פסוק א:וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ שֶׁתֵּצֵא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁל זָהָב בְּשַׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁל זָהָב וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. וְאִם יָצְאָה בָהֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיֶּבֶת חַטָּאת. אֲבָל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ, פְּטוּרָה.
פסוק א:רַבָּנָן אָמְרֵי, אַף בַּחוֹל אָסוּר לָצֵאת בָּהֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בָּהּ וּפְגָם הוּא לָאִשָּׁה. שֶׁלֹּא נִתְּנוּ תַכְשִׁיטִין לָאִשָּׁה אֶלָּא שֶׁתְּהֵא מִתְקַשֶּׁטֶת בָּהֶן לְתוֹךְ בֵּיתָהּ, שֶׁאֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר, בְּיוֹתֵר לִפְנֵי הַגַּנָּב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, רְאֵה מַה כְּתִיב בְּאִיּוֹב, בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה (איוב לא, א). רְאֵה צִדְקָתוֹ שֶׁל אִיּוֹב, וּמָה בְּתוּלָה שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ שֶׁמָּא יִשָּׂאֶנָּה לְעַצְמוֹ אוֹ יִשָּׂאֶנָּה לִבְנוֹ אוֹ לְאָחִיו, לֹא נִסְתַּכֵּל בָּהּ. בְּאֵשֶׁת אִישׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ צְרִיכָה אִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְלֹא תֵצֵא לָרְחוֹב, שֶׁלֹּא תִכָּשֵׁל עַצְמָהּ וְלֹא תָבִיא מִכְשׁוֹל לִבְנֵי אָדָם וְנִמְצְאוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאֵשֶׁת אִישׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַר שָׁלוֹם, תֵּדַע לְךָ שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ (בראשית א, כח). וְכָבְשָׁהּ כְּתִיב, הָאִישׁ כּוֹבֵשׁ הָאִשָּׁה, וְאֵין הָאִשָּׁה כּוֹבֶשֶׁת הָאִישׁ. הָאִישׁ כּוֹבֵשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְאֵין הָאִשָּׁה כּוֹבֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא תֵצֵא וְתִגְרֹם תַּקָּלָה לְעַצְמָהּ, שֶׁהֲרֵי דִינָה בַּת יַעֲקֹב בִּשְׁבִיל שֶׁהָיְתָה רְגִילָה פַּרְדָּנִית, גָּרְמָה תַקָּלָה לְעַצְמָהּ. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן וַתֵּצֵא דִינָה.
פסוק א:וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה (תהלים מה, יד). אָמַר רַבִּי יוֹסִי, כְּשֶׁהָאִשָּׁה מַצְנַעַת אֶת עַצְמָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, רְאוּיָה לְהִנָּשֵׂא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְתַעֲמִיד כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל כְּבוּדָּה וְגוֹ'. אִם תְּכַבֵּד עַצְמָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, תִּנָּשֵׂא לְמִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ.
פסוק א:אָמַר רַבִּי פִנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא, בִּזְמַן שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְכַפֵּר, כָּךְ הִיא מְכַפֶּרֶת עַל בֵּיתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ (תהלים קכח, ג). וְאֵין יַרְכְּתֵי אֶלָּא מִזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא א, יא).
פסוק א:דָּבָר אַחֵר, אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה, אֵימָתַי הִיא כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. וְאִם עָשְׂתָה כֵּן, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים, תַּעֲמִיד בָּנִים נִמְשָׁחִין בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה סָבִיב.
פסוק א:וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה. וְלֹא בַת יַעֲקֹב הִיא, תְּלָאָהּ הַכָּתוּב בְּאִמָּהּ. מָה לֵאָה יַצְאָנִית, אַף זוֹ יַצְאָנִית. וּמִנַּיִן, דִּכְתִיב: וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ (בראשית ל, טז). אָמַר יְחֶזְקֵאל, הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ, בַּת אִמֵּךְ אַתְּ וְגוֹ' (יחזקאל טז, מד-מה). לִרְאוֹת, לֵרָאוֹת. בִּקְשָׁה לִרְאוֹת וְנִרְאֵית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר.
פסוק ד:וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל חֲמוֹר אָבִיו קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה. הָלַךְ לוֹ אֵצֶל יַעֲקֹב, אָמַר לוֹ: הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַבְרָהָם זְקֵנָהּ נָשִׂיא הָיָה, וַאֲנִי נְשִׂיא הָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: לֹא נָשִׂיא נִקְרָא אֶלָּא שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם (בראשית יח, ז), וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר. וְאַתָּה חֲמוֹר. וְאִי אֶפְשָׁר לַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר, דִּכְתִיב: לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו (דברים כב, י). וְהַנָּבִיא צֹוֵחַ לְרָעָתְךָ אַתְּ מְבַקְּשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ (מלכים ב יד, ט).
פסוק ד:הַחוֹחַ, זֶה חֲמוֹר. שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, זֶה יַעֲקֹב שֶׁנִּמְשָׁל כָּאֶרֶז, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה (תהלים צב, יג). תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנֵי לְאִשָּׁה, שֶׁאָמַר לוֹ: שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם וְגוֹ'.
פסוק ד:וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֵלּוּ בְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁנִּמְשְׁלוּ כְּחַיּוֹת, גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה (בראשית מט, ט), דָּן גּוּר אַרְיֵה (דברים יג, כב), כְּלָבִיא שָׁכֵן, נַפְתָּלִי אַיָּלָה, וְכֵן כֻּלָּם. וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.
פסוק ז:כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ בְנֵי יַעֲקֹב, וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד וְגוֹ', וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ וְגוֹ', לְכוּ וּמוֹלוּ עַצְמְכֶם. הָלְכוּ וּמָלוּ עַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמְעוּ אֶל חֲמוֹר. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. הַנָּבִיא צוֹוֵחַ (הושע ו, ט), וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ. וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים, זֶה יַעֲקֹב שֶׁנִּקְרָא אִישׁ תָּם, שֶׁהָיָה מְחַכֶּה בָנָיו הַבָּאִין מִן הַגְּדוּד.
פסוק כה:חֶבֶר כֹּהֲנִים, זֶה בָנָיו שֶׁנִּקְרְאוּ מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה, לָמָּה, כִּי זִמָּה עָשׂוּ. כְּשֶׁבָּאוּ, הִתְחִיל יַעֲקֹב לוֹמַר לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי, עֲכַרְתֶּם אֹתִי וְגוֹ'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּירָא, כִּי אֵין בְּרִיָּה מַזִּיקֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים.