פסוק ג:וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ. עַל הֵפֶךְ בְּאַמְנוֹן לְתָמָר אַחַר שֶׁשָּׁכַב אוֹתָהּ (שמואל ב יג:יד-טז).
פסוק ג:בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב. בִּשְׁבִיל שֶׁהָיְתָה בַּת יַעֲקֹב הַנִּכְבָּד בְּעֵינֵי הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ אַחַר כָּךְ כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב.
פסוק ה:וְהֶחֱרִישׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם. הֶחֱרִישׁ מִלָּצֵאת לָרִיב עַד שֶׁיָּבֹאוּ בָּנָיו וְיֵדְעוּ הַדָּבָר וְיִשְׁמְרוּ עַצְמָם מֵאַנְשֵׁי רִיבָם:
פסוק ו:וַיֵּצֵא חֲמוֹר. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֶחֱרִישׁ, וְדָאַג פֶּן יַחְרֹשׁ עָלָיו רָעָה.
פסוק ז:וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר. הִנֵּה הָעִצָּבוֹן הָיָה עַל כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה בִּזָּיוֹן אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁאֵצֶל הַכְּנַעֲנִים לֹא הָיָה כֵּן, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיָה בִּלְתִּי מֻרְגָּל אָז לֶאֱנֹס אֶת בְּתוּלוֹת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, כְּאָמְרוֹ וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה, לְפִיכָךְ חָרָה לָהֶם עַל שֶׁנַּעֲשְׂתָה כָּזֹאת נֶגְדָּם.
פסוק י:וּסְחָרוּהָ. עִם הֱיוֹת הַסְּחוֹרָה אָז בִּלְתִּי מֻתֶּרֶת לְגֵרִים, כְּאָמְרָם (בבא בתרא כא:): "בַּר מָתָא אַבַּר מָתָא אַחֲרִיתִי מָצֵי מְעַכֵּב:"
פסוק יב:הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד. כְּמֵשִׁיב לָכֶם אָשָׁם עַל מַה שֶׁחָטָאתִי לָכֶם.
פסוק יג:בְּמִרְמָה. שֶׁאָלוּ שֶׁיִּמּוֹלוּ בְּחָשְׁבָם שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אוֹ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְפַתּוֹת אַנְשֵׁי עִירָם לָזֶה:
פסוק יג:וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא. הֵשִׁיבוּ שֶׁמִּינֵי הַנְּדִיבוּת שֶׁאָמְרוּ שְׁכֶם וְאָבִיו לַעֲשׂוֹת, לֹא הָיוּ רְאוּיִים עַתָּה אַחֲרֵי שֶׁטִּמֵּא, כְּדֶרֶךְ אֶתְנַן זוֹנָה.
פסוק יד:כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ. שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה שֶׁאֵין אִישׁ הָגוּן בֵּין הַמּוּלִים לְהִתְחַתֵּן עִמּוֹ:
פסוק יז:וְלָקַחְנוּ אֶת בִּתֵּנוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עַתָּה בְּבֵיתְכֶם, נִקַּח אוֹתָהּ מֵעִמָּכֶם:
פסוק יז:וְהָלָכְנוּ. עִם כָּל עָשְׁרֵנוּ שֶׁלֹּא תֵּהָנוּ בּוֹ.
פסוק יט:וְהוּא נִכְבָּד. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אֵחַר לַעֲשׂוֹת, כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב:
פסוק כא:שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ. בְּשָׁלוֹם הֵם אִתָּנוּ וְאֵין בְּלִבָּם לִתְבּוֹעַ עֶלְבּוֹנָם.
פסוק כה:וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. שֶׁלֹּא מָלוּ אֶלָּא עַל תִּקְוָה לְהַשִּׂיג מִקְנֵיהֶם וְקִנְיָנָם, כְּדִבְרֵי חֲמוֹר וּשְׁכֶם.
פסוק כו:וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ. שֶׁבִּקְשׁוּם וּמְצָאוּם.
פסוק כז:הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ. כִּי לוּלֵי הָיָה כְּבָר דָּבָר כָּזֶה בִּלְתִּי נִמְאָס אֶצְלָם, לֹא הָיָה שְׁכֶם עוֹשֶׂה כֵּן. אָמְנָם הָיָה זֶה גְּמוּל מֻרְגָּל אֶצְלָם, שֶׁלָּקְחוּ רָאשֵׁי הָעִיר בְּנוֹת הָעָם בִּלְתִּי רְשׁוּת לְנָשִׁים אוֹ לְפִילַגְשִׁים, עַל דֶּרֶךְ (בראשית ו:ב) "וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ".
פסוק ל:לְהַבְאִישֵׁנִי. שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁשִּׁקַּרְנוּ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ אַחַר שֶׁנִּמּוֹלוּ:
פסוק לא:הַכְזוֹנָה. שֶׁאֵין רָאוּי לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ, יַעֲשֶׂה עַם הָאָרֶץ אֶת אֲחוֹתֵנוּ? שֶׁאֵינָהּ זוֹנָה וְרָאוּי לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ, וְשֶׁהִיא אָחוֹת לָנוּ וְרָאוּי לָנוּ לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ. וְהִנֵּה כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן יוֹשֵׁב הָאָרֶץ בְּאֵלֶּה, אֵין רָאוּי שֶׁיִּתְקוֹמֵם.
