ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ד׳. ר״ל דכל מציאות הליכה מן מקום למקום אי עיקר הכונה ביאה למקום השני או יציאה מכאן, וכאן הוה המצוה גם עצם ההליכה וכן המקומות שבאמצע הדרך הוה ג״כ מצוה, כי כל דבר אף שהוא הכרחי לכאורה הכל בכוונה מכוון ומצוה ע״פ ד׳, כמבואר שבת דף [ל״א] ודף ע״ה ועירובין דף נ״ה, ועיין זבחים דף י״ג גבי הך דר״ש ורבנן, וב״מ דף צ״א מהלך [כמעשה] ע״ש בזה, ומ״ש בהל, עביה״כ בזה ובהל׳ רבית בזה ואכמ״ל, ועיין מ״ש בזה תענית דף ל״א ע״ש בזה.