מעבר הירדן - נס טבעי
בפרק זה כל ישראל עוברים את הירדן אל הארץ המובטחת. המכשול הקרקעי בדמות נהר הירדן נעלם והשאלה היא כיצד?
נס או טבע?
האם המעבר של יהושע את הירדן היה בצורה ניסית? יש שמערערים על כך ורוצים להסביר את האפשרות המעבר בתופעות טבעיות ידועות אשר כבר אפשרו בעבר לחצות ממזרח למערב בלא כל קושי!
דן יהב גיאוגרף(מתוך עיתון "מעריב" כא' אלול תשל"ו ) - כריתת הירדן -תופעה מדעית או נס ?
תעודות עבריות שנכתבו בעצם ימי התרחשות רעשים מעידים: "הירדן היה חרב במשך שני ימים ,ובו ביום (יום הרעש)קפא הים וכן יבשו כל הנחלים"
"ויכרתו מימי הירדן עד כי לא נשאר בו מאומה" ב-1906 נכרתו מימי הירדן למשך 10 שעות רצופות ,ב-1927 צנח קיר גבוה בגובה 50 מ' וחסם את זרימת הירדן למשך 20 שעות, עדים העידו כי אפשר היה לעבור את הירדן בחרבה .ברעש של 1546 חרב הירדן למשך שלושה ימים תמימים, אירוע זה תואר בדייקנות על ידי היסטוריונים תופעה גיאולוגית וגיאומורפולוגית זו מוכרת לאנשי המדע, היא תוארה ונחקרה במשך עשרות שנים, תזוזת גושים, הן במאונך והן אופקית ,כתוצאה מרעשים מתחים על פני מעטפת כדור הארץ משנה את אפיקי הנהרות, יש שהנהרות נחסמים ויש שאפיקיהם מתעקלים ונוצרים נפתולים (מיאנדרים) חדשים.
לעומת זאת חז"ל:
נס קריעת הירדן (סוטה לד.)
"ויעמדו המים היורדים מלמעלה ,קמו נד אחד"
"וכמה גובהן של מים? שניים עשר מיל על שניים עשר מיל כנגד מחנה ישראל -דברי רבי יהודה .
אמר לו רבי אלעזר בר' שמעון ... אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין יתר משלוש מאות מיל ,עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב ."
מה יותר גדול, נס היוצא מגדרי ששת סדרי בראשית או שימוש של הבורא בסדרי הטבע למען מטרה נעלה? האם בגלל שנראה לנו יותר מרשים נס היוצא מגדר הטבע על הקב"ה חלה החובה לספק לנו את "ההצגה הכי טובה בעיר"? האם אין בהתאמה בין האירוע לבין הצורך בו, להוכיח את שלטונו של הבורא במעשי ידיו?
התזמון המדויק של האירוע הוא הנס הגדול ולאו דווקא הפירוטכניקה העל טבעית!
התבוננות מדוקדקת בכתובים, תבהיר לנו כי ההתרחשות בדרך הטבע של רעידות אדמה מופיעה לפי הכרזתו של יהושע, ונכנסת להגדרה של "נס טבעי בהזמנה".
בפס' יג: "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן"
הנחת רגלי הכוהנים הייתה מתוזמנת עם כריתת הירדן! אף שמקום הכריתה היה רחוק מאוד ממקום הכוהנים, מעבר למרחק ראייה הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן,
מוקד הרעש בו התרחשה רעידת האדמה, היה כנראה באזור העיר אדם, כלומר גשר "דמיה" ואילו ישראל עוברים 30 קמ' דרומה משם מול יריחו בתוואי של "גשר אלנבי". באזור גשר דמיה יש את קירות החוואר הפריכים משני צידי תוואי הנהר, שם תחסם הזרימה במקרה של רעש אדמה אשר ימוטט גוש אדמה גדול.
שמו של הירדן מורכב מהפועל "ירד". מהמיקום ההתחלתי שלו "דן" זהו נהר שמקבל את מימיו מ"חב"ד" נחלים, נחל חצבני, נחל ביינאס ונחל דן, נחלים אלו מקבלים את מימיהם מנביעות שמקורם בשלגים שבחרמון וברמת הגולן לפני כניסתו לכנרת הוא הופך לנהר אחד, וביציאתו מהכנרת הוא ממשיך את אחדותו ונתינתו מלאת החיים עד שהוא גווע בים המוות, ים המלח.
התנ"ך מעיד כי הוא מכיר תופעת טבע זו ולכן הכתוב מדגיש כי הנס אירע דווקא בעונה בה התופעה הזו לא קיימת והיא עונת האביב, בפס' טו' -וְהַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו, כֹּל, יְמֵי קָצִיר שהיא עונת הפשרת השלגים בחרמון. בתקופה זו גושי האדמה נכנעים מיד לזרימה החזקה של המים היורדים מדן והופכים לירדן. כמעט בכל הפעמים שבהם הירדן נחסם היה זה בתקופה היבשה שבה ניתן גם לעבור את מפלס הירדן ברגל יחפה.
א"כ הקב"ה בוחר לעשות את ניסיו גם באמצעות תזמון מדהים המספק את הסחורה לא פחות טוב מתופעת החורגת מגדר הטבע.
עלינו ללמוד מכך שהתערבות אלוקים אינה מוגבלת חלילה למעשי ניסים מעל הטבע בלבד.
גשר אלנבי לעומת גשר דמייה
למדנו בפרק זה כי התנ"ך מעיד על הטופוגרפיה המיוחדת בבקעת הירדן. עיון מדוקדק בפסוקים מביא אותנו לתובנות חדשות על המילה נס, וכן למדנו להכיר את גשרי הכניסה לארץ מאז ומעולם, גשר אלנבי לעומת גשר אדם.