פסוק א:וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים, מקום חנייתם, וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן, סמוך לנהר עצמו, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּלִנוּ שָׁם בלילה שלאחר אותו יום טֶרֶם יַעֲבֹרוּ את הירדן. נראה שנסיעה זו ארכה פחות מיום.
פסוק ב:וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, הימים שציווה יהושע על העם להיערך בהם, ביום השלישי וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים, מוסרי פקודותיו של יהושע בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה.
פסוק ג:וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם, הארון שבו היו לוחות הברית, וְתראו שהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ – וְאַתֶּם תִּסְעוּ, תעקרו מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.
פסוק ד:אַךְ רָחוֹק, מרחק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה, בשיעור. כקילומטר במידות ימינו. אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו יותר מדי כי אין זה ראוי, וקרבה זו עלולה לסכן אתכם. הארון יורה לכם את הדרך לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, ולא תשוטטו הנה והנה, כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ הזו מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, מימים עברו. הדרך הזו חדשה לכם לגמרי.
פסוק ה:וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: הִתְקַדָּשׁוּ, הכינו עצמכם, אולי גם: היטהרו, כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה ה' בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת.
פסוק ו:וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם. עד עתה הארון היה בתוך המחנה, ועכשיו הוא יעבור לקדמתו. וַיִּשְׂאוּ הכהנים אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם.
פסוק ז:וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ: הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. היום תחולל אות ומופת בהיקף גדול, ולמרות שהוא ייעשה לצורך העם, על ידו יתגדל שמך. אֲשֶׁר יֵדְעוּן כל ישראל כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה, אֶהְיֶה עִמָּךְ. המופתים יהיו כעין המופתים שהיו בימי משה. רושמם של המופתים עדיין מוטבע בתודעה, אף על פי שחלקם התרחשו לפני ארבעים שנה.
פסוק ח:וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית לֵאמֹר: "כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן ממש, לאחר שתצאו מאזור גאון הירדן, שבו צומחים קנים וסוף, בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ, עִצרו".
פסוק ט:וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם. זוהי הפעם הראשונה שבה מסר יהושע דברי נבואה מפורשים בשם ה'.
פסוק י:וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי נמצא בְּקִרְבְּכֶם, וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי, שבעת עממי כנען –
פסוק יא:הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, הארון של אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן.
פסוק יב:וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי, שנים-עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט. כל שבט יבחר נציג אחד לתפקיד שייאמר להם בהמשך.
פסוק יג:וְהָיָה כְּנוֹחַ, בשעה שינוחו כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן, ייגזרו, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה, וְיַעַמְדוּ נֵד, תל מתנשא, או קיר אֶחָד. המים היורדים ייערמו לגובה, כאילו חומה בלתי נראית ניצבת בפניהם.
פסוק יד:וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם, ממקום חנייתם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית הלכו לִפְנֵי הָעָם, כמו שציווה יהושע.
פסוק טו:וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם, וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר, התקופה שלאחר עונת החורף, שבה הירדן בגבורתו.
פסוק טז:וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה, קָמוּ נֵד אֶחָד, אך נד זה לא היה צמוד למקום חצייתם את הירדן, אלא הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר, העיר ששמה אדם, אֲשֶׁר יושבת מִצַּד צָרְתָן, נקודת יישוב נוספת קרובה לירדן, וְהמים הַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה, הוא יָם הַמֶּלַח, תַּמּוּ, כלו נִכְרָתוּ. כיוון שמי הנהר נעצרו והצטברו בנקודה צפונית יותר, כל המים הזורמים להישפך אל ים המלח כלו. וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד, מול יְרִיחוֹ, דרומה מאדם.
פסוק יז:וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית ה' בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן, עמידת קבע, מבוססת, וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, ביובש, לאחר שפסקו המים, עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי, העם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן.
