פסוק א:אלה הדברים רמז ג"פ. נאמרו כסיני ונשנו באהל מועד ונשלשו בערבות מואב ועל כל מצוה ומצוה נכרתו י"ו בריתות בסיני וי"ו באהל מועד וי"ו בערבות מואב שהן מ"ח וכנגדן הזהיר מ"ח פעמים בתורה על ע"ג והזהיר מ"ח פעמים בתורה על הגר שבא לדבק בתורה שנכרתו עלי' מ"ח בריתות:
פסוק א: בראשית ואלה ויקרא וידבר אלה ס"ת בגימט' יראת זהו ראשית חכמה יראת ה' ובגימט' תורה. ר"ת של ה' חומשים ב' ו' ו' ו' א' בגי' אהיה. וסוף האותיות של ה' חומשים מ' מ' י' ו' ל' בגי' הוא אלהינו זה וזהו ואת אחרונים אני הוא:
פסוק א: מול ב' ואידך מול את בני וגו'. ה' דברים נאמרו בקנה אין מוהלין בו ואין חותכין בו בשר ואין שוחטין בו כדאיתא במס' חולין. וזה שאמר לו הקב"ה ליהושע עשה לך חרבות צורים ואל תמול בהקנה הגדל בסוף פי' באגם וזהו מול סוף. מול את בני ישראל:
פסוק ג:בארבעים ב' במס' ויהי בארבעים שנה. באדבעים אלף בישראל לומר אם יהיה ת"ח אחד בין מ' אלף אין צריכין לא רומח ולא מגן כי ת"ח מגין עליהם מאויביהם דאיירי התם בת"ח שנא' לבי לחוקקי ישראל והכא נמי כתיב בתריה ענין התורה שנאמר הואיל משה באר את התורה:
פסוק ה:הואיל ג' במסורה הכא ואידך כי הואיל ה' לעשות הואיל הלך אחרי צו היינו דאמרן בין כך ובין כך קרויין בניו של מקום בין עושין רצונו של מקום שמקיימין את התורה דהיינו הואיל משה ובין עובדי עכו"ם דהיינו הלך אחרי צו הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם:
פסוק ה: את התורה הזאת לאמר וסמיך ליה ה' אלהינו כלומר הזהירם על יחוד השם:
פסוק ו:בחרב לאמר כתיב חסר שאם לא תקיימו את התורה והבאתי עליכם חרב:
פסוק ז:פנו פ"א כפולה יש לכם לפנות מכל מעשים רעים. א"נ בכ"מ שאתם פונים העננים עמכם:
פסוק ח:ראה נתתי לפניכם הקב"ה אמר כך למשה לאמר לישראל אי נמי ראה חוזר על כל אחד ואחד:
פסוק ט:ואומר אלכם חסר יו"ד כי י"פ הוכיחם וי"פ כתיב מיתת משה בתורה:
פסוק י:והנכם ב' הכא ואידך והנכם הולכים איש אחרי שרירות לבו פי' אע"פ שהלכתם אחרי שדירות לבכם הנכם היום ככוכבי השמים לרוב:
פסוק יא:ויברך ב' במסורה הכא ואידך ויברך כל בשר שם קדשו כשיברך אתכם יברך כל בשר שם קדשו שיאמרו ברוך שקיים הבטחתו:
פסוק יג:ואשמם כתיב חסר יו"ד לומר לך י"פ הוזהרו על הדינין בתורה. ד"א ואשמם חסר לומר לך כי האשם הוא בראשים בשביל שיש בידם למחות ואינם מוחים:
פסוק טו:ואתן אותם ראשים אותם מלא וי"ו לומר לך שהיה בהם ו' מדות שמנו בפ' הנחנקין איזה הוא בן עוה"ב כל מי שהוא שפל ברך ענותן שייף ועייל שייף ונפיק גריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה: שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות. ד"פ שרי כנגד ד' דגלים. ושוטרים לשבטיכם ואצוה. רמז למקל ורצועה שצוה אותם שיסבלו מן השוטרים שירדו אותם במקל ורצועה:
פסוק טז:ואצוה את שופטיכם בעת ההוא כל דיין ודיין בדורו כמשה בדורו וזה הוא את שופטיכם בעת ההוא שיהיה בו:
פסוק טז: ואצוה את שופטיכם בעת ר"ת ואשב לומר לך שצריך שישב הדיין:
פסוק טז:ואצוה את שופטיכם בעת ההוא לאמר ס"ת בגי' תמתין בכל דיניך. שצריך שיהיו מתונין בדין:
פסוק יז:לא תכירו פנים במשפט תגין על פ"א לומר פתח פיך לאלם:
פסוק יז: כקטן הגדול תשמעון פירוש כקטן יהיו בעיניך בעוד שעומדים לפניך יהיו בעיניך שניהם כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך שניהם כגדולים פי' כצדיקים:
פסוק יז: תשמעון ב' במסורה דין ואידך נביא אקים לך וגו' אליו תשמעון אע"פ שאני מצוה כקטן כגדול תשמעון אם בא לפניך דין של נביא ות"ח אליו תשמעון תחלה:
פסוק יז: כי המשפט תגין על הפ"א כאילו גיהנם פתוחה מתחתיו:
פסוק יז: כי המשפט לאלהים הוא וסמיך ליה והדבר אשר יקשה מכם לומר כל המקשה ערפו כנגד הדיין כאילו מקשה כנגד השכינה:
פסוק יז: והדבר ג' במסורה הכא ואידך והדבר הזה לא אוכל לעשות והדבר אשר דברנו אני ואתה בשביל שאמר והדבר אשר יקשה מכם בא לידי כן שלא ידע מה שידעו בנות צלפחד וזהו והדבר הזה לא אוכל לעשות שלא יכול לעשותו ומי עשאו והדבר אשר דברנו אני ואתה וסמיך ליה ה' יהיה ביני ובינך וגו' כדכתיב ויקרב משה את משפטן לפני ה':
פסוק יח:ואצוה אתכם אזהרה לצבור שתהא אימת הדיין עליהם:
פסוק יט:המדבר הגדול מלא וי"ו נחש שרף ועקרב צמאון ציה וצלמות:
פסוק יט: ונבא חסר וי"ו לומר חסרתם וי"ו אלף רגלי:
פסוק כ:ואמר אלכם חסר יו"ד נחסרתם ע"י י' מרגלים:
פסוק כח:המסו וביהושע אומר המסיו ע"י י' מרגלים:
פסוק כח: לבבנו ד' במס' הכא ואידך ונשמע וימס לבבנו. להטות לבבנו. נשא לבבנו אל כפים. אחרים נמס לבבם מפניכם כדכתיכ ונשמע וימס לבבנו ע"כ היה לכם להטות לבבכם אליו ולא עשיתם כן אלא אמרתם אחינו המסו אל לבבנו ע"כ נשא לבבנו אל כפים וסמיך ליה סכותה באף ותרדפנו כדכתיב וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים:
פסוק לא:ובמדבר אשר ראית ל' יחיד בכל הדרך אשר הלכתם ל' רבים שלא היה הדרך בכולם שוה אלא לכל אחד לפי מה שהיה צריך היה העינן נושא אותו יש בגבוה יש בנמוך:
פסוק לב:אינכם מאמינם חסר יו"ד שיו"ד פעמים נסיתם אותו:
פסוק לה:איש באנשים האלה סופי תיבות משה שגם הוא בכלל השבועה:
פסוק לה: באנשים ג' דין ואידך ויתלו באנשים הזקנים זקן בא באנשים מלמד שהיתה הגזירה אף על משה ואהרן דכתיב באנשים הזקנים וכתיב זקן בא באנשים היינו משה ואהרן שהיו באים באוכלוסא ויוצאים באוכלוסא:
פסוק לח:יהושע בן נון העומד לפניך שגדולה שמושה יותר מלמודה:
פסוק לט:יירשוה ב' במסרה הכא והם יירשוה ואידך עד עולם יירשוה שניתנה להם הארץ ירושת עולם ולעולם לא היו גולים ממנה אם לא שחטאו:
פסוק מו:כימים ד' כימים אשר ישבתם כימים הראשונים מ' יום כימים אשר נחו בהם היהודים ועתה לא כימים הראשונים בזכריה בנבואת בית שני זהו שפירש רש"י שישבו בקדש י"ט שנה כמו שישבו בשאר המסעות כמו התם כימים הראשונים שהיו ימים אחרונים כראשונים גם בכאן היו ימים אלו כימים האחרים והתם לא כימים הראשונים דכתיב בהו ליוצא ולבא אין שלום אלא כימים אשר נחו דכתיב זרע השלום הגפן תתן פריה וגו' עד והייתם ברכה אל תיראו: