִים, זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ':ט"ז). וְהַגָּאוֹן רַב סְעַדְיָה פֵּרֵשׁ, סַלֵּי לֶחֶם לָבָן כְּלֶחֶם הַמֶּלֶךְ, מִלְּשׁוֹן "וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ" (ישעיהו כט כב), מִן הָאֲרָמִית שֶׁתֹּאמַר לְלָבָן – חִוָּר. וְהוּא הַנָּכוֹן, כִּי הָיָה בְּכָל הַסַּלִּים מִלֶּחֶם הַמֶּלֶךְ, וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכָּל מִינֵי מַאֲכַל פַּרְעֹה שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה אוֹפֶה. וּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּשְׁנָה (ביצה ב ו), פִּתִּין גְּרִיצִים וְחִוָּרֵי. וְאָמְרוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (שם), רַבָּנִין שָׁמְעִין לָהּ מִן הָדָא, "וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי":