תנ"ך על הפרק - ישעיה מח - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה מח

382 / 929
היום

הפרק

שִׁמְעוּ־זֹ֣את בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הַנִּקְרָאִים֙ בְּשֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִמֵּ֥י יְהוּדָ֖ה יָצָ֑אוּ הַֽנִּשְׁבָּעִ֣ים ׀ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וּבֵאלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א בֶאֱמֶ֖ת וְלֹ֥א בִצְדָקָֽה׃כִּֽי־מֵעִ֤יר הַקֹּ֙דֶשׁ֙ נִקְרָ֔אוּ וְעַל־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נִסְמָ֑כוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃הָרִֽאשֹׁנוֹת֙ מֵאָ֣ז הִגַּ֔דְתִּי וּמִפִּ֥י יָצְא֖וּ וְאַשְׁמִיעֵ֑ם פִּתְאֹ֥ם עָשִׂ֖יתִי וַתָּבֹֽאנָה׃מִדַּעְתִּ֕י כִּ֥י קָשֶׁ֖ה אָ֑תָּה וְגִ֤יד בַּרְזֶל֙ עָרְפֶּ֔ךָ וּמִצְחֲךָ֖ נְחוּשָֽׁה׃וָאַגִּ֤יד לְךָ֙ מֵאָ֔ז בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא הִשְׁמַעְתִּ֑יךָ פֶּן־תֹּאמַר֙ עָצְבִּ֣י עָשָׂ֔ם וּפִסְלִ֥י וְנִסְכִּ֖י צִוָּֽם׃שָׁמַ֤עְתָּֽ חֲזֵה֙ כֻּלָּ֔הּ וְאַתֶּ֖ם הֲל֣וֹא תַגִּ֑ידוּ הִשְׁמַעְתִּ֤יךָ חֲדָשׁוֹת֙ מֵעַ֔תָּה וּנְצֻר֖וֹת וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃עַתָּ֤ה נִבְרְאוּ֙ וְלֹ֣א מֵאָ֔ז וְלִפְנֵי־י֖וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתָּ֑ם פֶּן־תֹּאמַ֖ר הִנֵּ֥ה יְדַעְתִּֽין׃גַּ֣ם לֹֽא־שָׁמַ֗עְתָּ גַּ֚ם לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ גַּ֕ם מֵאָ֖ז לֹא־פִתְּחָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ כִּ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ בָּג֣וֹד תִּבְגּ֔וֹד וּפֹשֵׁ֥עַ מִבֶּ֖טֶן קֹ֥רָא לָֽךְ׃לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ אַאֲרִ֣יךְ אַפִּ֔י וּתְהִלָּתִ֖י אֶחֱטָם־לָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הַכְרִיתֶֽךָ׃הִנֵּ֥ה צְרַפְתִּ֖יךָ וְלֹ֣א בְכָ֑סֶף בְּחַרְתִּ֖יךָ בְּכ֥וּר עֹֽנִי׃לְמַעֲנִ֧י לְמַעֲנִ֛י אֶעֱשֶׂ֖ה כִּ֣י אֵ֣יךְ יֵחָ֑ל וּכְבוֹדִ֖י לְאַחֵ֥ר לֹֽא־אֶתֵּֽן׃שְׁמַ֤ע אֵלַי֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל מְקֹרָאִ֑י אֲנִי־הוּא֙ אֲנִ֣י רִאשׁ֔וֹן אַ֖ף אֲנִ֥י אַחֲרֽוֹן׃אַף־יָדִי֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִ֖י טִפְּחָ֣ה שָׁמָ֑יִם קֹרֵ֥א אֲנִ֛י אֲלֵיהֶ֖ם יַעַמְד֥וּ יַחְדָּֽו׃הִקָּבְצ֤וּ כֻלְּכֶם֙ וּֽשֲׁמָ֔עוּ מִ֥י בָהֶ֖ם הִגִּ֣יד אֶת־אֵ֑לֶּה יְהוָ֣ה אֲהֵב֔וֹ יַעֲשֶׂ֤ה חֶפְצוֹ֙ בְּבָבֶ֔ל וּזְרֹע֖וֹ כַּשְׂדִּֽים׃אֲנִ֥י אֲנִ֛י דִּבַּ֖רְתִּי אַף־קְרָאתִ֑יו הֲבִיאֹתִ֖יו וְהִצְלִ֥יחַ דַּרְכּֽוֹ׃קִרְב֧וּ אֵלַ֣י שִׁמְעוּ־זֹ֗את לֹ֤א מֵרֹאשׁ֙ בַּסֵּ֣תֶר דִּבַּ֔רְתִּי מֵעֵ֥ת הֱיוֹתָ֖הּ שָׁ֣ם אָ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה שְׁלָחַ֖נִי וְרוּחֽוֹ׃כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְךָ֖ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מְלַמֶּדְךָ֣ לְהוֹעִ֔יל מַדְרִֽיכֲךָ֖ בְּדֶ֥רֶךְ תֵּלֵֽךְ׃ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְוֺתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹֽא־יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃צְא֣וּ מִבָּבֶל֮ בִּרְח֣וּ מִכַּשְׂדִּים֒ בְּק֣וֹל רִנָּ֗ה הַגִּ֤ידוּ הַשְׁמִ֙יעוּ֙ זֹ֔את הוֹצִיא֖וּהָ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אִמְר֕וּ גָּאַ֥ל יְהוָ֖ה עַבְדּ֥וֹ יַעֲקֹֽב׃וְלֹ֣א צָמְא֗וּ בָּחֳרָבוֹת֙ הֽוֹלִיכָ֔ם מַ֥יִם מִצּ֖וּר הִזִּ֣יל לָ֑מוֹ וַיִּ֨בְקַע־צ֔וּר וַיָּזֻ֖בוּ מָֽיִם׃אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לָרְשָׁעִֽים׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
שמעו זאת בית יעקב וכו'. כלומר מה שמתעכבת גאולה הוא שאתם בית יעקב בלתי כשרים ואתם קוראים עצמכם ישראל לומר שאתם כשרים. ואין אתם נותנים לב לשוב [ואפשר דר"ל שאם אתם סומכים על שאתם נקראים ישראל כמ"ש בירושלמי דסוף ברכות לסמוך על זה הוא חטא כפול ויותר עונש ודוק כי קצרתי]. ועוד כי מימי יהודה יצאו רמז שבאו משבט יהודה שקדש שמו יתברך וירד לים תחילה והם נשבעים לשקר ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת כי הם יעקב בלתי כשרים ולא בצדקה להציל נפשם כמו נודרין להרגין שאז מותר וצדקה תחשב. מפרשים. ואפשר לפרש הנשבעים בשם ה' שבועה ממש. ובאלהי ישראל יזכירו היינו דאמרו הין הין או לאו לאו דהוי שבועה כשמזכירים ה' כמ"ש הפוסקים ובזה פירש הרב הגדול מהר"י זאבי ז"ל מה שתרגם אונקלוס פרשת נח ואמר ה' במימרי"ה לא אוסיף למילט וכו' וז"ש ובאלהי ישראל יזכירו דייקא. לא באמת דהוי לשעבר והוי שקר ובממון דוקא כה"ג נפסל לשבועה והוי פלוגתא דרש"י ור"ת כמ"ש בח"מ סי' ל"ד. ולא בצדקה דבאיסור להצדיק דבריו אפי' להבא אסור כמ"ש הש"ך י"ד סי' קי"ט ס"ק כ"א: פן תאמר עצבי וכו'. אפשר שע"ז הפסל ועושים אמצעי לו ויאמרו שבשביל שקצרו בעבודתו הפסל ומסכה ע"ז צוה לעצב שלוחו שקצרו בעבודת הפסל: כי ידעתי בגוד וכו'. אפשר במ"ש פ' חלק דיצה"ר שולט בצאתו לעולם. וההיא דפ"ב דיומא דלחישו ונפק אוצר פירי כתב הרב מהר"ם ן' חביב ז"ל דאינו שולט אלא בצאתו. וז"ש כי ידעתי בגוד בבטן תבגוד ביציאה שישלוט בך יצה"ר ובזה תבין ופושע מבטן קורא לך דלא אילחיש דיש יצה"ר. וקרוב לזה יש לפרש במ"ש ס' חסידים סי' אלף קל"ז ועיין פני דוד פ' תולדות ודוק: למען שמי אאריך אפי. אפשר לומר דהכונה שיביא הגאולה בעבור השכינה שהיא כב יכול בגלות וזה רמז למען גימטריא קץ שמי דשם היא השכינה בסוד ויעש דוד שם ומ"ש אאריך אפ"י רמז כי הויה אדני גימטריא אפ"י שיהיה יחוד עליון וימשך מבחינת אריך ואז תתבטל הסט"א ותהיה גאולה. ותהלתי אחטם לך אפשר לרמוז שימשך מן' ש"ב למ' שהיא מדה ח' וזה רמז אחטם גימטריא ן' ועוד ח' לך בשבילך: אין שלום אמר ה' לרשעים. אמרו רז"ל מכאן שהקב"ה אוהב את הרשעים. והפשוט בזה הוא כמ"ש רז"ל ובן אין לו עיין לו ומאחר דהכא כתיב אין ש' דרשינן אין עיין דיש צד שאוהב את הרשעים. א"נ אפשר במה שפירש מורינו הרב הגדול שארנו כמהר"ר אברהם יצחקי ז"ל בכונת הבת קול שובו בנים שובבים חוץ מאחר דהכונה דמרוב ענותנותו יתברך הוא קורא לחטאים ולפושעים שישובו וז"ש שובו בנים שובבים דכב יכול הוא קוראם לשוב חוץ מאחר שאינו קוראו לשוב אך אם הוא מעצמו ישוב יקבלנו ודאי ובזה פירשנו בעניותנו בדרושים מאמר ירושלמי בס"ד. וז"ש אין ש' אמר אלהי לרשעים גמורים הקב"ה אינו קורא להם לשלום אבל אם הם מעצמם יבואו לשלום ולשוב בתשובה שלימה יתקבלו ברצון והיינו דכתיב אין ש' אמר ה' לרשעים דהול"ל אין ש' לרשעים אלא דייק לומר אין ש' אמר ה' דהוא אינו אומר אך אם הם באים מעצמם יתקבלו כי לא כלו רחמיו והיינו דאמרו רז"ל מכאן שהקב"ה אוהב את הרשעים דחביבותיה גביהו דאי אתו מגרמייהו אין נסתר מחמת"ו אהבתו וחמלתו והרב מקראי קדש במגילה פירש הפ' בדין יש עבד שנותן ש' לרבו ואיכא למיחש ששחררו. ולי הדל אפשר בדין אדם למד לעצמו לא יצא בן חורין ושלום היא התורה ודו"ק:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך