פסוק א:אלה מסעי מוצאיהם למסעיהם. ובתר הכי הפך וכתב ואלה מסעיהם למוצאיהם לומר שהכל היה ע"פ ה' בין מסע בין מוצא:
פסוק ג:ויסעו מרעמסס ובתר הכי כתיב ויסעו בנ"י מרעמסס מתחלה נסעו בערבוביא ערב רב ביניהם ואח"כ כשמספר המסעות כולם הזכיר בני ישראל כי הפרידו ערב רב מביניהם:
פסוק ג: יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים. לומר שגם ערב רב שהם מצרים יצאו ביד רמה לעיני שאר מצרים:
פסוק ד:ומצרים ב' ר"פ ומצרים מקברים ?? ומצרים ילד את לודים לומר שאפי' אותם שכבר מתו רובם נחטטו:
פסוק ד: מקברים ב' ומצרים מקכרים מקברים את העוברים בפ' גוג והיינו דכתיב כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צוד:
פסוק ה:בסכות ששם נסתככו בענני כבוד:
פסוק ז:וישב על פי החירות ואינו אומר וישובו מלמד שכולם היה להם לב אחד לעשות כן ע"פ ציווי של משה:
פסוק ז: על פי החירות ובפרשת ויהי בשלח אומר לפני פי החירות מלמד שאמר להם משה ע"פ ה' אני אומר לכם שתהיו בני חורין:
פסוק ח:ויסעו מפני החירות היל"ל מפי החירות אלא ויסעו ביד רמה מפני שהבטיחן שיהיו בני חורין:
פסוק ט:ויבאו אילמה ולא אמר ויחנו באילם מלמד שלא היה דעתם לחנות שם עד שנעשה להם נס שמצאו י"ב עינות מים ואז חנו שם:
פסוק יא:מדבר סין מתחלה נקרא מדבר סין ולבסוף נקרא סיני שנתוסף לו יו"ד כנגד יו"ד דברות. סי"ן ימים הי' משה בהר:
פסוק יב:בדפקה שם דפק לבם שלא היה להם לחם:
פסוק יג:באלוש נתן להם המן בזכות לושי ועשי עגות:
פסוק יח:ברתמה ע"ש המרגלים שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים:
פסוק כא:ויחנו ברסה שנתרוססו שם:
פסוק כב:בקהלתה ע"ש ויקהל עליהם קרח את וגו':
פסוק כה:במקהלות ע"ש ויקהלו על משה ועל אהרן:
פסוק כה: במקהלות ב'. הכא ואידך במקהלות ברכו אלהים דרשינן מיניה שאפי' עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים וזהו ויסעו מחרדה פי' מחרדת מצרים שהיה נוסע אחריהם ויחנו במקהלות מלמד שנעשו קהלות קהלות לו' שירה:
פסוק נב:ואבדתם ב' הכא ואידך ואבדתם את שמם. משכיותם. היינו בית עכו"ם שלהם והמאבד ע"ז צריך לשרש אחריה דכתיב ואבדתם את שמם:
פסוק נד:והתנחלתם ב'. הכא ואידך גבי עבד דעבד איתקש לקרקעות:
פסוק נד: והתנחלתם ד"פ נחלה בפסוק שכל א' הי"ל בד' מקומות בהר ובמישור ובשפלה ובחוף הים והפסוק מתחיל ומסיים בנחלה לומר שבמקום שיצא הגורל אפי' רחוק זה מזה אין לשנות:
פסוק נה:ולצנינים לשון צנה שיבאו עליהם במגן וצנה: