אבשלום משכנע את ישראל לתמוך במלכותו

לאחר שאבשלום החליט לתפוס את המלוכה מיד אביו, הכין לו מרכבה וסוסים, אסף לו חמשים אנשים נאמנים לו והכשירם להיות רצים לפניו על ידי שנתח אותם, הסיר מהם את הטחול וחקק את כפות רגליהם כדי שיוכלו לרוץ מבלי להתעייף. עתה עבר לשלב הבא - הוא שלב השכנוע. אבשלום העמיד פני צדיק שכל מטרתו להוציא לאור את הצדק ואיננו שואף למלכות. אבשלום עמד ליד השער, כלומר מקום המשפט, וכאשר ראה אדם הבא למשפט התענין לשאול אם הוא משבט יהודה, ואם התברר לו שאיננו משבט יהודה אמר לו שבדרך כלל דבריו טובים אך המלך איננו מסוגל להאזין לבעיתו ולהחליט על פסק דין אמיתי, וזאת משתי סבות. סבה אחת שדוד זקן ואין לו סבלנות להאזין לדין ודברים בין שני אנשים וכן אין המלך חפץ לבדוק היטב את הטענות לאדם שאיננו משבט יהודה ושוב מפאת זקנתו וחולשתו כי די לו אם יתרכז במשפטם של בני שבטו ולא יתפרס על משפטיהם של כלל שבטי ישראל. ברם אם הוא, אבשלום, יהיה מלך בלי ספק הוא ירד לעומק הדין ויוציא משפט צדק כי הוא עצמו ישפוט ולא על ידי אדם אחר, וכן לא יפלה בין אדם משבט יהודה לשאר השבטים לכן כדאי להם לבחור בו כשופט. אבשלום העמיד את האדם המשתחוה לו ונשק לו ובכך גנב את לב אנשי ישראל שצדדו במלכותו ונטו אחריו.