פסוק א:וַיִּשְׁמַע כִּי חָלָה וַיֶּחֱזָק. הָיָה לָמוּד לֶאֱכוֹל בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וְיָשֵׁן עַד תֵּשַׁע; כֵּיוָן שֶׁחָזַר גַּלְגַּל חַמָּה לְחִזְקִיָּהוּ, כְּשֶׁעָמַד מִשְּׁנָתוֹ בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת, מָצָא שֶׁהוּא שַׁחֲרִית; בִּקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת כָּל עֲבָדָיו. אָמַר: ״הִנַּחְתֶּם אוֹתִי יָשֵׁן יוֹמָם וָלַיְלָה עַד הַבֹּקֶר!״ אָמְרוּ לוֹ: ״גַּלְגַּל חַמָּה הוּא שֶׁחָזַר״. אָמַר לָהֶם: ״וּמִי הֶחֱזִירוֹ?״ אָמְרוּ לוֹ: ״אֱלֹהָיו שֶׁל חִזְקִיָּהוּ וכו׳״; כִּדְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא (תנחומא כי תשא ה) וּבִפְסִיקְתָּא (פסיקתא דרב כהנא ב ה):
פסוק ב:בֵּית נְכֹתוֹ. בֵּית גְּנָזָיו שֶׁל בְּשָׂמִים, כְּמוֹ (בראשית לז:כה) ״נְכֹאת וּצְרִי וָלוֹט״:
פסוק ב:וְאֶת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב. יֵשׁ פּוֹתְרִים: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (שמות ל:כב-לג), וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הוּא שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן שֶׁהָיָה מָצוּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא פַּנַּג הָאָמוּר (יחזקאל כז:יז): ״יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג״. וְרָאִיתִי בְּסֵפֶר יוֹסִיפוֹן שֶׁהוּא אֲפַרְסְמוֹן, וְגָדֵל בִּירִיחוֹ, לְכָךְ נִקְרָא יְרִיחוֹ עַל שֵׁם הָרֵיחַ:
פסוק ב:לֹא הָיָה דָבָר. אַף סֵפֶר תּוֹרָה:
פסוק ג:מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי. זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּדָקָן הַמָּקוֹם: קַיִן וְחִזְקִיָּהוּ וּבִלְעָם. חִזְקִיָּהוּ הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב: ״אַתָּה נְבִיאוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְלִי אַתָּה שׁוֹאֵל?״ הִתְחִיל מִתְגָּאֶה וְאוֹמֵר: ״מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי״, לְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ, וְעַל שֶׁשָּׂמַח עֲלֵיהֶן וְהֶאֱכִילָן עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְכֵן בִּלְעָם שֶׁאָמַר לוֹ ״מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ״ וְהֵשִׁיב וְאָמַר ״בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלַי״ (במדבר כב:ט-י). וְכֵן קַיִן שֶׁאָמַר לוֹ ״אֵי הֶבֶל אָחִיךָ״ (בראשית ד:ט), הָיָה לוֹ לוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת גְּלוּיוֹת לְךָ וְכוּ׳, כִּדְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא:
פסוק ו:לֹא יִוָּתֵר דָּבָר. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּנֶגֶד ״לֹא הָיָה דָבָר״ (ישעיהו לט:ד):
פסוק ז:וּמִבָּנֶיךָ. הֵם חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (דניאל א:ו):
פסוק ח:טוֹב דְּבַר ה׳. מֵאַחַר שֶׁבְּיָמַי יִהְיֶה שָׁלוֹם:
