תנ"ך על הפרק - שופטים א - מי ומתי הכה את הענקים שהיו בחברון? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

שופטים א

212 / 929
היום

הפרק

וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ׃וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת־אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־הַפְּרִזִּֽי׃וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים ׀ מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּלְכְּד֣וּ אוֹתָ֔הּ וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁם־חֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶת־שֵׁשַׁ֥י וְאֶת־אֲחִימַ֖ן וְאֶת־תַּלְמָֽי׃וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃וַתֹּ֨אמֶר ל֜וֹ הָֽבָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־שִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שֵׁם־הָעִ֖יר חָרְמָֽה׃וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־עַזָּ֣ה וְאֶת־גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־אַשְׁקְל֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־עֶקְר֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָֽהּ׃וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶתּ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־חֶבְר֔וֹן כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יוֹסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם׃וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְשֵׁם־הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃וַיַּרְאֵם֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָאִ֥ישׁ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּ׃וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃וְלֹא־הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶיהָ֒ וְאֶת־ישביֹשְׁבֵ֨יד֜וֹר וְאֶת־בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃וַֽיְהִי֙ כִּֽי־חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃וְאֶפְרַ֙יִם֙ לֹ֣א הוֹרִ֔ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ בְּגָֽזֶר׃זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יוֹשְׁבֵ֣י קִטְר֔וֹן וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י עַכּ֔וֹ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י צִיד֑וֹן וְאֶת־אַחְלָ֤ב וְאֶת־אַכְזִיב֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־אֲפִ֖יק וְאֶת־רְחֹֽב׃וַיֵּ֙שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־הוֹרִ֞ישׁ אֶת־יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י בֵית־עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־בְּנֵי־דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃וַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־יוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מי ומתי הכה את הענקים שהיו בחברון?

הקדמה

נאמר בפרקנו:

י. וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון, ושם חברון לפנים קרית ארבע, ויכו את שֵׁשַׁי ואת אחימן ואת תלמי.
כ. ויתנו לכלב את חברון, כאשר דִבֶּר משה, ויורש משם את שלֹשה בני הענק.

יש לשאול על היחס בין שני פסוקים אלו שתי שאלות:

  1. האם מתוארות כאן שתי מלחמות עם הענקים שבחברון?
  2. מי הכה את הענקים - כלב או שבט יהודה?

עוד יש לשאול מספר שאלות על המסופר בפרקנו לעומת המסופר בספר יהושע:

  1. בספר יהושע (יא, כא) נאמר:
    ויבֹא יהושע בעת ההיא, וַיַכְרֵת את הענקים מן ההר, מן חברון, מן דְבִר, מן עֲנָב, ומכל הר יהודה, ומכל הר ישראל, עם עריהם החרימם יהושע.
    כתוב שם שיהושע הכרית את הענקים מחברון, אם כן מי הכרית את הענקים מחברון: בני יהודה, כלב או יהושע?
  2. כמו כן יש לשאול כעת כעדכון לשאלה 1: האם היו שלש מלחמות עם הענקים שבחברון?
  3. בספר יהושע (טו, יג-יד) נאמר:
    ולכלב בן יְפֻנֶה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי ד' ליהושע, את קרית ארבע אבי הענק היא חברון. ויֹרש משם כלב את שלושה בני הענק, את שֵׁשַׁי ואת אחימן ואת תלמי, ילידי הענק,
    בדומה למה שכתוב בפרקנו בפסוק כ'. אם כן מתי אירע המעשה: בימי יהושע, כמו שעולה מהאמור בספר יהושע, או רק אחרי מותו, כמו שעולה מהאמור בספרנו, שפותח במלים "ויהי אחרי מות יהושע"?
  4. מדוע נכתבה הורשת כלב את הענקים גם בספר יהושע וגם בספר שופטים?

א. תשובות הרד"ק על כל השאלות

הרד"ק התייחס לכל השאלות וענה עליהן!

על הפסוק בספר יהושע: "ויבא יהושע בעת ההיא, ויכרת את הענקים מן ההר, מן חברון, מן דבר, מן ענב, ומכל הר יהודה, ומכל הר ישראל, עם עריהם החרימם יהושע" (יא, כא), כתב הרד"ק:

ויכרת את הענקים - ולמעלה (טו, יד) הוא אומר כי כלב הורישם!
כלב עשה במצות יהושע שנתן לו את ההר.
ועוד יראה בספר שופטים (א, א-י) כי אחרי מות יהושע הורישום בני יהודה!
והאמת כי בחיי יהושע הורישו ישראל חברון, והענקים אשר בהר חברון, הכל הכריתו.
ומה שאמר כי כלב הורישם, לפי שנתן לו יהושע חברון על פי ד', נקראת המלחמה על שמו, ועל שם שבטו, שהוא שבט יהודה, והם השתדלו יותר במלחמה ההיא.
ופירוש: 'וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון', שנאמר בספר שפטים (א, י) - וכבר הלך.
אבל סיפר אותו שם עם מה שכבשו אחרי מות יהושע.

בדברי הרד"ק יש התייחסות לכל השאלות, כמו שנפרט:

1. תשובות הרד"ק לשלש השאלות הראשונות

על שלש השאלות הראשונות, האם היו שלש מלחמות על חברון, ומי הכה את הענקים, כלב או שבט יהודה, או יהושע, ענה הרד"ק שמדובר באותה מלחמה, שהמפקד בה היה כלב, והחיילים בה היו שבט יהודה, והיא מתייחסת גם ליהושע כיון שהוא היה המנהיג של עם ישראל כולו, והוא ציוה אותם.

בדומה לדברי הרד"ק כתב גם ה"מצודת דוד" שם:

אף כי כלב הוריש הענקים מחברון, ייחס הדבר אל יהושע, לפי שבימיו הוריש, וכל נצחון המלחמה יחשב אל המושל על הצבא.

יש להביא ראיה לדברי ה"מצודת דוד" ממה שכתב רש"י במסכת סנהדרין (קו ע"ב). נאמר שם בגמרא:

לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם, והוה כתיב ביה: בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה.
[תרגום: ראיתי את פנקסו של בלעם, והיה כתוב בו: בן שלשים ושלש שנים היה בלעם הפיסח, כאשר הרג אותו פינחס הליסטים].

ופירש רש"י:

כד קטל יתיה פנחס ליסטאה - שר צבא, ואפילו קטליה אַחֵר - כל המלחמה נקראת על שמו.

מפורש כאן ברש"י שכל המלחמה נקראת על שמו של שר הצבא.

2. תשובת הרד"ק לשאלה הרביעית

הרד"ק גם ענה על השאלה הרביעית מתי אירע המעשה, וכתב שהוא היה בימי יהושע.

הרד"ק חזר על דבריו אלה גם בפירושו לספר שופטים (א, ח):

וכן וילך יהודה אל הכנעני - פירוש: וכבר הלך, כי בימי יהושע לכדו חברון ודביר.

3. תשובת הרד"ק לשאלה החמישית

הרד"ק גם ענה על השאלה החמישית מדוע נכתבה הורשת כלב את הענקים גם בספר יהושע וגם בספר שופטים:

אבל סיפר אותו שם עם מה שכבשו אחרי מות יהושע.

כלומר: בספר יהושע היא נכתבה כיון שהיא קרתה בזמן יהושע, ובספר שופטים היא נכתבה כדי להצמיד אותה למקומות שכבשו בני שבט יהודה אחרי מות יהושע.

4. דיון בדברי הרד"ק

יש לשאול על דברי הרד"ק: הרי בפסוק י' כתוב: "וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון, ושם חברון לפנים קרית ארבע, ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי". כלומר: בני יהודה הרגו את הענקים.

לעומת זאת בפסוק כ' כתוב: "ויתנו לכלב את חברון, כאשר דִבֶּר משה, ויורש משם את שלֹשה בני הענק". כלומר: כלב גירש אותם, כמו שתרגם יונתן: "ותריך", שפירושו "ויגרש"! ואם כן אין זה אותו הדבר!

אולי יש ליישב שהרד"ק פירש את המלה "ויורש" לא כמו שתרגם יונתן כאן, אלא כמו שתרגם הירושלמי בפרשת מסעי (לג, נב) את המלה "והורשתם": "ותשיצינון", שפירושו: "תשמידו", כמו שתרגם אונקלוס שם בסוף אותו הפסוק (וגם הירושלמי) את המלה "תשמידו": "תשיצון".

ב. תשובות הרלב"ג על כל השאלות

1. תשובות הרלב"ג לשלש השאלות הראשונות

על שלש השאלות הראשונות, האם היו שלש מלחמות על חברון או אחת, ומי הכה את הענקים, כלב או שבט יהודה, או יהושע, ענה הרלב"ג בדומה לדברי הרד"ק.

בפירושו לספר יהושע (יא, כא) כתב הרלב"ג:

עוד זכר שכבר הכרית יהושע הענקים וכו'. והנה נזכר במה שיבא כי כלב בן יפונה הכרית הענקים מחברון, ועתניאל בן קנז לכד דביר!
וזה בלתי סותר למה שבכאן, כי הכל היה מיוחס ליהושע, כי הוא היה הראש המנהיג אותם בזה.

עוד כתב הרלב"ג בפירושו לספר שופטים (א, י):

וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון וגו' - כבר התבאר בספר יהושע כי כלב הוא שנלחם בהם, ואמנם הביא עמו שם שבט יהודה, כי הוא היה נשיא השבט, ולזה יחס זאת המלחמה לשבט יהודה.

הרלב"ג כתב שמדובר באותה מלחמה, שהמפקד בה היה כלב, והחיילים בה היו שבט יהודה, והיא מתייחסת גם ליהושע כיון שהוא היה המנהיג של עם ישראל כולו, כמו שכתב הרד"ק.

2. תשובת הרלב"ג לשאלה הרביעית והחמישית

הסבר אחר מהרד"ק לשאלות הרביעית והחמישית, מתי היתה הורשת כלב את הענקים ומדוע היא נכתבה גם בספר יהושע וגם בספר שופטים, כתב הרלב"ג בפירושו לספר שופטים (א, י):

וידמה שכבר היתה זאת המלחמה אחרי מות יהושע, ואף על פי שנזכרה בספר יהושע.
ואולם נזכרה שם, לבאר שכבר נתקיים יעוד ד' יתברך לכלב, כי חברון נתנה לו לנחלה, על פי ד' יתברך, והוא נלחם בה וכבשה בסוף הענין, אף על פי שלא כבשה בימי יהושע.

לפי הרלב"ג הורשת כלב את הענקים היתה אחרי מות יהושע, ולכן היא נכתבה בספר שופטים. אבל היא נכתבה גם בספר יהושע כדי להצמיד אותה לבקשת כלב מיהושע את חברון ולקבלתו אותה.

3. דיון בדברי הרלב"ג

יש לשאול על דברי הרלב"ג בדומה לשאלה שנשאלה על דברי הרד"ק:

הרי בפסוק י' כתוב: "וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון, ושם חברון לפנים קרית ארבע, ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי". כלומר: בני יהודה הרגו את הענקים. לעומת זאת בפסוק כ' כתוב: "ויתנו לכלב את חברון, כאשר דִבֶּר משה, ויורש משם את שלֹשה בני הענק". כלומר: כלב גירש אותם, כמו שתרגם יונתן: "ותריך", שפירושו "ויגרש"! ואם כן אין זה אותו הדבר!

יש ליישב שגם הרלב"ג פירש את המלה "ויורש" לא כמו שתרגם יונתן כאן, אלא כמו שתרגם הירושלמי בפרשת מסעי (לג, נב) את המלה "והורשתם": "ותשיצינון", שפירושו: "תשמידו", כמו שתרגם אונקלוס שם בסוף אותו הפסוק (וגם הירושלמי) את המלה "תשמידו": "תשיצון".

יש להביא ראיה לפירוש זה בדעת הרלב"ג, כיון שהרלב"ג בפרשת מסעי (לג, נב) הסביר את המלים "והורשתם את כל יֹשׁבי הארץ": "ציוה לכלותם"! מפורש אם כן בדברי הרלב"ג שהוא פירש את המלה "ויורש" לא כמו שתרגם יונתן כאן, אלא כמו שתרגם הירושלמי בפרשת מסעי!

עוד יש להעיר על דברי הרלב"ג הערה נוספת שאינה קשה על הרד"ק: קשה לומר שהנביא מייחס ליהושע כיבושים שקרו אחרי מותו!

ג. תשובת רש"י לשאלה הרביעית והחמישית

הסבר דומה להסבר הרלב"ג לשאלות הרביעית והחמישית, מתי היתה הורשת כלב את הענקים ומדוע היא נכתבה גם בספר יהושע וגם בספר שופטים, כתב רש"י בפירושו לספר יהושע (טו, יד):

וירש משם כלב - לאחר מיתת יהושע, כי עדיין בימי יהושע לא נלכדה חברון, כמה שנאמר בספר שופטים (א,י-כ). ולא נכתבה כאן אלא מפני החלוקה.

לפי רש"י הורשת כלב את הענקים היתה אחרי מות יהושע, ולכן היא נכתבה בספר שופטים. אבל היא נכתבה גם בספר יהושע כדי להצמיד אותה לשאר הערים שקיבל שבט יהודה.

רש"י לא התייחס לשלש השאלות הראשונות, אבל אי אפשר לומר שהוא סבר כרלב"ג, כיון שרש"י כתב במקומות רבים ש"הורשה" פירושה גירוש (במדבר יד, יב; יד, כד; לב, לט; לג, נב-נג; דברים כח, מב) וממילא הוא לא יכול לומר שהמלחמה שנלחמו בני יהודה היא המלחמה שנלחם כלב!

נראה שרש"י יסביר כהסבר הבא.

ד. תשובות האלשיך הקדוש לארבע השאלות הראשונות

על שלש השאלות הראשונות, האם היו שלש מלחמות עם הענקים שבחברון או אחת, ומי הכה את הענקים, כלב או שבט יהודה, או יהושע, ענה האלשיך הקדוש בצורה אחרת מהרד"ק ומהרלב"ג.

כך כתב האלשיך הקדוש בפירושו לספר שופטים (א, כ):

וראוי לשים לב כי בספר יהושע (יא, כא) נאמר: 'ויבֹא יהושע בעת ההיא, וַיַכְרֵת את הענקים מן ההר, מן חברון',
ולמעלה (פס' י) נאמר: 'וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון... ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי',
ופה נאמר: 'ויתנו לכלב את חברון... ויורש משם את שלשה בני הענק'!
ואפשר כי יהושע הכרית מציאותם מן ההר, כי ברחו מכל תחום ההר,
ואחרי מות יהושע חזרו לחברון, ואז כלב גרשם משם, וזהו: 'ויורש משם את שלשה בני הענק',
ואחר היותם חוץ לחברון - הדביקום כללות שבט יהודה, ויכום וימיתום.

לפי האלשיך הקדוש מדובר בשלש מלחמות שונות: הראשונה שערך יהושע, ובה הוא רק גירש את הענקים מההר, אבל אחר כך הם חזרו להתישב בחברון, ואז נלחם בהם כלב, אבל גם הוא רק גירש את הענקים, והשלישית שערכו שבט יהודה, והם הרגו אותם!

על השאלה הרביעית מתי היתה הורשת כלב את הענקים ענה האלשיך הקדוש שהיא היתה אחרי מות יהושע, כמו שפירשו רש"י והרלב"ג.

סיכום

א. על השאלה האם היתה מלחמה אחת על חברון או שתים, או שלש, נאמרו שתי שיטות:

  1. לפי הרד"ק והרלב"ג היתה רק מלחמה אחת, שמתייחסת גם ליהושע, גם לכלב, וגם לשבט יהודה.
  2. לפי האלשיך הקדוש היו שלש מלחמות: האחת של יהושע, השניה של כלב, והשלישית של שבט יהודה!

ב. על השאלה האם הורשת כלב את הענקים היתה בימי יהושע או רק אחרי מותו, נאמרו שתי שיטות:

  1. לפי הרד"ק היא היתה בימי יהושע.
  2. לפי רש"י, הרלב"ג והאלשיך הקדוש היא היתה אחרי מותו של יהושע.

ג. על השאלה האם הרגו את הענקים, או שגירשו אותם, נאמרו שתי שיטות:

  1. הרד"ק והרלב"ג כתבו שהרגו את הענקים.
  2. האלשיך הקדוש כתב שיהושע רק גירש אותם מההר, אחר כך הם חזרו לחברון וכלב חזר וגירש אותם, ואילו שבט יהודה הרגום!

יהי רצון שנשלוט שליטה מלאה בכל חברון ובכל ארץ ישראל, ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך