פסוק א:אחר הדברים. מאי אחר, א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא, אחר דבריו של שטן, דכתיב (כ"א ח') ויגדל הילד ויגמל ויעש משתה, אמר שטן לפני הקב"ה, זקן זה חוננתו למאה שנה בפרי בטן, מכל סעודה שעשה לא היה לו תור או גוזל אחד להקריב לפניך, אמר לי' הקב"ה, כלום עשה אלא בשביל בנו, אם אני אומר לו זבח את בנך לפני מיד זובחו, מיד – והאלהים נסה את אברהם .
(סנהדרין פ"ט ב')
פסוק א:אחר הדברים. רבי לוי אמר, אחר הדברים – אחר דבריו של ישמעאל ליצחק, שאמר לו אני גדול ממך, שאתה מלתה בן שמונה ימים ואני בן י"ג שנה, אמר לו, ובאבר אחד אתה מתגרה בי, אם יאמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני אני זובח עצמי, מיד – והאלהים נסה את אברהם .
(שם שם)
פסוק ב:קח נא. א"ר שמעון ב"ר אבא, אין נא אלא לשון בקשה, אמר לי' הקב"ה, נסיתיך בכמה נסיונות ועמדת בהן, עכשיו עמוד לי בנסיון זה, שלא יאמרו אין ממש בראשונים [סנהדרין פ"ט ב']
פסוק ב:את בנך וגו'. אמר לי', שני בנים יש לי, אמר לי' את יחידך, אמר לי', זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, אמר לי' אשר אהבת, אמר לי', תרווייהו רחימי לי, אמר לי' את יצחק, וכל כך למה – כדי שלא תטרוף דעתו עליו .
(שם שם)
פסוק ב:אל ארץ המוריה. מאי הר המוריה, פליגי בה רבי לוי בר חמא ור' חנינא, חד אמר הר שיצא ממנו הוראה לישראל, וחד אמר הר שיצא ממנו מורא לאומות העולם .
(תענית ט"ז א')
פסוק ב:והעלהו. תניא, אמר אברהם לפני הקב"ה, רבש"ע, גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי והעלהו שם לעולה היה לי מה להשיב, אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי להעלהו לעולה, אלא שכבשתי את יצרי לעשות רצונך, כך יהי רצון שבשעה שיהיו בניו של יצחק נכנסין בצרה ואין להם מי שילמד עליהם סניגוריא, תהא אתה מלמד עליהם סניגוריא .
(ירושלמי תענית פ"ב ה"ד)
פסוק ג:וישכם אברהם. תניא, כל היום כשר למילה אלא שזריזים מקדימים למצות, שנאמר וישכם אברהם בבקר .
(פסחים ד' א')
פסוק ג:בבקר. אמר רבי אבהו, מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה .
(חולין צ"א ב')
פסוק ג:ויחבש את חמורו. תני משום רבי שמעון בן אלעזר, אהבה מבטלת שורה של גדולה, מנלן, מאברהם דכתיב ויחבש את חמורו .
(סנהדרין ק"ה ב')
פסוק ה:עם החמור. אמר רב, הכל מודים בעבד שאין לו חייס , דכתיב שבו לכם פה עם החמור – עם הדומה לחמור .
(יבמות ס"ב א')
פסוק ה:עם החמור. א"ר אבהו, אפילו שפחה כנענית שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא, כתיב הכא (ישעיהו מ״ב:ה׳) נותן נשמה לעם עליה, וכתיב התם שבו לכם פה עם החמור – עם הדומה לחמור .
(כתובות קי"א א')
פסוק ה:עם החמור. עם הדומה לחמור, מכאן לשפחה כנענית דלא תפסי בה קדושין .
(קדושין ס"ח א')
פסוק ה:עם החמור. אמר רב פפא, שור שנגח את השפחה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות , מאי טעמא, חמרתא מעברתא בעלמא הוא דאזיק, דאמר קרא שבו לכם פה עם החמור – עם הדומה לחמור .
(ב"ק מ"ט א')
פסוק ה:ונשובה אליכם. א"ר יוחנן, מניין שברית כרותה לשפתים, דכתיב ונשובה אליכם ואסתייע מילתא והדור תרווייהו .
(מו"ק י"ח א')
פסוק ח:השה לעולה. קדמו שטן לאברהם בדרך, אמר לו (איוב ד׳:ג׳-ד׳) הנסה דבר אליך תלאה וגו' הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק כושל יקימון מליך וגו' כי עתה הבא אליך ותלא , אמר לו, אני בתומי אלך, כיון דחזא דלא שמיע לי', אמר לי', ואלי דבר יגונב, כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה, אמר לי', כך עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת אין שומעין לו .
(סנהדרין פ"ט ב')
פסוק י:ויקח את המאכלת. מכאן לעולה שטעונה סכין לשחיטה, דהכא עולה הואי כדכתיב ויעלהו לעולה .
(זבחים צ"ז ב')
פסוק י:ויקח את המאכלת. יתיב רבי וקאמר, מניין לשחיטה שהיא בתלוש, שנאמר ויקח את המאכלת לשחוט [חולין ט"ז א']
פסוק יא:אברהם אברהם. לשון חיבה לשון זירוז .
(תו"כ ר"פ ויקרא)
פסוק יב:ירא אלהים. תניא, רבי מאיר אומר, יראת אלהים שבאברהם – יראה מאהבה, שנאמר (ישעיהו מ״א:ח׳) זרע אברהם אוהבי .
(סוטה ל"א א')
פסוק יב:ירא אלהים. א"ר יוחנן, גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם, דאלו באברהם כתיב כי ירא אלהים אתה, ובאיוב כתיב (איוב א׳:ח׳) איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע .
(ב"ב ט"ו ב')
פסוק יב:ירא אלהים. א"ר אבא, גדול מה שנאמר בעובדיהו ממה שנא' באברהם, דאלו באברהם כתיב כי ירא אלהים אתה, ובעובדיהו כתיב (מלכים א י״ח:ג׳) ועובדיהו היה ירא את ה' מאד .
(סנהד' ל"ט ב')
פסוק יג:איל אחר. מהו אחר , א"ר יודא בר סימון [אמר לי' הקב"ה לאברהם] אחר כל הדורות עתידין בניך להאחז בעונות ולהסתבך בצרות וסופם להגאל בקרניו של איל הזה, שנאמר (זכריה ט׳:י״ד) וה' אלהים בשופר יתקע וגו' .
(ירושלמי תענית פ"ב ה"ד)
פסוק יד:ויקרא אברהם וגו'. מלמד שראה אברהם אבינו את ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי, ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה – הרי בנוי, אשר יאמר היום בהר ה' – הרי חרב, ה' יראה – הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא .
(ספרי דברים סי' שנ"ב)
פסוק יד:בהר ה' יראה. כתיב [ד"ה א' כ"א] ובהשחית ראה ה' וינחם , מה ראה, א"ר יוחנן בית המקדש ראה, שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה .
(ברכות ס"ב ב')
פסוק כא:עוץ בכורו. תניא, בר קפרא אומר, איוב בימי אברהם היה, הדא הוא דכתיב [איוב א'] איש היה בארץ עוץ איוב שמו, וכתיב את עוץ בכורו .
(ירושלמי סוטה פ"ה ה"ו)