פסוק א:"...לאדניהם". למעלה (כ, יג) בקש רש"י להוכיח שלשון אדנות בא ברבים, והנה כאן הוכחה מכרעת שאכן כדבריו, ומשום מה לא הביאה. (פ' וישב תשס"א, בשערי צדק)
פסוק א:רש"י ד"ה אחר הדברים האלה, לפי שהרגילה אותה ארורה וכו'. והרי זה ראשית כל תורת התקשורת, ותמוה שאין מלמדים ואין מדגישים קטע זה. (פ' וישב תשנ"ב)
פסוק א:"חטאו משקה מלך מצרים והאפה... ויקצף פרעה על... שר המשקים ועל שר האופים". זו הפעם הראשנה שעמדתי על כך, שתחילה כתוב "משקה... והאפה", ואלו הקצף יצא על השרים של שני תחומים אלה, ורציתי לומר שפרעה כעס עליהם, כאחראים לדבר מעין אחריות מיניסטריאלית ואחר מצאתי שכך מפרש ר"ע ספורנו. אלא שעל זה קשה מן האמור בפס' ה - "המשקה והאפה". ואין לומר שבהיותם בבית הסהר ניטל תואר השררה מהם, שהרי בפס' ט נאמר "ויספר שר המשקים..." וכן אח"כ בפס' טז "וירא שר האפים..." ואם תמצי לומר שלגבי יוסף נשארו עדיין שרים (לשעבר), הרי בפס' כא וכב עדין הם נקראים שרים, אפילו שר האפים שנתלה, ופסוקים אלה אינם בקשר ליוסף - פירושו של ר"ע ספורנו נשאר אפוא מוקשה, קושי שנשאר לאורך כל הפרשה. וכן פירש ר"י אברבנאל. (פ' וישב תשמ"ז) ובאמת כך דרכו של עולם שבשעת גזר דין מזכירים תאריו של נידון למען יראו ויראו, ובזה מיושבים התארים המופיעים בפסוקים כא וכב. ור' העמק דבר ורש"ר הירש.
פסוק ה:"ויחלמו חלום שניהם" וגו'. הכתוב מאריך ביותר, ולא ידעתי לשם מה. (פ' וישב תשנ"א) וכתב העמק דבר על אתר: כבר רבו הפירושים בתיבות אלו כמבואר בפירוש רש"י ושאר מפרשים, ונראה דמזה יצא בגמרא חולין דף צב ע"א דרשות הרבה מה רמז חלום הגפן לישראל, והכי איתא ברבה ובתרגום יונתן גם חלום הסלים, והוא פלא היכן נרמז שנגעו ליוסף ואומתו, אלא פירשו "חלום שניהם" - הוא ויוסף, שהיה עם כל אחד בצוותא, אף־על־גב שהמה לא הבינו בזה מאומה, אבל יוסף הבין בטוב.
פסוק ז:"וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו". קשה לי, בנוסף על השוני בין משקה ושר המשקים (פסוק א), למה פתאום "סריסי פרעה" והתיאור המסורבל הזה. (פ' וישב תשמ"ט)
פסוק ז:ואין זה פתאום, שהרי כבר בפס' ב מכנם "שני סריסיו", ועם זאת אפשר לשאול, למה להזכיר שם סריסים. ואולם ר' תרגום אונקלוס המתרגם "רברבי", דהיינו שרים. (פ' וישב תשנ"ו)
פסוק ז:ודומה שגם הביטוי "בית אדניו" מיותר כאן, שהרי די היה לומר: במשמר, או: בבית האסורים. (פ' וישב תשס"א, בשערי צדק) ור' אור החיים הק', העמק דבר ורש"ר הירש על אתר.
פסוק ט:"...את חלמו" וגו'. מסיפור חלום זה קשה להסיק על סיבת השלכת שר המשקים לבור, ואולי זה היה הרמז ליוסף שהחזרתו אל כנו, ושלא כסיפור חלום שר האופים שאצלו נאמר "והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי", שכאן יש לפחות חוסר שמירה מספקת. (פ' וישב תש"ס)
פסוק יג:"...וישא פרעה את ראשך והשיבך... ישא פרעה את ראשך מעליך...". ההבדל דק, אך מוחלט. ור' רשב"ם (יט ד"ה ישא פרעה את ראשך): ממש מעליך. (פ' וישב תשמ"ז)
פסוק יג:ולכאורה זה משחק מלים נפלא, כי בעוד שהצירוף "לשאת את ראשי פירושו - למנות, הרי "לשאת את ראשו מעליו" פירושו - לקטול. (פ' וישב תשנ"ב)
פסוק יג:ישא פרעה את ראש... - תרגם אונקלוס: ידכרינך פרעה. "...ישא פרעה את ראשך..." - תרגם אונקלוס: יעדי פרעה ית רישך. "...וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים" - תרגם אונקלוס: ואדכר ית ריש רב שקי וכו'. כלו' אונקלוס מתרגם את הפועל נש"א בשלשה אופנים שונים, לפי הקשר הדברים. (פ' ויגש תשנ"ט)
פסוק יד:"...והזכרתני אל פרעה". וקשה לי, מאי הוה אמינא של יוסף שפרעה ישפטנו לטובה, והרי אף אם אמנם ייענה להידרש לעניינו של עבד זר, יהיה כאן דברו של יוסף מול דבר פוטיפרע או פוטיפר, ולמה ירצה פרעה להאמין לו יותר מאשר למקורביו? והוכחות הרי אין כאן. (פ' וישב תשס"א, בשערי צדק, אירוע לב) ומה יוכל להפסיד, וכי ברירה יש בידו לבחור בדרך אחרת יותר טובה?! ור' שמות רבה (ז, א) שלא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורים אלא עשר שנים מפני שהוציא דיבה על עשרת אחיו, ועל־ידי שאמר לשר המשקים "כי אם זכרתני" גילה רפיון במידת בטחונו וניתוסף לו עוד שתי שנים.
פסוק יד:"...והוצאתני מן הבית הזה... כי שמו אתי בבור". בשבת העיר אביתר שי' שיוסף קורא כאן למקום המצאו בזה אחר זה פעם בית ופעם בור! (פ' וישב תש"ס) ור' העמק דבר על אתר שיוסף מבקש לצאת לגמרי מהבית שנהיה לו לעבד ולא רק מבור בית הסוהר.
פסוק טו:"כי גנב גנבתי מארץ העברים". ושלא כדברי אברהם אבינו ע"ה למעלה (כד, ד) כי אל ארצי ואל מולדתי תלך", והרי לך ההבדל בין עולה ולבין בן דור רביעי בארץ. (פ' וישב תשנ"ד) ור' רמב"ן על אתר.
פסוק טו:כבר ציינתי שיש כאן לעזים רבים מן הרגיל (בריש פ' מקץ), והנה עתה התרשמתי, שבדפו"ר בפ' ויחי אין לעזים כמובא בחומשים שלנו. המקום הטוב ביותר לבדוק, אם אמנם - לפחות לעתים - הלעזים הם תוספת ולא מדברי רש"י, הוא כאן. (פ' ויחי תשס"א)