חטא המרגלים ועונשו של משה
אגב סיפור חטא המרגלים מוסיף משה: "גם בי התנאף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם" (דברים א, לז). והדבר תמוה, איך נשתרבב עונשו של משה, על החטא במי מריבה, לחטא המרגלים?
וביארו המפרשים על פי הגמרא בתענית: "ויבכו העם בלילה ההוא" (במדבר יד, א). אמר להם הקב"ה, "אתם בכיתם בכיה של חינם, ואני קובע לכם בכיה לדורות" (תענית כט ע"א), ואותו יום תשעה באב היה, וחרב בו הבית בראשונה ובשניה. וידוע, שאילו היה נכנס משה לארץ, לא היה הבית חרב, שאין אומה ולשון שולטת במעשה ידיו (סוטה ט ע"א) - והקב"ה היה מכלה את חמתו על עמו. וכן שנינו "מזמור לאסף, אלוקים באו גוים בנחלתך וכו' " (תהילים עט, א), מזמור לאסף? קינה מיבעיא ליה! (איכה רבה ד, יד), שהרי החריבו הבית. אלא מזמור על שכילה חמתו בעצים ובאבנים של המקדש, והותיר את ישראל. מעתה, אילו היה נכנס משה לארץ, לא היה חרב הבית, וממילא היה חלילה מכלה חמתו בישראל, ולא היה נשאר משונאיהם של ישראל פליטה. ומשום הכי נתגלגלו הדברים ע"י מי מריבה שנגזרה הגזרה על משה, כדי שלא יכנס לארץ, וממילא תיתכן כליה על המקדש, וניצולו ישראל.
אולם אילולא חטא המרגלים, לא היה מתגבר צד הרע, ובוודאי היו עומדים בצדקתם, ולעולם לא היו מגיעים למצב שבו יש לשקול חורבן ישראל או חורבן המקדש. והיה משה נכנס לארץ ובונה את המקדש, וגורם לקידוש השם, והיה מתכפר חטא מי מריבה שלא קידש השם. אך לאחר חטא המרגלים, צפה הקב"ה שתגבר יד הרשעה, והיה צורך לאפשר חורבן הבית, ועל כן התחייבה אי-כניסת משה לארץ, כדי לאפשר הצלת ישראל תמורת חורבן הבית.
מה היה הגורם לגזרה הנוראה הזאת של בכייה לדורות?
בתוכחה על המרגלים משמיע משה דברים קשים: "וישמע ה' את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר" (דברים א, לד) וכתב הספורנו: ש"קול בכיה של חינם" הוא שגרם לקצף הגדול. אפשר שהמרגלים, וישראל אחריהם, אמרו דברים של טעם, שניתן היה לשמוע בהם נימוקים מוצדקים, אך הרבה תלוי בניגון של הדברים הנאמרים, במה שמשתמע מהם. הקב"ה שמע "את קול דבריכם", לא רק את הטיעון, אלא הקשיב לניגון, ושם שמע קול בכייה של חינם - ועל כך באה הגזרה.
ויש בזה לקח הנלמד לדורנו. ישנם בינינו הרואים במצב הנוכחי בעיה של ביטחון או של פיקוח נפש; ויש הרואים בזה עוול שנעשה לעם אחר. ואף שעל פי השקפת עולמנו אנו שוללים מכול וכול טיעונים מסוג זה, שלדעתנו אין בכוחם לערער על זכותנו על ארץ-ישראל, שניתנה לנו בברית ושבועה על ידי בורא עולם - מכל מקום טענות אלו אפשר לשמוע אותם; אך בלתי נסבלת היא הצהלה על כל ויתור על נתח שנקרע מגוף הארץ; אנו שומעים כאן את הטון שמאחורי ההיגיון, והטון מדאיג מאוד, וחס וחלילה שלא יאמר עלינו "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא" (דברים לב, נב).