פסוק א:וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַחַר מַה שֶּׁקָּרָה לְאַבְרָהָם עִם אֲבִימֶלֶךְ וְאָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וּבָא לוֹ לִבְאֵר שֶׁבַע לָגוּר שָׁם, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנִּסָּה אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם בִּדְבַר בְּנוֹ יְחִידוֹ. וְעִנְיַן הַנִּסָּיוֹן קָשֶׁה מְאֹד לְסַפְּרוֹ עַל הָאֵל, כִּי הוּא חוֹקֵר לֵב וּמֵבִין כְּלָיוֹת וְיָדַע כִּי אַבְרָהָם יַעֲשֶׂה מִצְוָתוֹ, וְאִם לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי עוֹלָם, הִנֵּה לֹא הָיָה שָׁם בְּעֵת הָעֲקֵדָה אֶלָּא אַבְרָהָם וּבְנוֹ יִצְחָק, כִּי אֲפִלּוּ נְעָרָיו שֶׁהָלְכוּ עִמּוֹ לֹא יָדְעוּ בָּזֶה הַדָּבָר, וּמִי הוֹדִיעַ דָּבָר זֶה לָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ הָיָה הוּא מְסַפֵּר מִי מַאֲמִין לוֹ. וְהָאֱמֶת כִּי הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה לְהַרְאוֹת לִבְנֵי עוֹלָם אַהֲבַת אַבְרָהָם הַשְּׁלֵמָה, וְלֹא נַעֲשָׂה לְאוֹתָם הַדּוֹרוֹת אֶלָּא לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים הַמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִפִּי הָאֵל וּבְסִפּוּרֶיהָ, שֶׁיִּרְאוּ עַד הֵיכָן הִגִּיעַ אַהֲבַת אַבְרָהָם לָאֵל, וְיִלְמְדוּ מִמֶּנָּה לְאַהֲבָה אֶת ה׳ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. כִּי אַבְרָהָם הָיָה אוֹהֵב אֶת יִצְחָק יוֹתֵר מִנַּפְשׁוֹ, כִּי הוּא הָיָה זָקֵן, וְאִם יָמוּת הוּא, יָמוּת בְּטִבְעוֹ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, אֲבָל בְּנוֹ הָיָה נַעַר וַעֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְלֹא נֶהֱנָה מִן הָעוֹלָם, וְאִם יָמוּת הוּא יִהְיֶה הַדָּבָר קָשֶׁה לְאַבְרָהָם מְאֹד. וְעוֹד שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן זְקֻנִים, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל שֶׁיַּעֲלֵהוּ שָׁם לְעוֹלָה, הָיְתָה כָּל אַהֲבָה וְהַחִבָּה כְּאַיִן בְּעֵינָיו, וְלֹא שָׁאַל וְלֹא נִסָּה, ״הֲלֹא אָמַרְתָּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל עֲשֵׂה כָּךְ, מִיָּד הִשְׁכִּים וּמִהֵר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאֵל, וְלֹא חָשַׁב שׁוּם אַהֲבָה כְּנֶגֶד אַהֲבָתוֹ. וּבֶאֱמֶת קֹדֶם שֶׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה וְסִפּוּרֶיהָ הָיָה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה מָסוּר לְזֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי יִצְחָק מָסַר לְיַעֲקֹב וְיַעֲקֹב לְבָנָיו, וְאַחַר שֶׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה לִבְנֵי יַעֲקֹב נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בָּעוֹלָם, יֵשׁ מַאֲמִינִים וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים. וְהַיּוֹם כַּמָּה שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁבָּטְלָה עֲבוֹדַת הַצְּלָמִים וְהָאֱלִילִים, מַאֲמִינִים רֹב הָעוֹלָם בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּבְסִפּוּרֶיהָ, אֶלָּא שֶׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ עַל הַמִּצְווֹת, שֶׁאוֹמְרִים כִּי דֶּרֶךְ מָשָׁל נֶאֶמְרוּ. וּבְהַאֲמִין רֹב בְּנֵי הָעוֹלָם הַסִּפּוּר הַגָּדוֹל הַזֶּה, הוּא עֵדוּת גְּדוֹלָה עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה אוֹהֵב הָאֵל אַהֲבָה שְׁלֵמָה וְתַמָּה, וְרָאוּי לָאָדָם לִלְמֹד הֵימֶנּוּ דֶּרֶךְ אַהֲבָתוֹ.
פסוק א:וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם. בְּמַרְאַת הַלַּיְלָה אָמַר לוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמַר ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״ (בראשית כב:ג).
פסוק ב:קַח־נָא... אֶת־יְחִידְךָ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יְחִידְךָ וְאָהַבְתָּ אוֹתוֹ מְאֹד שֶׁנּוֹלַד לְךָ מֵאִשְׁתְּךָ בִּימֵי זִקְנֵיכֶם, וְזֶהוּ יִצְחָק, אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר קָשֶׁה עָלֶיךָ שֶׁהוּא בִּנְךָ יְחִידְךָ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא אָהוּב שֶׁהוּא בֶּן זְקֻנִים.
פסוק ב:וְלֶךְ־לְךָ. כְּמִנְהַג הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ ״לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ״ (בראשית יב:א), ״אֵלְכָה־לִּי״ (ירמיהו ה:ה), ״וַיֵּלֶךְ לוֹ״ (שמות יח:כז), ״אָשׁוּבָה־לִּי״ (במדבר כב:לד), ״קְחוּ לָכֶם״ (בראשית מה:יט), וְהַדּוֹמֶה לָהֶם.
פסוק ב:אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה. יְרוּשָׁלַיִם וּגְבוּלָהּ נִקְרֵאת אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא הָהָר שֶׁהָיָה שָׁם גֹּרֶן אָרְנָה הַיְבוּסִי הַר הַמֹּרִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לִבְנוֹת בֵּית ה׳ בִּירוּשָׁלַיִם בְּהַר הַמֹּרִיָּה״ (דברי הימים ב ג:א), וְלֹא מָצָאנוּ בַּכָּתוּב לָמָּה נִקְרָא כֵּן. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה נה) נִקְרָא כֵּן, לְפִי שֶׁמִּשָּׁם יָצְאָה הוֹרָאָה לָעוֹלָם, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ,לְאַרְעָא פֻּלְחָנָא״.
פסוק ב:עַל אַחַד הֶהָרִים. וְלֹא אָמַר לוֹ עֲדַיִן עַל אֵיזֶה הַר אָמַר, אֶלָּא אָמַר לוֹ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״ (בראשית יב:א). וְכֵן זֶה לְהַגְדִּיל סִפּוּר אַהֲבַת אַבְרָהָם אָבִינוּ לָאֵל; לֹא שָׁאַל וְלֹא נִסָּה, לָמָּה לֹא אָמַר, וְלָמָּה אָמַר לְהַעֲלוֹתוֹ בְּמָקוֹם רָחוֹק שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְלֹא אָמַר לוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ מִיָּד שָׁם בִּמְקוֹמוֹ. וְזֶה הָיָה לִשְׁתֵּי סִבּוֹת, הָאֶחָד לְהַגְדִּיל אַהֲבַת אַבְרָהָם, כִּי אִלּוּ אָמַר לוֹ הָאֵל הַעֲלֵהוּ עַתָּה בִּמְקוֹמְךָ, הָיָה הַדָּבָר פִּתְאֹם וְנִבְהָל לַדָּבָר וְלֹא הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְעָשָׂה מִצְוַת הָאֵל פִּתְאֹם כְּמוֹ שֶׁצִּוָּהוּ, אֲבָל בְּהַאֲרִיכוֹ לוֹ זְמַן הַעֲלוֹתוֹ עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהָיָה לוֹ שָׁעוֹת לְהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר וְעִם כָּל זֶה מִהֵר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאֵל, זֶה הָיָה דָּבָר גָּדוֹל. וְהַסִּבָּה הַשֵּׁנִית שֶׁהוֹרוּהוּ מְקוֹם הַנִּבְחָר שֶׁיִּבְנוּ בָּנָיו בַּיִת לַה׳ וּמִזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלוֹת וּזְבָחִים וְלַחֲנֹךְ הַמָּקוֹם הַהוּא בְּנֶפֶשׁ הַנִּבְחָר וְהָאָהוּב, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁלַם הַדָּבָר וְלֹא נִשְׁחַט הֲרֵי הָיָה לְרָצוֹן לִפְנֵי הָאֵל כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה, וְהִנֵּה הוּעֲלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ נֶעֱקַד כַּשֶּׂה.
פסוק ג:וַיַּשְׁכֵּם. הִשְׁכִּים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאֵל, וְלֹא הוֹדִיעַ לְשָׂרָה, אוּלַי תַּעֲשֶׂה רָעָה לְעַצְמָהּ לְאַהֲבָתָהּ אֶת יִצְחָק.
פסוק ג:וְאֶת שְׁנֵי נְעָרָיו. הָרְגִילִים לָלֶכֶת עִמּוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ. וּבַדְּרָשׁ (פרקי דרבי אליעזר לא) אֱלִיעֶזֶר וְיִשְׁמָעֵאל. וַיְבַקַּע, לָשׂוּם עַל הַחֲמוֹר לְהוֹלִיךְ עִמָּהֶם, וְחָשְׁבוּ הַנְּעָרִים, כִּי כְּדֵי לְבַשֵּׁל בָּהֶם בְּמָקוֹם שֶׁיָּלִינוּ עָשָׂה, אוּלַי לֹא יִמְצְאוּ עֵצִים.
פסוק ג:אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָמַר־לוֹ. אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה, כִּי הָהָר לֹא יָדַע עֲדַיִן.
פסוק ד:בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא. הַוָּי״ו הִיא נוֹסֶפֶת כְּמוֹ וָוִין רַבִּים בַּמִּקְרָא שֶׁהֵם כָּמוֹהָ, כְּמוֹ ״וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה״ (בראשית לו:כד) וְהַדּוֹמִים לוֹ, כְּאִלּוּ אָמַר ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשָׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו״. וְאֶפְשָׁר לְפָרְשׁוֹ שֶׁהוּא דָּבוּק עִם הַפָּסוּק שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, כְּאִלּוּ אָמַר ״וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״, כְּלוֹמַר כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאתוֹ מִבֵּיתוֹ הִגִּיעַ שָׁם קָרוֹב לוֹ, וְנָשָׂא אֶת עֵינָיו כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם שֶׁהוּא יְרוּשָׁלַיִם, מִשֶּׁנִּכְנַס בִּגְבוּלָהּ רָאָה אוֹתָהּ מֵרָחוֹק, אֲבָל הָהָר לֹא יָדַע עֲדַיִן עַד שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל. וּבַדְּרָשׁ (בראשית רבה נו) וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁאָמַר עַל הַר הַמֹּרִיָּה, וְכֵן אָמְרוּ, וַיַּרְא, מָה רָאָה, עַמּוּד אֵשׁ עַל הָהָר, אָמַר לוֹ, יִצְחָק בְּנִי, רוֹאֶה אַתָּה מְאוּמָה עַל אַחַת הֶהָרִים? אָמַר לוֹ רוֹאֶה אֲנִי כְּמוֹ אֵשׁ, אָמַר לְיִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר נְעָרָיו רוֹאִים אַתֶּם מְאוּמָה עַל אַחַת הֶהָרִים אָמְרוּ לוֹ לֹא, אָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְאֵין אַתֶּם רוֹאִים מְאוּמָה וְהַחֲמוֹר אֵינוֹ רוֹאֶה מְאוּמָה, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר.
פסוק ה:וְנִשְׁתַּחֲוֶה. וְהֵבִינוּ הַנְּעָרִים כִּי יַעֲשׂוּ זֶבַח עִם הַהִשְׁתַּחֲוָיָה, כִּי הוֹלִיכוּ עִמָּהֶם עֵצִים וְאֵשׁ, כִּי בְּרֹב מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁם יָבִיא זֶבַח, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּדְבַר אֶלְקָנָה, ״לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַה׳״ (שמואל א א:ג).
פסוק ו:וַיִּקַּח. וְלֹא לָקַח עִמּוֹ הַחֲמוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ הַנְּעָרִים כִּי לְמָקוֹם רָחוֹק הָיוּ הוֹלְכִים, גַּם לֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיִּשְׁמֹר הַחֲמוֹר שָׁם בְּעוֹדָם עוֹשִׂים הַמַּעֲשֶׂה. וְגַם כֵּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַחֲמוֹר לִמְקוֹם קְדֻשָּׁה כָּזֶה.
פסוק ז:הִנֶּנִי. בְּדָגֵשׁ עִם הַנּוּ״ן הַשְּׁנִיָּה.
פסוק ח:אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי. עָנָה לוֹ מַעֲנֶה שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהָבִינוֹ לִשְׁנֵי פָנִים, הָאֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה בְּנִי, תְּשׁוּבַת הַקְּרִיאָה, כְּמוֹ ״הִנֶּנִּי בְּנִי״, כְּלוֹמַר בְּנִי, אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה, רוֹצֶה לוֹמַר הוּא יוֹדֵעַ מִי יִהְיֶה הַשֶּׂה וְהוּא יַזְמִינֶנּוּ לָנוּ, וְהַשֵּׁנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, וּמִי הוּא הַשֶּׂה, בְּנִי הוּא. וְיִצְחָק הֵבִין כִּי הוּא יִהְיֶה הַשֶּׂה, לְפִיכָךְ אָמַר וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. כְּלוֹמַר בְּלֵב אֶחָד, כִּי קִבֵּל הַבֵּן מֵאַהֲבָה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לָאֵל וּלְהַקְרִיבוֹ לְפָנָיו.
פסוק ט:וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם. הוּא הַר הַמֹּרִיָּה.
פסוק ט:אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. וּבְבוֹאָם יַחְדָּיו אָמַר לוֹ וְהֶרְאָהוּ בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה. וּבַדְּרָשׁ (בראשית רבה נו:ב) שֶׁרָאָה עָנָן קָשׁוּר עָלָיו אוֹ עַמּוּד אֵשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וּלְדַעַת הַדְּרָשׁ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר אָמַר לוֹ, כְּשֶׁהֶרְאָה לוֹ אֶת הֶעָנָן אוֹ הָעַמּוּד זֶהוּ הָאֲמִירָה.
פסוק ט:וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים. עֲרָכָם עַל הָאֵשׁ לְהַדְלִיקָם.
פסוק ט:וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק. עֲקָדוֹ בְּיָדוֹ וּבְרַגְלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעָט, וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּרְצוֹנוֹ הָיָה וּבִרְצוֹנוֹ נֶעֱקַד, פָּחַד שֶׁלֹּא תִגְבַּר עָלָיו הָרוּחַ הַכּוֹעֶסֶת, וְאָמַר לְאָבִיו שֶׁיַּעַקְדֶנּוּ יָפֶה.
פסוק י:לִשְׁחֹט אֶת־בְּנוֹ. לְשָׁחֳטוֹ תְּחִלָּה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאַחַר כֵּן תֹּאכְלֵהוּ הָאֵשׁ כְּדֶרֶךְ הַזֶּבַח.
פסוק יא:וַיִּקְרָא וְגוֹ׳ מִן הַשָּׁמַיִם. כְּלוֹמַר שָׁמַע הַקּוֹל וְלֹא רָאָה מַרְאֶה.
פסוק יא:אַבְרָהָם אַבְרָהָם. כָּפַל לוֹ הַשֵּׁם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע מַהֵר וְיִמָּנַע מִלְּשָׁחֲטוֹ.
פסוק יב:וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה. כָּפַל לוֹ הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת לְרֹב הָאַזְהָרָה.
פסוק יב:כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי. אִם נְפָרֵשׁ כְּמוֹ הוֹדַעְתִּי עַל עִנְיָן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּדְבַר הַנִּסָּיוֹן, הִנֵּה לֹא מָצָאנוּ פֹּעַל יָדַע מִן הַקַּל יוֹצֵא, וּלְפִי דַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ ״יְדַעְתִּיךָ בְּשֵׁם״ (שמות לג:יב) וּפֵרוּשׁוֹ כִּי שָׁב הַחֵלֶק כֹּל, וְדַי בָּזֶה לַמְּבִינִים, כִּי אֵין לְבָאֲרוֹ יוֹתֵר מִזֶּה.
פסוק יב:כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. הַיִּרְאָה הַזֹּאת הִיא אַהֲבָה, כִּי לֹא הָיְתָה יִרְאַת גּוּפוֹ אֶלָּא יִרְאַת נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא תֹאבַד, שֶׁהָיָה מוֹסֵר נֶפֶשׁ בְּנוֹ, שֶׁהָיָה אוֹהֵב יוֹתֵר מִנַּפְשׁוֹ, תַּחַת נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא תֹאבַד מֵהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא הָאַהֲבָה לָאֵל וְהַדְּבֵקוּת בּוֹ.
פסוק יג:וַיִּשָּׂא. נָשָׂא עֵינָיו אִם יִרְאֶה שׁוּם בְּהֵמָה טְהוֹרָה קָרוֹב אוֹ רָחוֹק, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.
פסוק יג:וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַיִל אַחַר נֶאֱחַז. אַחַר שֶׁנֶּאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וְזֶה הָיָה לוֹ הַזְמָנָה מֵאֵת הָאֵל דֶּרֶךְ נֵס, שֶׁאַיִל זֶה נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ נִפְרָד מִשְּׁאָר הַצֹּאן וְלֹא הִרְגִּישׁ עָלָיו הָרוֹעֶה, וְזֶה מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נד) אַף אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְאִם מָצָא אַבְרָהָם אֶת הָרוֹעֶה נָתַן לוֹ מְחִיר הָאַיִל, כִּי לֹא הֶעֱלָה עוֹלָה לַה׳ חִנָּם.
פסוק יד:ה׳ יִרְאֶה. עַל שֵׁם שֶׁאָמַר ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה״ (בראשית כב:ח).
פסוק יד:אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם. זֶה הַיּוֹם יְסֻפַּר בָּהָר כְּשֶׁיֵּרָאֶה ה׳ בּוֹ, שֶׁיִּבָּנֶה בּוֹ מִזְבֵּחַ וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, יֵאָמֵר אָז וִיסֻפַּר הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּנִי יִצְחָק לְעוֹלָה, כִּי זֶה נֶאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה לָמָּה בָּחַר הָהָר הַהוּא, כִּי עֲתִידִים בָּנָיו לְהַקְרִיב שָׁם קָרְבָּנוֹת.
פסוק טו:וַיִּקְרָא. קָרָא לוֹ שֵׁנִית לְבַשְּׂרוֹ בַּגְּמוּל הַזֶּה שֶׁיִּגְמֹל אֶת בָּנָיו עֵקֶב הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה.
פסוק טז:וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי. הוֹסִיף לוֹ בַּבְּרָכָה הַזֹּאת הַשְּׁבוּעָה, וְהַשְּׁבוּעָה כְּמוֹ אִם אָמַר ״חַי אָנִי״, כְּלוֹמַר בְּעַצְמִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, כֵּן תִּהְיֶה שְׁבוּעָתִי קַיֶּמֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁדְּבָרוֹ לְבַד קַיָּם, הוֹסִיף בִּשְׁבוּעָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֶּחֶטְאוּ בָּנָיו לֹא יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי גָּדוֹל לְפָנָיו. וְעוֹד הוֹסִיף שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ עֲדַיִן –
פסוק יז:וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וּפֵרוּשׁ שַׁעַר אֹיְבָיו: אֶרֶץ אֹיְבָיו, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא חֹזֶק הָאָרֶץ בִּכְנִיסָתָהּ, כִּי הָאָרֶץ הַחֲזָקָה סְבִיבוֹתֶיהָ הָרִים וְיַמִּים, וּמִשֶּׁנִּכְנְסוּ הָאוֹיְבִים וְעָבְרוּ אוֹתָם הַשְּׁעָרִים כָּל הָאָרֶץ נִכְבֶּשֶׁת לִפְנֵיהֶם, לְפִיכָךְ אָמַר: ״נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ״ (נחום ג:יג), וְלָכֵן נִקְרֵאת כָּל הָאָרֶץ שַׁעַר.
פסוק יז:וְאָמַר לוֹ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל. כְּאֶחָד לְהַחֲזִיק הַדָּבָר, כִּי כָּל כֶּפֶל הוּא לְחַזֵּק הַדָּבָר, וְעַד עַתָּה לֹא אָמַר לוֹ כֵּן אֶלָּא פַּעַם אַחַת ״כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ (בראשית יג:טז) וּפַעַם אַחֶרֶת ״כַּכּוֹכָבִים״ (בראשית טו:ה) וְעוֹד הוֹסִיף לוֹ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ.
פסוק יז:וְיִרַשׁ. בְּיוֹ״ד הָאֵיתָן לְבַד, וְיוֹ״ד הַשֹּׁרֶשׁ נֶעְלְמָה מֵהַמִּכְתָּב.
פסוק יז:כִּי בָרֵךְ. מְבֹאָר הוּא.
פסוק יח:וְהִתְבָּרְכוּ. פֵּרוּשׁוֹ אֵינוֹ כְּמוֹ ״וְנִבְרְכוּ״ (בראשית יב:ג). כִּי פֵּרַשְׁנוּ שֶׁהֵם יְסַבְּבוּ הַבְּרָכָה לְעַצְמָם בִּתְפִלָּתָם וְיֹאמְרוּ: הָאֵל יְבָרְכֵנוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּרַךְ זֶרַע אַבְרָהָם, רוֹצֶה לוֹמַר כָּל כָּךְ יִהְיֶה זַרְעֲךָ מְבֹרָךְ עַד שֶׁכָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ יִתְלוּ בִּרְכָתָם בְזַרְעֲךָ.
פסוק יח:עֵקֶב. פֵּרוּשׁוֹ שָׂכָר, וְהוּא מֵעִנְיַן עָקֵב, כְּמוֹ שֶׁהֶעָקֵב סוֹף הַגּוּף, כֵּן הַשָּׂכָר סוֹף, כִּי בִּשְׂכַר הַמַּעֲשֶׂה יָבוֹא הַשָּׂכָר בַּסּוֹף.
פסוק יח:אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. בָּזֶה וּבְכָל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ.
פסוק יט:וַיָּשָׁב אַבְרָהָם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כִּי יִצְחָק הָיָה עִמּוֹ, אֶלָּא זָכַר אַבְרָהָם שֶׁהוּא הָעִקָּר.
פסוק יט:וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע. וְלֹא פֵּרַשׁ כַּמָּה יָשַׁב שָׁם, כִּי בְּחֶבְרוֹן מֵתָה שָׂרָה.
פסוק כ:וַיְהִי. אַחֲרֵי עֲקֵדַת יִצְחָק.
פסוק כ:גַם־הִיא. כְּמוֹ שֶׁיָּלְדָה לְךָ שָׂרָה, כֵּן יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֵלֶּה הַבָּנִים; יִדָּמֶה שֶׁעָמְדָה מִלֶּדֶת כְּמוֹ שָׂרָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲקָרָה כָּמוֹהָ, לְפִיכָךְ בִּשְּׂרוּ אַבְרָהָם בְּבָנִים שֶׁנּוֹלְדוּ לְאָחִיו מִמִּלְכָּה. וְנִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה בְּתוֹלְדוֹת נָחוֹר מֵאִשְׁתּוֹ מִלְכָּה וּמִפִּלַגְשׁוֹ רְאוּמָה לִכְבוֹד אַבְרָהָם אָבִינוּ וּלְסַפֵּר בִּכְלַל תּוֹלְדוֹת רִבְקָה.
פסוק כא:אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ ״אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ״ (בראשית י:טו).
פסוק כא:אֲבִי אֲרָם. אוּלַי הָיָה אֲרָם בַּעַל הַשֵּׁם, לְפִיכָךְ יֻחַס הָאָב אֵלָיו, וְכֵן ״אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר״ (בראשית י:כא), וְכָמוֹהֶם רַבִּים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, וּלְשֶׁבַח יָבוֹא לָרֹב, כְּמוֹ ״אֲבִי כְנַעַן״ (בראשית ט:יח). וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּתוֹלְדֹת בְּנֵי שֵׁם עִנְיַן אֲרָם וְעוּץ הַנִּזְכָּרִים שָׁם.
פסוק כב:וְאֶת כֶּשֶׂד. וּמִמֶּנּוּ יָצָא הַגּוֹי הַנִּקְרָא כַּשְׂדִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ (בראשית יא:כח).
פסוק כג:וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת־רִבְקָה. וְלֹא זָכַר לָבָן כִּי עִקַּר הַסִּפּוּר עַל רִבְקָה הָיָה.
פסוק כד:וּפִילַגְשׁוֹ... וַתֵּלֶד גַּם־הִיא. פֵּרַשׁ ״וַתֵּלֶד לוֹ גַּם־הִיא״, וְאַחַר שֶׁאָמַר וּפִילַגְשׁוֹ בְּוָי״ו הַכִּנּוּי וְאָמַר גַּם כְּאִלּוּ אָמַר לוֹ.
