פסוק א:וחמשים איש וגו'. כולם נטולי טחול, וחקוקי כפות רגלים:
פסוק ב:והשכים אבשלום. בכל בקר:
פסוק ב:מאחד שבטי ישראל עבדך. משבט פלוני:
פסוק ד:והצדקתיו. (תרגום:) ואדינניה בקושטא:
פסוק ז:מקץ ארבעים שנה. ששאלו ישראל מלך משמואל, נתגלגל דבר מרד והשפלה במלכות:
פסוק ז:ואשלם את נדרי. אמרו רבותינו (סוטה לד ב): להביא כבשים מחברון, כי שם היו כבשים שמנים:
פסוק יא:קרואים והולכים לתמם. מפורש במסכת סוטה ירושלמית (א ח) שבקש מאביו שיכתוב לו, שכל שני בני אדם שיבקש שילכו עמו, ילכו והיה מראה אותו לשנים כאן, ואחר כך לשנים אחרים, וכן הרבה:
פסוק יז:בית המרחק. (תרגום:) באתר דרחיק:
פסוק יח:על ידו. אצלו, הוא עומד והם עוברים:
פסוק יט:עם המלך. עם אבשלום:
פסוק יט:כי נכרי אתה. ואנחנו בורחים מאין צידה ומזון, ומתוך שאתה נכרי לא תמצא מרחמים:
פסוק יט:וגם גולה אתה למקומך. וגם אם גולה אתה מעם המלך שאינך רוצה להיות עמו, למקומך חזור לך, כי לא טוב לכתך עמי, שהרי תמול באת:
פסוק כ:והיום אניעך עמנו. ואין לי מקום שאוכל להושיבך שם ולהמלט, כי אני הולך אל אשר יקרני המקרה ללכת, יום יום כשאשמע שהרודפים כאן, אני בורח כאן, וכן תרגם יונתן 'וגם גולה אתה למקומך': ואף אם גלי את אזיל לך לאתרך:
פסוק כ:חסד ואמת. אני מחזיק בך טובת חסד ואמת שעשית עמדי:
פסוק כב:לך ועבור. עם שאר העם, אחר אשר אינך רוצה להפרד ממני:
פסוק כג:וכל העם עוברים. מן המלך והלאה, לפי שהוא עומד, קורא אותם עוברים:
פסוק כד:ויציקו. כמו ויציגו, (תרגום:) ואקימו ית ארונא, העמידוהו לצד אחד, והעם עוברים, שהיה דוד רוצה לשאתו עמו:
פסוק כד:ויעל אביתר עד תם וגו'. הרי זה מקרא מסורס, ויציקו את ארון האלהים עד תום כל העם לעבור:
פסוק כד:ויעל אביתר. אותו היום נסתלק מן הכהונה, ששאל באורים ותומים ולא נענה, ונכנס צדוק תחתיו וכן שנינו בסדר עולם ובסדר יומא (עג ב):
פסוק כז:הרואה אתה. אם רואה אתה שעצה נכונה היא, שוב העיר וגו':
פסוק כז:שני בניכם אתכם. בידם תוכלו להודיעני מה שתשמעו מבית המלך, לפי מה שתודיעוני אמלט:
פסוק ל:במעלה הזתים. בהר הזתים:
פסוק ל:חפוי. מכורך, כדרך האבלים:
פסוק ל:חפו. (תרגום:) כריכו:
פסוק לא:ודוד הגיד. ולדוד הגיד המגיד:
פסוק לא:סכל. קלקל, כמו (קהלת י יד): הסכל ירבה דברים:
פסוק לב:בא עד הראש. (תרגום:) עד ריש טוריא:
פסוק לב:אשר ישתחוה שם לאלהים. אשר היה רגיל להשתחות שם כשהיה בא לירושלים, היה רואה משם את האהל שהארון בתוכו, והיה משתחוה:
פסוק לד:עבד אביך ואני מאז. כמו ואני עבד אביך מאז, ומקרא מסורס הוא:
פסוק לז:יבוא ירושלים. נתן לבו שיבא לירושלים: