א וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ ב וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃ ג וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשׁ֔וֹ בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃ ד וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃ ה וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖ב עַד־בֹּאָֽם׃ ו וַיֵּצֵ֛א חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתּֽוֹ׃ ז וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃ ח וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ט וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃ י וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃ יא וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יה וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃ יב הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ יג וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃ יד וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃ טו אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ טז וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֙ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃ יז וְאִם־לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמּ֑וֹל וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃ יח וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמ֑וֹר וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־חֲמֽוֹר׃ יט וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֙עַר֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃ כ וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃ כא הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃ כב אַךְ־בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃ כג מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃ כד וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמוֹר֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֙לוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃ כה וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ כו וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃ כז בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃ כח אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃ כט וְאֶת־כָּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כָּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃ ל וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃ לא וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רמב"ן

רמב״ן

פסוק א:
וְטַעַם בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לוֹמַר שֶׁהִיא אֲחוֹת שִׁמְעוֹן וְלֵוִי הַמְּקַנְּאִים וְנוֹקְמִים נִקְמָתָהּ. וְהִזְכִּיר "אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב", כִּי כָל הָאַחִים קִנְּאוּ בָּהּ:
פסוק ב:
וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ "וַיִּשְׁכַּב" – כְּדַרְכָּהּ, "וַיְעַנֶּהָ" – שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ (ב"ר פ ה) לְשׁוֹן רַשִׁ"י. אֲבָל רַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל"ד:ב') "וַיְעַנֶּהָ", בַּעֲבוּר הֱיוֹתָהּ בְּתוּלָה. וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי כָּל בִּיאָה בְּאָנְסָהּ תִּקָּרֵא עִנּוּי. וְכֵן "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ" (דברים כא יד), וְכֵן "וְאֶת פִּילַגְשִׁי עִנּוּ וַתָּמֹת" (שופטים כ ה). וְיַגִּיד הַכָּתוּב כִּי הָיְתָה אֲנוּסָה וְלֹא נִתְרַצֵּית לִנְשִׂיא הָאָרֶץ, לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ:
פסוק ז:
וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה לְעַנּוֹת הַבְּתוּלוֹת, שֶׁהָאֻמּוֹת גָּדְרוּ עַצְמָן מִן הָעֲרָיוֹת מִפְּנֵי הַמַּבּוּל, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ד:ז'). וְלֹא יָדַעְתִּי זֶה, כִּי הַכְּנַעֲנִים שְׁטוּפִים בָּעֲרָיוֹת וּבַבְּהֵמָה וּבַזָּכוּר, דִּכְתִיב (ויקרא יח כז) "כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם", וְלֹא הִתְחִילוּ בָּהֶן בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, וּבִימֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָיוּ יְרֵאִים פֶּן יַהַרְגוּ אוֹתָן לָקַחַת נְשֵׁיהֶם. אֲבָל "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" נִמְשָׁךְ עִם "בְּיִשְׂרָאֵל", כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה בָּהֶם, עַל כֵּן אָמַר "בְּיִשְׂרָאֵל", כִּי אֵינֶנָּה נְבָלָה בֵּין הַכְּנַעֲנִים. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ד:ז') אָמַר, "לֹא כָשַׁר לְאִתְעַבְדָא", לוֹמַר שֶׁהוּא אָסוּר, וּלְכָךְ הִיא נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל:
פסוק יב:
מֹהַר וּמַתָּן – מֹהַר, כְּתֻבָּה, שֶׁהוּא הַדָּבָר הַנִּתָּן לִבְתוּלָה, כְּדִכְתִיב (שמות כב טז) "כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת", וְהֵם סִבְלוֹנוֹת שֶׁהַבַּחוּרִים שׁוֹלְחִים לַבְּתוּלוֹת כַּאֲשֶׁר יִשְׂאוּ אוֹתָן. וּמַתָּן, מִגְדָּנוֹת אוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לְאָבִיהָ וּלְאַחֶיהָ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פ ז) אָמְרוּ מֹהַר – פְּרָאנוּן, "מַתָּן" – פְּרָא פְּרָנוּן, וְהֵם כְּתֻבָּה וְנִכְסֵי מְלוֹג בִּלְשׁוֹן יְרוּשַׁלְמִי. כְּלוֹמַר, שֶׁיִּתֵּן לָהּ הוּא מִשֶּׁלּוֹ נְכָסִים שֶׁיִּהְיוּ שֶׁלָּהּ כְּנִכְסֵי בֵּית אָבִיהָ, וְיִהְיוּ אֶצְלוֹ כְּנִכְסֵי מְלוֹג. וְטַעַם הַפִּיּוּס הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה בְּרָצוֹן, כִּי הַנַּעֲרָה לֹא הָיְתָה מִתְרַצָּה אֵלָיו וְצוֹעֶקֶת וּבוֹכָה תָּמִיד, וְזֶה טַעַם "וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה". וּלְכָךְ אָמַר "קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה", שֶׁכְּבָר הִיא בְּבֵיתוֹ וּבְיָדוֹ, וְלֹא יִירָא מֵאַחֶיהָ כִּי הוּא נְשִׂיא הָאָרֶץ, וְאֵיךְ יִגְזְלוּהָ מִמֶּנּוּ לְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ. וְהַחֵשֶׁק הַגָּדוֹל לִשְׁכֶם כִּי הָיְתָה הַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר מְאֹד, אֲבָל לֹא סִפֵּר הַכָּתוּב בְּיָפְיָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּשָׂרָהּ וּבְרִבְקָה וּבְרָחֵל, כִּי לֹא יִרְצֶה לְהַזְכִּיר יָפְיָהּ בִּהְיוֹתוֹ אֵלֶיהָ לְמִכְשׁוֹל עָוֹן, וּבִשְׁבַח הַצַּדִּיקוֹת דִּבֵּר הַכָּתוּב וְלֹא בָּזוֹ. וְכֵן לֹא הִזְכִּיר מָה נַעֲשָׂה בָּהּ אַחֲרֵי כֵן. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט עָמְדָה עִם אַחֶיהָ צְרוּרָה בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, כִּי הָיְתָה טְמֵאָה בְּעֵינֵיהֶם, כְּדִכְתִיב אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם. וְרַבּוֹתֵינוּ נֶחְלְקוּ בָּהּ (ב"ר פ יא), וְהַקָּרוֹב דִּבְרֵי הָאוֹמֵר, נְטָלָהּ שִׁמְעוֹן וּקְבָרָהּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הָיְתָה עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ כְּאַלְמָנָה וְיָרְדָה עִמָּהֶם לְמִצְרַיִם וְשָׁם מֵתָה, וְנִקְבְּרָה בָּאָרֶץ וּקְבוּרָתָהּ יְדוּעָה עַד הַיּוֹם בְּקַבָּלָה וְהִיא בְּעִיר אַרְבֵּאל עִם קֶבֶר נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי. וְיִתָּכֵן כִּי הֶעֱלָה שִׁמְעוֹן עַצְמוֹתֶיהָ בְּחָמְלוֹ עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל עִם עַצְמוֹת אַחֶיהָ כָּל הַשְּׁבָטִים, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר ק יא):
פסוק יג:
וַיַּעֲנוּ בְּנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה הִנֵּה חֲמוֹר וּשְׁכֶם אֶל אָבִיהָ וְאֶל אַחֶיהָ דִּבְּרוּ, אֲבָל הַזָּקֵן לֹא עָנָה אוֹתָם דָּבָר, כִּי בָּנָיו יְדַבְּרוּ בִּמְקוֹמוֹ בָּעִנְיָן הַזֶּה לִכְבוֹדוֹ, כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַדָּבָר לָהֶם לְקָלוֹן לֹא יִרְצוּ שֶׁיִּפְתַּח פִּיו לְדַבֵּר בּוֹ כְּלָל. וְיֵשׁ כָּאן שְׁאֵלָה, שֶׁהַדָּבָר נִרְאֶה כִּי בִּרְצוֹן אָבִיהָ וּבַעֲצָתוֹ עָנוּ, כִּי לְפָנָיו הָיוּ, וְהוּא הַיּוֹדֵעַ מַעֲנָם כִּי בְּמִרְמָה יְדַבְּרוּ, וְאִם כֵּן לָמָּה כָּעַס. וְעוֹד שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנוֹ לְהַשִּׂיא בִּתּוֹ לִכְנַעֲנִי אֲשֶׁר טִמֵּא אוֹתָהּ, וְהִנֵּה כָּל הָאַחִים עָנוּ הַמַּעֲנֶה הַזֶּה בְּמִרְמָה, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְבַדָּם עָשׂוּ הַמַּעֲשֶׂה, וְהָאָב אֵרֵר אַפָּם לָהֶם לְבַדָּם. וְהַתְּשׁוּבָה כִּי הַמִּרְמָה הָיְתָה בְּאָמְרָם לְהִמּוֹל לָהֶם כָּל זָכָר, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי הָעִיר, וְאִם אוּלַי יִשְׁמְעוּ לִנְשִׂיאָם וְיִהְיוּ כֻּלָּם נִמּוֹלִים, יָבוֹאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כּוֹאֲבִים וְיִקְחוּ אֶת בִּתָּם מִבֵּית שְׁכֶם. וְזֹאת עֲצַת כָּל הָאַחִים, וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי רָצוּ לְהִנָּקֵם מֵהֶם, וְהָרְגוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה הַכַּעַס לְיַעֲקֹב שֶׁאֵרֵר אַפָּם עַל שֶׁהָרְגוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ לוֹ, וְהָרָאוּי לָהֶם שֶׁיַּהַרְגוּ שְׁכֶם לְבַדּוֹ, וְזֶהוּ מָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם", כִּי כֻלָּם הִסְכִּימוּ לְדַבֵּר לוֹ בְּמִרְמָה בַּעֲבוּר הַנְּבָלָה שֶׁעָשָׂה לָהֶם. וְרַבִּים יִשְׁאֲלוּ, וְאֵיךְ עָשׂוּ בְּנֵי יַעֲקֹב הַצַּדִּיקִים הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי. וְהָרַב הֵשִׁיב בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים (רמב"ם הלכות מלכים פי"ד ה"ט) וְאָמַר, שֶׁבְּנֵי נֹחַ מְצֻוִּים עַל הַדִּינִים, וְהוּא לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִין בְּכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ לָדוּן בְּשֵׁשׁ מִצְוֹת שֶׁלָּהֶן, וּבֶן נֹחַ שֶׁעָבַר עַל אַחַת מֵהֶן נֶהֱרָג בְּסַיִף, רָאָה אֶחָד שֶׁעָבַר עַל אַחַת מֵהֶן וְלֹא דָּנוּהוּ לְהָרְגוֹ, הֲרֵי זֶה הָרוֹאֶה יֵהָרֵג בְּסַיִף, וּמִפְּנֵי זֶה נִתְחַיְּבוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם הֲרִיגָה, שֶׁהֲרֵי שְׁכֶם גָּזַל וְהֵם רָאוּ וְיָדְעוּ וְלֹא דָּנוּהוּ. וְאֵין דְּבָרִים הַלָּלוּ נְכוֹנִים בְּעֵינַי, שֶׁאִם כֵּן הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ חַיָּב לִהְיוֹת קוֹדֵם וְזוֹכֶה בְּמִיתָתָם. וְאִם פָּחַד מֵהֶם, לָמָּה כָּעַס עַל בָּנָיו וְאֵרֵר אַפָּם אַחַר כַּמָּה זְמַנִּים, וְעָנַשׁ אוֹתָם וְחִלְּקָם וֶהֱפִיצָם, וַהֲלֹא הֵם זָכוּ וְעָשׂוּ מִצְוָה וּבָטְחוּ בֵּאלֹהִים וְהִצִּילָם. וְעַל דַּעְתִּי הַדִּינִין שֶׁמָּנוּ לִבְנֵי נֹחַ בְּשֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִין בְּכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ בִּלְבַד, אֲבָל צִוָּה אוֹתָם בְּדִינֵי גְּנֵבָה וְאוֹנָאָה וְעֹשֶׁק וּשְׂכַר שָׂכִיר וְדִינֵי הַשּׁוֹמְרִים וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה וַאֲבוֹת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וְדִינֵי מַלְוֶה וְלֹוֶה וְדִינֵי מִקָּח וּמִמְכָּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כְּעִנְיָן הַדִּינִין שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וְנֶהֱרַג עֲלֵיהֶן אִם גָּנַב וְעָשַׁק אוֹ אָנַס וּפִתָּה בִּתּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁהִדְלִיק גְּדִישׁוֹ וְחָבַל בּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וּמִכְּלַל הַמִּצְוָה הַזֹּאת שֶׁיּוֹשִׁיבוּ דַּיָּנִין גַּם בְּכָל עִיר וָעִיר כְּיִשְׂרָאֵל, וְאִם לֹא עָשׂוּ כֵן אֵינָן נֶהֱרָגִין, שֶׁזּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה בָּהֶם, וְלֹא אָמְרוּ (סנהדרין נז) אֶלָּא אַזְהָרָה שֶׁלָּהֶן זוֹ הִיא מִיתָתָן, וְלֹא תִּקָּרֵא אַזְהָרָה אֶלָּא הַמְּנִיעָה בְּלָאו. וְכֵן דֶּרֶךְ הַגְּמָרָא בְּסַנְהֶדְרִין (נט) וּבַיְּרוּשַׁלְמִי, אָמְרוּ בְּדִינִין שֶׁל נֹחַ, הִטָּה דִּינוֹ – נֶהֱרָג, לָקַח שֹׁחַד – נֶהֱרָג, בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל כָּל דִּין שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה שָׁלֵם מִמֶּנּוּ אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ, וְכָל שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אַתָּה שָׁלֵם מִמֶּנּוּ אַתָּה רַשַּׁאי לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ, אֲבָל בְּדִינֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה שָׁלֵם מִמֶּנּוּ אַתָּה רַשַּׁאי לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ. נִרְאֶה מִכָּאן שֶׁרַשַּׁאי הַגּוֹי לֵאמֹר לְבַעֲלֵי הַדִּין, אֵינִי נִזְקָק לָכֶם, כִּי תּוֹסֶפֶת הִיא בְּיִשְׂרָאֵל "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א יז), אַל תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ (סנהדרין ו). וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יֵהָרֵג כְּשֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ קָצִין שׁוֹטֵר וּמוֹשֵׁל לִשְׁפֹּט אֶת אֲדוֹנָיו. וּמָה יְבַקֵּשׁ בָּהֶן הָרַב חִיּוּב, וְכִי אַנְשֵׁי שְׁכֶם וְכָל שִׁבְעָה עֲמָמִין לֹא עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְעוֹשִׂים כָּל תּוֹעֲבוֹת הַשֵּׁם הָיוּ, וְהַכָּתוּב צוֹוֵחַ עֲלֵיהֶן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (דברים יב ב) "עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן" וְגוֹ', "לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת" וְכוּ' (שם יח ט), וּבְגִלּוּי עֲרָיוֹת "כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ" וְכוּ' (ויקרא יח כז), אֶלָּא שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר לְיַעֲקֹב וּבָנָיו לַעֲשׂוֹת בָּהֶם הַדִּין. אֲבָל עִנְיַן שְׁכֶם, כִּי בְּנֵי יַעֲקֹב בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי שְׁכֶם רְשָׁעִים וְדָמָם חָשׁוּב לָהֶם כַּמַּיִם, רָצוּ לְהִנָּקֵם מֵהֶם בְּחֶרֶב נֹקֶמֶת, וְהָרְגוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל אַנְשֵׁי עִירוֹ כִּי עֲבָדָיו הֵם וְסָרִים אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ. וְאֵין הַבְּרִית אֲשֶׁר נִמּוֹלוּ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לִמְאוּמָה, כִּי הָיָה לְהַחֲנִיף לַאֲדוֹנֵיהֶם. וְיַעֲקֹב אָמַר לָהֶם בְּכָאן כִּי הֱבִיאוּהוּ בְּסַכָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "עֲכַרְתֶּם אוֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי", וְשֵׁם אֵרֵר אַפָּם כִּי עָשׂוּ חָמָס לְאַנְשֵׁי הָעִיר, שֶׁאָמְרוּ לָהֶם בְּמַעֲמָדוֹ "וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד", וְהֵם הָיוּ בּוֹחֲרִים בָּהֶם וּבָעֲטוּ בְּדִבּוּרָם, וְאוּלַי יָשׁוּבוּ אֶל ה', וְהָרְגוּ אוֹתָם חִנָּם, כִּי לֹא הֵרֵעוּ לָהֶם כְּלָל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם" (בראשית מ"ט:ה'). וְאִם נַאֲמִין בְּסֵפֶר "מִלְחֲמוֹת בְּנֵי יַעֲקֹב" (הוא ספר הישר), בָּא לָהֶם פַּחַד אֲבִיהֶם כִּי נֶאֶסְפוּ שְׁכֵנֵי שְׁכֶם וְעָשׂוּ עִמָּהֶם שָׁלֹשׁ מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת, וְלוּלֵי אֲבִיהֶם שֶׁחָגַר גַּם הוּא כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וְנִלְחַם בָּם הָיוּ בְּסַכָּנָה, כַּאֲשֶׁר יְסַפֵּר בַּסֵּפֶר הַהוּא. וְרַבּוֹתֵינוּ (ב"ר פ י) הִזְכִּירוּ מִזֶּה בַּפָּסוּק "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" (בראשית מ"ח:כ"ב), אָמְרוּ, נִתְכַּנְּסוּ כָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם, חָגַר יַעֲקֹב כְּלֵי מִלְחָמָה כְּנֶגְדָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י שָׁם. אֲבָל הַכָּתוּב יְקַצֵּר בָּזֶה, כִּי הָיָה נֵס נִסְתָּר, כִּי אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים הָיוּ וּכְאִלּוּ זְרֹעָם הוֹשִׁיעָה לָמוֹ, כַּאֲשֶׁר קִצֵּר הַכָּתוּב בְּעִנְיַן אַבְרָהָם בְּאוּר כַּשְׂדִּים, וְלֹא הִזְכִּיר מִלְחֶמֶת עֵשָׂו עִם הַחוֹרִי כְּלָל. אֲבָל הִזְכִּיר בְּכָאן כִּי הָיָה חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם, וְלֹא נֶאֶסְפוּ כֻּלָּם לִרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, כִּי הָיוּ נוֹפְלִים עֲלֵיהֶם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב. וְזֶה טַעַם "חִתַּת אֱלֹהִים", כִּי נָפְלָה עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד מִן הַגְּבוּרָה אֲשֶׁר רָאוּ בַּמִּלְחָמָה. וּלְכָךְ אָמַר (בראשית ל"ה:ו') "וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ", לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא נִפְקַד מֵהֶם וְלֹא מֵעַבְדֵיהֶם אִישׁ בַּמִּלְחָמָה:
פסוק כא:
שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ הָיוּ אַנְשֵׁי הָעִיר חוֹשְׁבִים שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתָם כִּי רָאוּ אוֹתָם עֲצֵבִים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, וְאוּלַי הָיוּ נִשְׁמָרִים מֵהֶם וְנוֹתְנִים בְּעִירָם בְּרִיחַ וּדְלָתַיִם כִּי גִּבּוֹרִים הֵמָּה וְאַנְשֵׁי חַיִל לַמִּלְחָמָה, וְעַתָּה אָמְרוּ לָהֶם אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּתְרַחֲקוּ מֵהֶם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הֵם אִתָּנוּ:
פסוק כג:
וְטַעַם מִקְנֵיהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם כִּי הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר בַּעֲדָרִים בַּשָּׂדֶה הֵם יִקָּרְאוּ מִקְנֶה בַּעֲבוּר שֶׁהֵם עִקַּר קִנְיַן הָאָדָם, בֵּין טְמֵאוֹת בֵּין טְהוֹרוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (שמות ט ג) "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן", וַאֲשֶׁר אֵינָם עֵדֶר כְּגוֹן בְּהֵמוֹת יְחִידוֹת בַּבַּיִת, אֵין שְׁמָם מִקְנֶה, וְיִכָּנְסוּ בִּכְלַל "וְכָל בְּהֶמְתָּם". אוֹ הוּא כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן לְחִזּוּק, כְּלוֹמַר וְכָל בְּהֶמְתָּם אֲשֶׁר הִנָּם רַבּוֹת מְאֹד: