פסוק א:חטאו. חטא מוסר המלוכה,
פסוק ב:בעבור שלא ישתנה סמ"ך סריסיו הוא לאות כי היה הרי"ש ראוי להדגש ונקמץ הסמ"ך בקמץ גדול לחסרון הדגש:
פסוק ג:במשמר בית שר הטבחים. מקום שיהי' שם נשמרים בעבור שלא יברחו:
פסוק ד:ויפקד שר הטבחים. והנה כאשר הושמו אלה הסריסים בבית שר הטבחים, פקד את יוסף, והטעם זכר דבריו והביאו אל ביתו, ושמהו בבור והוא המשמר וזאת דעת המדקדק הגדול ולפי דעתי שבית הסהר היה בבית שר הטבחים, ושם היה יוסף והעד מקום אשר יוסף אסור שם, וצוה שר הטבחים להיות יוסף אתם לשרת אותם, כי מעלה גדולה היתה להם בבית פרעה, כי שרים היו:
פסוק ה:ויחלמו. כטעם איש כפתרון חלומו כי ראה כל אחד בחלומו מהו פתרון חלומו לעתיד, ומה שאירע לו:
פסוק ו:זועפים. מתרעשים כטעם "ויעמד הים מזעפו" (יונה א טו):
פסוק ו:ויבא אליהם. יתכן שבלילה היה לן בבור:
פסוק ח:וטעם הלא לאלחהים פתרונים. כי פתרון החלומות לשם הוא כי הוא יודע העתיד, והראה בחלום מה יהיה למי שירצה ואם אני אפתור אותו לטוב או לרע, לא יועיל ולא יזיק, ואחר שהדבר כן, ולשם פתרון כל החלומות אל תחושו שתספרו חלומותיכם לי, וכל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם:
פסוק י:עלתה נצה. כמו "הנצו הרמונים" (ש"ה ז יג):
פסוק י:הבשילו אשכלותיה. הפך הבוסר, וכמוהו כי בשל קציר (יואל ד יג), ואם הם שני בנינים:
פסוק יא:ואשחט אותם. כמו שוחטי הילדים (ישעי' נז ה) ולא כאשר פי' הגאון:
פסוק יב:פתרונו. פירושו, ולא מצאנו מלת פתרון כי אם עם החלום,
פסוק יב:יש שואלים מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים ולא חדשים או שנים, ויתכן יום הולדת את פרעה כמו היום שנולד בו, כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות או יתכן שהגבירה היתה הרה, והראשון קרוב אלי:
פסוק יג:ישא פרעה את ראשך. ירים, הנכון שהוא בדרך מספר, והעד "וישא את ראש שר המשקים, ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו" (בראשית מ כ) ובפ' כי תשא אפרש זה:
פסוק יג:כנך. משמרתך הראשונה, ומכונתך ומתכונתך, ויתכן להיותו מן גזרת כן, וכמוהו "ועמד על כנו" (דניאל יא כ):
פסוק טו:מארץ העברים. אפרשנו בפסוק כי תקנה עבד עברי (שמות כא ב), ואחר כל חלום במקרא מלת הנה טעמה כאילו:
פסוק טז:סלי חורי. אמר הגאון שהוא לחם לבן כמו,"חורי יהודה" (נחמי' ו יז):
פסוק יט:בעוד. בטרם עוד וטעמו לא יעבור עוד כך זמן עד שיהיה זה:
פסוק יט:ישא פרעה את ראשך מעליך. ישאנו ממקומו, וטעמו יסירנו או ירימנו על עץ:
פסוק כ:הלדת. שם הפועל מהבנין שלא נזכר שם פועלו:
פסוק כא:על משקהו. שם, כי "אשר היית משקהו" (בראשית מ יג) פועל:
פסוק כג:ולא זכר שר המשקים. לא הזכירו בפה אל פרעה, וכן "ומשא ד' לא תזכרו עוד" (ירמי' כג לו) "זכר את ושתי" (אסתר ב א):