פסוק ג:בחמשה עשר יום לחדש. תניא, עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו (תהילים ק״ד:י״ט) משמש ידע מבואו עשה ירח למועדים , ור׳ ברכיה אמר, כתיב ויסעו מרעמסס בחודש הראשון בחמשה עשר יום לחודש, כד יטמע בלילי מועדא ארבעה עשר מטמיעין אית בה, הוי – משקיעת החמה אתה מונה ללבנה .
(ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ח)
פסוק ג:ממחרת הפסח. ממחרת שחיטת הפסח, ואימתי – בחמשה עשר .
(ירושלמי חלה פ"ב ה"א)
פסוק ג:ממחרת הפסח יצאו. וכתוב אחד אומר (פ׳ ראה) הוציאך ה׳ ממצרים לילה דא כיצד, מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב .
(ברכות ט׳ א׳)
פסוק לח:על פי ה׳. מכאן שאהרן לא שלט בו מלאך המות ולא שלטו בו רמה ותולעה .
(ב"ב י"ז א׳)
פסוק לח:בשנת הארבעים וגו'. כאן הוא אומר בשנת הארבעים בחודש החמישי, ולהלן הוא אומר (ר"פ דברים) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש׳ קאי באב וקרי ליה שנת ארבעים וקאי בשבט וקרי ליה שנת ארבעים, מלמד דשנת יציאת מצרים מניסן ולא מתשרי מנינן .
(ר"ה ב׳ ב׳)
פסוק לח:בשנת הארבעים לצאת. מגיד שמונים השנים ליציאת מצרים .
(ירושלמי ר"ה פ"א ה"א)
פסוק מו:דבלתימה. תניא, רבי נחמיה אומר, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה׳ בסופה, כגון דבלתים דבלתימה .
(יבמות י"ג ב׳)
פסוק מט:מבית הישמת. אמר רבה בר בר הנא, לדידי חזו לי ההוא אתרא והוי תלתא פרסי על תלתא פרסי .
(עירובין נ"ה ב׳)
פסוק מט:עד אבל השטים. וכמה הן – שנים עשר מיל .
(ירושלמי שביעית פ"ו ה"א)
פסוק נב:והורשתם וגו׳. עודם ישראל בירדן, אמר להם יהושע, דעו על מה אתם עוברים את הירדן על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם, שנאמר והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם .
(סוטה ל"ד א׳)
פסוק נה:ואם לא תורישו וגו׳. רבי לוי כד פתח לפרשתא דמגילת אסתר פתח פתחא מהאי קרא, ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם וגו׳ .
(מגילה י"א א׳)