פסוק א:לַאֲדֹנֵיהֶם. בִּתְנוּעַת הָאָלֶף (כִּי כָּל לְשׁוֹן אֲדֹנוּת עִם בו״כ ל״מ לֹא מַפִּיק אָלֶף בַּר מִן שִׁבְעָה וְזֶה אֶחָד מֵהֶם).
פסוק ב:וַיִּקְצֹף וְגוֹ׳ עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְגוֹ׳. שִׁנָּה לִכְתֹּב עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים, וּכְבָר זְכָרָם, לְהוֹדִיעַ כִּי עַל הַשָּׂרִים קָצַף וְהֵם שֶׁחָטְאוּ, וּלְפִי שֶׁיּוֹסֵף שֵׁרֵת אוֹתָם כִּי לֹא שֵׁרֵת אֶלָּא לְשָׂרִים גְּדוֹלִים.
פסוק ג:מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם. וְכָתַב זֶה לְפִי מַה שֶּׁאָמַר בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁהִגִּידוּ לוֹ חֲלֹמוֹתָיו וּבְסִבָּתָם יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הַסֹּהַר. וּבָא מְקוֹם סָמוּךְ עַל מִלַּת אֲשֶׁר, וְכֵן ״מְקוֹם לֹא יָדַע אֵל״ (איוב יח:כא) וּ״מְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין״ (ישעיה ח:ו).
פסוק ד:וַיִּפְקֹד. מִנָּה יוֹסֵף לִהְיוֹת עִמָּם וּלְשָׁרְתָם.
פסוק ד:יָמִים. וְלֹא זָכַר כַּמָּה, וְאֶפְשָׁר כִּי הָיָה שָׁנָה שֶׁהָיוּ בְּמִשְׁמָר, וְכֵן ״יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ״ (ויקרא כה:כט).
פסוק ה:אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ. כְּעִנְיַן הַפִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, כְּפִי שֶׁנִּפְתַּר לוֹ כֵּן חָלַם, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי מְכֻוָּן הָיָה הַפִּתְרוֹן לַחֲלוֹם.
פסוק ה:הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה. אָמַר זֶה וְאַף עַל פִּי שֶׁזְּכָרָם כְּבָר, לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ כְּפִי מְלַאכְתּוֹ שֶׁנִּתְמַנָּה עָלֶיהָ. וְאָמַר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, לְפִי שֶׁהַחֲלוֹם הָיָה בַּעֲבוֹדָתָם לוֹ כָּל אֶחָד לְפִי עֲבוֹדָתוֹ. וְאָמַר אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר, לְפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִשָּׁם עַל יְדֵי חֲלוֹמוֹתֵיהֶם הָיָה.
פסוק ו:זֹעֲפִים. נְזוּפִים הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל חֲלוֹמוֹ, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא.
פסוק ז:וַיִּשְׁאַל וְגוֹ׳. כִּי לְפִי שֶׁרָאָה אוֹתָם זוֹעֲפִים עָלָיו לִשְׁאוֹל לָהֶם מִזֶּה כִּי גְדוֹלִים הָיוּ, סְרִיסֵי פַרְעֹה, וְעוֹד כִּי אִתּוֹ הָיָה בְמִשְׁמַר, וַאֲדֹנָיו צִוָּהוּ לְשָׁרְתָם.
פסוק ח:וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ. כִּי שָׁאֲלוּ לַאֲחֵרִים אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וְלֹא מָצְאוּ מִי שֶׁיִּפְתֹּר אֹתוֹ.
פסוק ח:הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים. כְּמוֹ שֶׁהַחֲלוֹמוֹת לוֹ וְהוּא יַחֲלִים בְּנֵי אָדָם וּמַרְאֶה לוֹ הָעֲתִידוֹת, כֵּן לוֹ הַפִּתְרוֹנִים שֶׁיַּשְׂכִּיל בְּנֵי אָדָם לְהָבִין דִּבְרֵי הַחֲלוֹמוֹת וּפִתְרוֹנָם, שֶׁאִם לֹא יִמָּצֵא פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת יִהְיוּ הַחֲלוֹמוֹת לְבַטָּלָה.
פסוק ח:סַפְּרוּ־נָא לִי. אוּלַי יַשְׂכִּיל אוֹתִי אֱלֹהִים לִפְתֹּר הַחֲלוֹם.
פסוק ט:בַּחֲלוֹמִי. רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי.
פסוק י:שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם. סְעִיפֵי הַגֶּפֶן נִקְרָאוּ שָׂרִיגִים.
פסוק י:וְהִיא כְפֹרַחַת. בְּעֵת שֶׁהָיְתָה הַגֶּפֶן פּוֹרַחַת, וְהוּא הוֹצָאַת הֶעָלִים.
פסוק י:בְּאוֹתוֹ הָעֵת עָלְתָה נִצָּהּ. וְהוּא הַבֹּסֶר, וְהָיְתָה אַשְׁכְּלוֹת, וּמִיָּד הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עַד שֶׁהָיוּ עֲנָבִים, כִּי לֹא קָרְאוּ עֲנָבִים עַד שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ. וּכְמוֹ כָּ״ף כְפֹרַחַת כָּ״ף ״כְּמֵשִׁיב יָדוֹ״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ (בראשית לח:כט).
פסוק יא:וָאֶשְׂחַט. עִנְיַן עָצוּר, וְכֵן בַּמִּשְׁנָה (שבת קמז): ״אֵין סוֹחֲטִין הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶם מַשְׁקִין״.
פסוק יא:אֶל כּוֹס. כְּמוֹ בְּכוֹס.
פסוק יב:שְׁלֹשֶׁת יָמִים. הִשְׂכִּיל יוֹסֵף בַּחֲלוֹם וְרָאָה כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה יִהְיֶה מָהִיר מְאֹד, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּרְחָה וְעָלְתָה נִצָּהּ וְהִבְשִׁילוּ עֲנָבִים וְעָשָׂה הַיַּיִן, לְפִיכָךְ לָקַח הַזְּמַן הַמּוּעָט וְאָמַר יָמִים וְלֹא חֳדָשִׁים וְלֹא שָׁנִים.
פסוק יג:יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשֶׁךָ. יָרִים רֹאשְׁךָ שֶׁהוּא עַתָּה בְּשֵׁפֶל שֶׁאַתָּה בְּמַאֲסָר.
פסוק יג:וַהֲשִׁיבְךָ. בְּפַתַּח הַוָּי״ו, ״וֶהֱשִׁיבְךָ ה׳ מִצְרַיִם״ (דברים כח:סח) בְּסֶגוֹל הַוָּי״ו.
פסוק יד:כִּי אִם זְכַרְתַּנִי. כִּי אִם תִּזְכְּרֵנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְתַעֲלֶה הַדִּין לְזָכְרֵנִי בְּטוֹבָתְךָ, לַעֲשׂוֹת עִמִּי טוֹבָה, כִּי עַל יְדֵי פִּתְרוֹנִי בָּאָה לְךָ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וְשִׂמַּחְתִּיךָ בְּעִצְבְּךָ וְרָאוּי לְךָ שֶׁתֵּיטִיב לִי כְּשֶׁיִּקּוּיֵם פִּתְרוֹנִי. זֶהוּ שֶׁאָמַר כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ. וְעָשִׂיתָ חָסֶד, עוֹד אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי חָסֶד וְהוּא שֶׁתַּזְכִּירֵנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי, כְּלוֹמַר הִשְׁתַּדֵּל עִם פַּרְעֹה לְהוֹצִיאֵנִי כִּי אַתָּה שַׂר וְגָדוֹל לְפָנָיו וְיִשְׁמַע אֵלֶיךָ כִּי שֶׁלֹּא כַדִּין שָׂמוּ אוֹתִי בַּבּוֹר.
פסוק טו:כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי. רוֹצֶה לוֹמַר גֻּנַּבְתִּי מִבֵּית אָבִי שֶׁהוּא בְּאֶרֶץ הָעִבְרִים, כִּי יְדוּעָה הָיְתָה מִשְׁפַּחַת הָעִבְרִים שֶׁהֵם הָאָבוֹת שֶׁהָיוּ גָּרִים בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, לְפִיכָךְ יִחֵס הָאָרֶץ אֲלֵיהֶם.
פסוק טז:וַיַּרְא. רָאָה בְּלִבּוֹ לְהַשְׁמָעוּת אָזְנָיו כִּי הַפִּתְרוֹן טוֹב הוּא, וְחָשַׁב כִּי כֵן יֹאמַר פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹ הַטּוֹב, כִּי דַעַת בְּנֵי אָדָם כִּי הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפִּתְרוֹן. וְכֵן בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה): ״כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה״. וְיוֹסֵף מַה שֶּׁהֵבִין בַּחֲלוֹם כָּל אֶחָד פָּתַר לְפִי שִׂכְלוֹ, אִם טוֹב אִם רָע.
פסוק טז:סַלֵּי חֹרִי. מִן ״וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ״ (מלכים ב יב:י), כִּי הַסַּלִּים הָיוּ עֲשׂוּיִים מִשְּׁבָטִים קְלוּפִים חֲרִים חֲרִים, כִּי יַעֲשׂוּ אוֹתָם מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה. וְחֹרִי כְּמוֹ חֹרִים, וְכֵן ״רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי״ (שמואל ב כג:ח) כְּמוֹ הַשְּׁלִישִׁים וְהַדּוֹמִים לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר מִכְלָל, כִּי פְּעָמִים יַסְפִּיקוּ בְּסִימָן אֶחָד מִן הָרִבּוּי. וְלֹא דִּבֵּר מָה הָיוּ בִּשְׁנֵי הַסַּלִּים. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְפָרֵשׁ (ירושלמי ביצה ב ו) חֹרִי מֵעִנְיַן חֲרָרָה שֶׁהִיא עֻגַּת רְצָפִים, וְהָיוּ בִּשְׁנֵי הַסַּלּוֹת חֲרָרוֹת, וּבָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה בִּדְבַר הַלֶּחֶם שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אוֹפֶה לַעֲשׂוֹת מִינִים רַבִּים מִן הַבָּצֵק, אֲפוּיִים בַּתַּנּוּר אוֹ בַּמַּחֲבַת.
פסוק יז:וּבַסַּל. מְבֹאָר הוּא.
פסוק יח:וַיַּעַן יוֹסֵף. אָמַר גַּם לָזֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים, כִּי גַם הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה מָהִיר וּמְתֻקָּן לִפְנֵי פַרְעֹה כְּמוֹ הַיַּיִן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵבִיא הַמַּאֲכָל לִפְנֵי פַרְעֹה, וּמִזֶּה הֵבִין יוֹסֵף כִּי לֹא יְשִׁיבֵהוּ פַרְעֹה עַל כַּנּוֹ, וְאִם כֵּן יִהְיֶה דִּינוֹ לַהֲרִיגָה.
פסוק יח:לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ ״יִשָּׂא פַרְעֹה״ (בראשית מ:יט), כְּלוֹמַר יָסִיר רֹאשְׁךָ בְּסַיִף וְאַחַר כֵּן יִתְלֶה אוֹתוֹ. וּבַתְּלִיָּה הֵבִין מִמַּה שֶׁאָמַר ״וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל״ (בראשית מ:יז), וְהָעוֹף יֹאכַל בְּשַׂר הַנִּתְלֶה שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּר.
פסוק כ:יוֹם הֻלֶּדֶת. יוֹם שֶׁנּוֹלַד בֵּן לְפַרְעֹה, אוֹ פֵּרוּשׁוֹ יוֹם שֶׁנּוֹלַד, וְהָיָה עוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׁנָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמַה שֶּׁאָמַר אֶת, כְּמוֹ ״יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ״ (במדבר כו:נה), וְכֵן אָמַר ״יוֹם הֻלֶּדֶת אוֹתָךְ״ (יחזקאל טז:ד).
פסוק כג:וְלֹא זָכַר. לֹא זְכָרוֹ לְהֵיטִיב.
פסוק כג:וַיִּשְׁכָּחֵהוּ. שֶׁלֹּא הִזְכִּירוֹ אֶל פַּרְעֹה.
