מדרש תנחומא על במדבר יא

רבותינו זכרונם לברכה

🔗 שתף
פסוק א:
אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אוֹהֵב טְהָר לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ (משלי כב, יא). לָמָּה לֹא אָמַר, אֶסְפָה שִׁבְעִים אֲנָשִׁים. אֶלָּא אֵלּוּ שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין מְיֵחָדִים, שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין לִי וּלְךָ. לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וּלְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג). אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיוּ זְקֵנִים קֹדֶם לָכֵן. וַהֲרֵי בְּהַר סִינַי נֶאֱמַר, וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ט), וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ אַחַר כָּךְ הָיְתָה, וְהֵיכָן הָיוּ הַזְּקֵנִים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתָן הַדְּבָרִים, וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה', נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שְׂרֵיפָתָן כִּשְׂרֵפַת נָדָב וַאֲבִיהוּ, שֶׁאַף הֵם הֵקֵלּוּ רֹאשָׁם בַּעֲלֹתָם לְהַר סִינַי כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ (שם פסוק יא). וְכִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הָיָה שָׁם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּר אֶת רַבּוֹ וּפְרֻסָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא נוֹשֵׁךְ מִמֶּנּוּ, כָּךְ הֵקֵלּוּ אֶת רֹאשָׁם כְּאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. וְהָיוּ רְאוּיִן לִישָׂרֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַזְּקֵנִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּ. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַתַּן תּוֹרָהּ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם בּוֹ בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שם), מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהִשְׁתַּלֵּחַ יָדוֹ. אֲבָל לְאַחַר זְמַן, בָּא לָהֶם. נָדָב וַאֲבִיהוּ נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְאַף הַזְּקֵנִים נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּתְאַוּוּ אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאֲסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה. מַהוּ וְהָאֲסַפְסוּף. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֶסְפוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם (שמות יב, לח). וְאֶחָד אוֹמֵר, אֵין אֲסַפְסוּף אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. מַה כְּתִיב שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּמֻּקְצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹתָם זְקֵנִים שֶׁעָלוּ לְהַר סִינַי נִשְׂרְפוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם (תהלים קו, יח). וְאֵין עֵדָה אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה (במדבר סו, כד). וּכְתִיב: וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ (ויקרא ד, יג). וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר, וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָּהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם (תהלים עח, לא), אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין. וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ (שם), אוֹתָן הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ קְרוּיִם זְקֵנִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, וַיּוֹסֵף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל (ש״‎ב ו, א). וּכְשֶׁחָזְרוּ וּבָכוּ וּבִקְּשׁוּ בָּשָׂר. וְאִם תֹּאמַר, בָּשָׂר הָיָה מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ. הֲלֹא כָּל מַה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים, הַמָּן נַעֲשָׂה לְתוֹךְ פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁאֵלָתָם (תהלים קו, טו) וְגוֹ'. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוֹר וּבְהֵמָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד (שמות יב, לח). וְאִם נֹאמַר אֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלֹא כְּתִיב בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד עָצוּם מְאֹד (במדבר לב, א). מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא בָּשָׂר הָיָה שֶׁנִּתְאַוּוּ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (תהלים עח, כז). וְאֵין שְׁאֵר אֶלָּא עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יח, ו). הֱוֵי, שֶׁכָּךְ בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר לָהֶם אֶת כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִּקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הָעֲרָיוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ כֵן, לְפִיכָךְ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד, וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי יִשָּׂא בְּמַשָּׂאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי אֵינִי יָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא אוּכַל לָשֵׂאת אֶת הָעָם הַזֶּה, אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַנֵּה תַּחַת אוֹתָן הַזְּקֵנִים, אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמָּךְ שָׁם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁיּוֹם מִנּוּי הַזְּקֵנִים הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' (שמות יט, יא). וְאַף בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים כָּתוּב בּוֹ יְרִידָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שְׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְשָׂכַר לְתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, וְנָתַן לוֹ שְׂכַר שְׁמִירָה לִשְׁמֹר אֶת הַפַּרְדֵּס. לְאַחַר זְמַן, אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר, אֵינִי יָכֹל לִשְׁמֹר כֻּלּוֹ לְבַדִּי, אֶלָּא הֲבֵא לִי עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, נָתַתִּי לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְכָל שְׂכִירוּת שְׁמִירָתוֹ לְךָ נָתַתִּי. וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר, הֲבֵא לִי אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. הֲרֵי אֲנִי מֵבִיא אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמָּךְ. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׂכָר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ, מִשָּׁם הֵם נוֹטְלִין שְׂכִירָתָן. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: לֹא אוּכַל אֲנִי לְבַדִּי לָשֵׂאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ דַּעַת וְכֹחַ לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי, וְלֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּךָ כֹּחַ וָדַעַת וְנִתְיַחַדְתָּ אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים. אֶלָּא הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֵינָן נוֹטְלִין כְּלוּם, אֶלָּא מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי כֵן מֹשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם. תֵּדַע לְךָ, שֶׁלְּאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו (במדבר כז, יח-כ). מַה כְּתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט). לָמָּה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (שם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְחִידִים נִתְנַבְּאוּ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, כָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְגוֹ' (יואל ג, א). כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא.
פסוק ד:
אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אוֹהֵב טְהָר לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ (משלי כב, יא). לָמָּה לֹא אָמַר, אֶסְפָה שִׁבְעִים אֲנָשִׁים. אֶלָּא אֵלּוּ שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין מְיֵחָדִים, שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין לִי וּלְךָ. לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וּלְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג). אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיוּ זְקֵנִים קֹדֶם לָכֵן. וַהֲרֵי בְּהַר סִינַי נֶאֱמַר, וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ט), וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ אַחַר כָּךְ הָיְתָה, וְהֵיכָן הָיוּ הַזְּקֵנִים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתָן הַדְּבָרִים, וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה', נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שְׂרֵיפָתָן כִּשְׂרֵפַת נָדָב וַאֲבִיהוּ, שֶׁאַף הֵם הֵקֵלּוּ רֹאשָׁם בַּעֲלֹתָם לְהַר סִינַי כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ (שם פסוק יא). וְכִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הָיָה שָׁם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּר אֶת רַבּוֹ וּפְרֻסָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא נוֹשֵׁךְ מִמֶּנּוּ, כָּךְ הֵקֵלּוּ אֶת רֹאשָׁם כְּאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. וְהָיוּ רְאוּיִן לִישָׂרֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַזְּקֵנִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּ. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַתַּן תּוֹרָהּ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם בּוֹ בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שם), מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהִשְׁתַּלֵּחַ יָדוֹ. אֲבָל לְאַחַר זְמַן, בָּא לָהֶם. נָדָב וַאֲבִיהוּ נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְאַף הַזְּקֵנִים נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּתְאַוּוּ אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאֲסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה. מַהוּ וְהָאֲסַפְסוּף. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֶסְפוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם (שמות יב, לח). וְאֶחָד אוֹמֵר, אֵין אֲסַפְסוּף אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. מַה כְּתִיב שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּמֻּקְצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹתָם זְקֵנִים שֶׁעָלוּ לְהַר סִינַי נִשְׂרְפוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם (תהלים קו, יח). וְאֵין עֵדָה אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה (במדבר סו, כד). וּכְתִיב: וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ (ויקרא ד, יג). וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר, וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָּהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם (תהלים עח, לא), אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין. וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ (שם), אוֹתָן הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ קְרוּיִם זְקֵנִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, וַיּוֹסֵף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל (ש״‎ב ו, א). וּכְשֶׁחָזְרוּ וּבָכוּ וּבִקְּשׁוּ בָּשָׂר. וְאִם תֹּאמַר, בָּשָׂר הָיָה מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ. הֲלֹא כָּל מַה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים, הַמָּן נַעֲשָׂה לְתוֹךְ פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁאֵלָתָם (תהלים קו, טו) וְגוֹ'. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוֹר וּבְהֵמָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד (שמות יב, לח). וְאִם נֹאמַר אֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלֹא כְּתִיב בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד עָצוּם מְאֹד (במדבר לב, א). מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא בָּשָׂר הָיָה שֶׁנִּתְאַוּוּ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (תהלים עח, כז). וְאֵין שְׁאֵר אֶלָּא עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יח, ו). הֱוֵי, שֶׁכָּךְ בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר לָהֶם אֶת כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִּקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הָעֲרָיוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ כֵן, לְפִיכָךְ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד, וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי יִשָּׂא בְּמַשָּׂאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי אֵינִי יָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא אוּכַל לָשֵׂאת אֶת הָעָם הַזֶּה, אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַנֵּה תַּחַת אוֹתָן הַזְּקֵנִים, אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמָּךְ שָׁם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁיּוֹם מִנּוּי הַזְּקֵנִים הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' (שמות יט, יא). וְאַף בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים כָּתוּב בּוֹ יְרִידָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שְׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְשָׂכַר לְתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, וְנָתַן לוֹ שְׂכַר שְׁמִירָה לִשְׁמֹר אֶת הַפַּרְדֵּס. לְאַחַר זְמַן, אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר, אֵינִי יָכֹל לִשְׁמֹר כֻּלּוֹ לְבַדִּי, אֶלָּא הֲבֵא לִי עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, נָתַתִּי לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְכָל שְׂכִירוּת שְׁמִירָתוֹ לְךָ נָתַתִּי. וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר, הֲבֵא לִי אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. הֲרֵי אֲנִי מֵבִיא אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמָּךְ. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׂכָר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ, מִשָּׁם הֵם נוֹטְלִין שְׂכִירָתָן. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: לֹא אוּכַל אֲנִי לְבַדִּי לָשֵׂאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ דַּעַת וְכֹחַ לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי, וְלֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּךָ כֹּחַ וָדַעַת וְנִתְיַחַדְתָּ אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים. אֶלָּא הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֵינָן נוֹטְלִין כְּלוּם, אֶלָּא מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי כֵן מֹשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם. תֵּדַע לְךָ, שֶׁלְּאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו (במדבר כז, יח-כ). מַה כְּתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט). לָמָּה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (שם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְחִידִים נִתְנַבְּאוּ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, כָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְגוֹ' (יואל ג, א). כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא.
פסוק טז:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה אַמּוֹת חַיָּב אָדָם לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַזָּקֵן כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ עוֹבֵר. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב אָדָם לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַזָּקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן (ויקרא יט, לב). וְכוֹרֵעַ לְפָנָיו וְשׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאִי זֶה הוּא הַהִדּוּר שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יְהֵא סוֹתֵר דְּבָרָיו. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹאֵל הֲלָכָה, שׁוֹאֵל בְּיִרְאָה. וְלֹא יִקְפֹּץ לְהָשִׁיב, וְלֹא יְהֵא נִכְנַס לְתוֹךְ דְּבָרָיו. שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרַבּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, נִקְרָא רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְתַלְמוּדוֹ נִשְׁכָּח, וּשְׁנוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, וְלַסּוֹף הוּא בָא לִידֵי עֲנִיּוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים (קהלת ח, יג). מוֹרָא זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְיָרֵאתָ מֵאלֹהֶיךָ (ויקרא יט, לב). הֱוֵי אוֹמֵר, זוֹ מוֹרָאַת הָרַב. וְכֵן נֶאֱמַר בְּמִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן מוֹרָא. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, נֶאֱמַר כָּאן, פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן, אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים. לְכָךְ חַיָּב אָדָם לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם בַּכְּנִיסָה וּבַיְּצִיאָה, וְלִנְהֹג בּוֹ מוֹרָא וְכָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא (דברים ו, יג). וְתַנְיָא, אֶת, לְרַבּוֹת אֶת בַּעֲלֵי תּוֹרָה, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם (דברים א, טו). מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁתִּנְהֹג בּוֹ מִנְהַג נְשִׂיאוּת, לַעֲמֹד מִפָּנָיו, וּלְהַקְדִּימוֹ לְכָל דָּבָר שֶׁל גְּדֻלָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן בַּר פַּפָּא, כְּשֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם, הָיִיתִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יְהוּ רוֹאִין אוֹתִי וְעוֹמְדִין מִלְּפָנַי. וּכְשֶׁאָמַרְתִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵף בַּר זְבִידָא, אָמַר לִי, צָרִיךְ אַתָּה לַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם, וְיִהְיוּ רוֹאִין אוֹתְךָ וְעוֹמְדִין לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה מְבִיאָן לִידֵי יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ. לָמָּה, שֶׁמַּעֲלָתָן שֶׁל צַדִּיקִים הִיא מַעֲלָה שֶׁאֵין לָהּ יְרִידָה. אֲבָל מַעֲלָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מַעֲלָה שֶׁכֻּלָּהּ יְרִידָה הִיא, הַיּוֹם אֲפַרְכּוּס, לְמָחָר סְגָן, לְמָחָר סַרְדְּיוֹט. וְכֵן כָּל גְּדוֹלֵיהֶן. וְכֵן הַנָּבִיא אוֹמֵר, אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים וְגוֹ' מִשָּׁם אוֹרִידְךָ (עובדיה א, ד). אֲבָל מַעֲלָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, מַעֲלָה שֶׁאֵין לָהּ יְרִידָה, וְאֵין קְדֻשָּׁתָם מִתְחַלֶּלֶת לְעוֹלָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁהַזְּקֵנִים אֶחָד מִשְּׁלֹשָה עָשָׂר דְּבָרִים, שֶׁהֵן כְּתוּבִים לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵלּוּ הֵן, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וְהַכֹּהֲנִים, וְהַלְּוִיּם, וְיִשְׂרָאֵל, וְהַבְּכוֹרוֹת, וְהַמִּזְבֵּחַ, וְהַתְּרוּמוֹת, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֹהֶל מוֹעֵד, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְהַקָּרְבָּנוֹת, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַזְּקֵנִים. הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב (חגי ב, ח). הַכֹּהֲנִים מִנַּיִן. דִּכְתִיב: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח וְגוֹ' (שמות כט, א). הַלְּוִיִּם מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ לִי הַלְּוִיִּם (במדבר ח, יד). יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כה, נה). הַבְּכוֹרוֹת מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר (במדבר ח, יז). הַמִּזְבֵּחַ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי (שמות כ, כא). הַתְּרוּמָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְּחוּ לִי תְּרוּמָה (שם כה, ב). שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי (שם ל, לא). אֹהֶל מוֹעֵד מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ (שם כה, ח). הַקָּרְבָּנוֹת מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי (במדבר כח, ב). מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ (ש״‎א טז, א). אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי הָאָרֶץ (שמות יט, ה). הַזְּקֵנִים מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ (במדבר יא, טז). דָּבָר אַחֵר, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ (עמוס ט, ו). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְפַלְטְרִין שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה עַל גַּבֵּי הַסְּפִינָה, כָּל זְמַן שֶׁהַסְּפִינוֹת מְחֻבָּרוֹת, פַּלְטְרִין שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן עוֹמֶדֶת. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר, הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו. אֵימָתַי כִּבְיָכוֹל כִּסְּאוֹ מְבֻסָּס לְמַעֲלָן, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת. לְכָךְ נֶאֱמַר: הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו. אֵימָתַי, בַּזְּמַן שֶׁאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיְהִי בִּישֻׁרוּן מֶלֶךְ וְגוֹ' (דברים לג, ה). לְכָךְ אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. לָמָּה, שֶׁכִּנּוּסָן שֶׁל צַדִּיקִים, הֲנָיָה לָהֶם, הֲנָיָה לָעוֹלָם. אֲבָל כִּנּוּסָן שֶׁל רְשָׁעִים, תַּקָּלָה לָהֶם, תַּקָּלָה לָעוֹלָם.
פסוק טז:
אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, אָמַר מֹשֶׁה, הֵיאַךְ אֲנִי עוֹשֶׂה לְהָבִיא אוֹתָן מִכָּל הַשְּׁבָטִים. אִם נָבִיא חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, אֵין עוֹלִין לְמִנְיַן שִׁבְעִים, נִמְצְאוּ שִׁשִּׁים. וְאִם נָבִיא שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, עוֹלִין לְמִנְיַן שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים. וְאִם נָבִיא שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט אַחֵר, הֲרֵינִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים. מֶה עָשָׂה. נָטַל שִׁבְעִים פִּתְקִין וְכָתַב בָּהֶן זָקֵן, וְנָטַל שִׁבְעִים פִּתְקִין חֲלָקִין וּטְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ זָקֵן, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁנִּתְמַנָּה זָקֵן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה, עֲדַיִן הִיא מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר. שֶׁיָּכֹל לוֹמַר לוֹ, אֵין כָּאן פֶּתֶק אֶחָד כָּתוּב בּוֹ זָקֵן. שֶׁאִלּוּ הָיָה שָׁם, מִיָּד הָיָה עוֹלֶה בְּיָדִי. וְהֵיאַךְ עָשָׂה. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה, כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּתְקִין וְכָתַב עַל שִׁבְעִים מֵהֶן זָקֵן, וּשְׁנַיִם פִּתְקִין חֲלָקִים, וּטְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם. אִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ זָקֵן, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁנִּתְמַנָּה זָקֵן. וְאִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק חָלָק, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא נִתְמַנָּה. וְהַמְּמֻנֶּה אָמַר לֵיהּ: הֲרֵי שָׁם פֶּתֶק אֶחָד כָּתוּב בּוֹ זָקֵן, אִלּוּ הָיִיתָ רָאוּי לְהִתְמַנּוֹת, הָיָה עוֹלֶה בְּיָדְךָ. כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה לָהֶם כָּךְ, נִתְמַנּוּ הַזְּקֵנִים. אֶלְדָּד וּמֵידָד הָיוּ שָׁם וּמִעֲטוּ אֶת עַצְמָם. אָמְרוּ, אֵין אָנוּ כְּדַאי לִהְיוֹת בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים. וְעַל שֶׁמִּעֲטוּ אֶת עַצְמָם, נִמְצְאוּ יְתֵרִין עַל הַזְּקֵנִים בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. הַזְּקֵנִים לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְמָחָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר. אֲבָל אֵלּוּ נִתְנַבְּאוּ מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְגוֹ'. וּמֶה הָיוּ מִתְנַבְּאִין. יֵשׁ אוֹמְרִין, עַל מַפַּלְתּוֹ שֶׁל גוֹג הָיוּ מִתְנַבְּאִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִין, הָיוּ מִתְנַבְּאִין וְאוֹמְרִים: מֹשֶׁה יָמוּת בַּמִּדְבָּר, וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. תֵּדַע לְךָ, שֶׁכָּךְ הָיוּ מִתְנַבְּאִין. שֶׁכָּךְ יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לְמֹשֶׁה, וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה. וּכְתִיב: וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה. מִי הָיָה זֶה, גֵּרְשֹׁם בֶּן מֹשֶׁה. הַזְּקֵנִים לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, אֲבָל אֶלְדָּד וּמֵידָד נִכְנְסוּ. אֶלְדָּד, הוּא אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן. וּמֵידָד, זֶה קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן. הַזְּקֵנִים לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְאֵלּוּ נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם. וְהַזְּקֵנִים נִפְסְקָה נְבוּאָתָן, שֶׁהָיְתָה מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה, וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם. אֲבָל אֵלּוּ הָיְתָה נְבוּאָתָן מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ. וְאִם תֹּאמַר, הַזְּקֵנִים שֶׁהָיְתָה נְבוּאָתָם מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁמָּא חָסֵר מִנְּבוּאָתוֹ כְּלוּם. מָשָׁל לְנֵר שֶׁהָיָה דָּלוּק וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה נֵרוֹת וְאוֹר דְּלִיקָתוֹ לֹא חָסֵר. אַף כָּאן מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה נְבוּאַת שִׁבְעִים זְקֵנִים מִשֶּׁלּוֹ, לֹא חָסַר מִנְּבוּאָתוֹ כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה (דברים לד, י).
פסוק טז:
אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם זְקֵנִים לְשֶׁעָבַר. וְהַלֹּא כְּבָר נֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם, לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ג, טו). אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה, הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׁרֵי מִסִּים וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת (שם א, י-יא), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, קִבֵּץ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם עָשׂוּ עִמִּי הַיּוֹם טוֹבָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב: וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ (שם פסוק יג). מַהוּ בְּפָרֶךְ בְּפֶה רַךְ. פַּרְעֹה נָטַל סַל וּמַגְרֵפָה. מִי הָיָה רוֹאֶה אֶת פַּרְעֹה נוֹטֵל סַל וּמַגְרֵפָה וְעוֹשֶׂה בַּלְּבֵנִים וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה. מִיָּד הָלְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּזְרִיזוּת וְעָשׂוּ עִמּוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּכָל כֹּחָן, לְפִי שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי כֹּחַ וְגִבּוֹרִים. כֵּיוָן שֶׁהֶחְשִׁיכָה, הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם נוֹגְשִׂים, אָמַר לָהֶם: מְנוּ אֶת הַלְּבֵנִים. מִיָּד עָמְדוּ וּמָנוּ אוֹתָם, וְאָמַר לָהֶם: כָּזֶה אַתֶּם מַעֲמִידִים לִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם. מִנָּה אֶת הַנּוֹגְשִׂים שֶׁל מִצְרַיִם עַל הַשּׁוֹטְרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשּׁוֹטְרִים נִתְמַנּוּ עַל יֶתֶר הָעָם. וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם: לֹא תֹּאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם (שם ה, ז), הָיוּ בָּאִין הַנּוֹגְשִׂים וּמוֹנִין אֶת הַלְּבֵנִים וְנִמְצְאוּ חֲסֵרִים, הָיוּ מַכִּין הַנּוֹגְשִׂים אֶת הַשּׁוֹטְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם וְגוֹ' (שם פסוק יד). וְהָיוּ הַשּׁוֹטְרִים מֻכִּים עַל שְׁאָר הָעָם וְלֹא הָיוּ מוֹסְרִין אוֹתָן בְּיַד הַנּוֹגְשִׂים, וְהָיוּ אוֹמְרִים: מוּטָב לָנוּ לִלְקוֹת, וְאַל יִכָּשְׁלוּ שְׁאָר הָעָם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנִי, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי רָאוּי וּמִי אֵינוֹ רָאוּי. אָמַר לוֹ: אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו, אוֹתָן הַזְּקֵנִים וְהַשּׁוֹטְרִים שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לִלְקוֹת עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם בְּמַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים, הֵם יָבֹאוּ וְיִטְּלוּ בַּגְּדֻלָּה הַזּוֹ. לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו. וּלְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן לִלְקוֹת עַל הַצִּבּוּר, לְפִיכָךְ, וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהִשְׁוָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁכָּל מִי שֶׁמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, זוֹכֶה לְכָבוֹד וְלִגְדֻלָּה וּלְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. לְכָךְ כְּתִיב: אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו, מִן אוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶן, וַיֵּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק טז:
אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהֵיכָן הָיוּ אוֹתָם הָרִאשׁוֹנִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם (איוב לד, כד). עַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הָיָה לָהֶם שִׁבְעִים זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ג, טז). וְעִמָּהֶם יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וּכְשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, עָלוּ עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שם כד, ט). וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם (שם פסוק יד). כֵּיוָן שֶׁעָלָה מֹשֶׁה, הִתְנָה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּרֵד בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם. כֵּיוָן שֶׁשָּׁהָה לֵירֵד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא הָעָם כִּי בוֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה (שם לב, א), וְאֵין בּוֹשֵׁשׁ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁהִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא, מַדּוּעַ אֵחֲרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו (שופטים ה, כח), נִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַזְּקֵנִים, אָמְרוּ לָהֶם, מֹשֶׁה הִתְנָה עִמָּנוּ שֶׁיֵּרֵד לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם וַהֲרֵי אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא יָרַד, וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת יוֹתֵר, אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מֶה הָיָה לוֹ. אֶלָּא, קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים (שמות לב, א). כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, אָמַר לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם מַכְעִיסִין לְמִי שֶׁעָשָׂה לָכֶם כָּל אוֹתָן הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת. וְלֹא שָׁמְעוּ לָהֶם, וַהֲרָגוּם. וְחוּר שֶׁעָמַד כְּנֶגְדָן בִּדְבָרִים קָשִׁים, עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. נִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל אַהֲרֹן בִּטְקָסִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וְגוֹ' (שם). לָמָּה אַתָּה יוֹשֵׁב. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת, שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב (תהלים כו, ה). קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים. וְאִם לֹא, כִּי זֶה, כָּזֶה אָנוּ עוֹשִׂין לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁעָמַדְנוּ עַל חוּר וַהֲרַגְנוּהוּ, כָּךְ אָנוּ עוֹשִׂין לְךָ אִם תִּמָּנַע מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַהֲרֹן מַה שֶּׁעָשׂוּ לַזְּקֵנִים וּלְחוּר, נִתְיָרֵא הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו (שמות לב, ה), וַיִּבֶן מִזְּבוֹחַ. וּמִנַּיִן שֶׁהָרְגוּ לַזְּקֵנִים וּלְחוּר. שֶׁכֵּן יִרְמְיָהוּ מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּם בִּכְנָפֶיךָ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים לֹא בַּמַּחְתֶּרֶת מְצָאְתִּים כִּי עַל כָּל אֵלֶּה (ירמיה ב, לד). מַהוּ עַל כָּל אֵלֶּה. בִּשְׁבִיל אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. מַה פָּרַע מֵהֶם, וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם וְגוֹ' (שמות לב, לה). אַחַר זְמַן, כְּשֶׁסָּלַח לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְמֹשֶׁה, אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ, תַּחַת אוֹתָן שִׁבְעִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי. הֱוֵי, יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר, וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם.
פסוק טז:
אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּדָרְבָּנוֹת וּכְמַשְׁמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד (קהלת יב, יא). כְּדָרְבָּנוֹת, כַּדּוּר שֶׁל בָּנוֹת. מָה הַכַּדּוּר שֶׁל בָּנוֹת מְזָרְקִין לוֹ לְכָאן וּלְכָאן, כָּךְ הָיוּ הַדִּבְּרוֹת מְזָרְקִין בְּסִינַי. דָּבָר אַחֵר, כְּדָרְבָּנוֹת. מָה הַדָּרְבָּן הַזֶּה מֵבִיא חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה מְבִיאִין חַיִּים לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ (דברים ל, כ). דָּבָר אַחֵר, מַה הַדָּרְבָּן הַזֶּה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לַחְרֹשׁ לְשַׁוּוֹת אֶת הַתְּלָמִים, אַף דִּבְרֵי חֲכָמִים מְכַוְּנִין אֶת לוֹמְדֵיהֶם לוֹמַר עַל דָּבָר הָאָסּוּר אָסוּר וְעַל הַמֻּתָּר מֻתָּר, וּמַרְאִין פָּנִים וְהוֹרָאוֹת מִן הַתּוֹרָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּדָרְבָּנוֹת, שְׁלֹשָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, דָּרְבָּן, מַלְמָּד, מַרְדֵּעַ. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מַלְמָּד, שֶׁהוּא מְלַמֵּד אֶת הַפָּרָה לַחְרֹשׁ, מַרְדֵּעַ, שֶׁמּוֹרֶה דֵּעָה לַפָּרָה לַחְרֹשׁ. דָּרְבָּן, שֶׁהוּא דָּר אֵצֶל הַפָּרָה לָתֵת לָהּ בִּינָה לַחְרֹשׁ. וּלְכָךְ נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדָרְבָּן, שֶׁמּוֹרֶה דֵּעָה וּבִינָה לִבְנֵי אָדָם. וְאִם תֹּאמַר, כְּשֵׁם שֶׁהַדָּרְבָּן מִטַּלְטֵל, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִטַּלְטְלִין. תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים. בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת. מַהוּ בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת. אֵימָתַי הֵן נְטוּעִים בָּאָדָם, בִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵיהֶן נֶאֱסָפִין מֵהֶם. כָּל זְמַן שֶׁרַבּוֹ קַיָּם, הוּא הָיָה שׁוֹאֲלוֹ. מֵת רַבּוֹ, הֲרֵי יָגֵעַ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה לְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ, שֶׁאֵין לוֹ לְמִי הוּא שׁוֹאֵל. לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת. וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי, כְּמַשְׂמְרוֹת כְּתִיב: וְאָנוּ קוֹרִין מַסְמְרוֹת, לוֹמַר לְךָ, מַה מִּשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, אַף סִפְרֵי תּוֹרָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה כְּתִיב כְּמִשְׁמָרוֹת, וְאָנוּ קוֹרִין מַסְמְרוֹת, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם קָבַעְתָּ אוֹתָם כְּמַסְמֵר בְּלִבְּךָ, הֵם מְשַׁמְּרִין אוֹתְךָ. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה, אָסוּר לִקְרוֹת בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים, שֶׁכָּתוּב נְטוּעִים. אֵלּוּ הַסַּנְהֶדְרִין. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי זֶה מַתִּיר וְזֶה אוֹסֵר, זֶה פּוֹסֵל וְזֶה מַכְשִׁיר, זֶה מְטַמֵּא וְזֶה מְטַהֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִים וּבֵית הַלֵּל מַתִּירִין, לְמִי אֶשְׁמַע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן, כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה (שמות ג, א), שֶׁקִּבֵּל מִיְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּדְבָרִים אֲחָדִים הֵם, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר טַעַם אֶחָד, וְזֶה אוֹמֵר טַעַם אַחֵר. לְכָךְ נֶאֱמַר: כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.
פסוק טז:
אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אוֹהֵב טְהָר לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ (משלי כב, יא). לָמָּה לֹא אָמַר, אֶסְפָה שִׁבְעִים אֲנָשִׁים. אֶלָּא אֵלּוּ שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין מְיֵחָדִים, שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין לִי וּלְךָ. לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וּלְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג). אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיוּ זְקֵנִים קֹדֶם לָכֵן. וַהֲרֵי בְּהַר סִינַי נֶאֱמַר, וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ט), וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ אַחַר כָּךְ הָיְתָה, וְהֵיכָן הָיוּ הַזְּקֵנִים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתָן הַדְּבָרִים, וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה', נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שְׂרֵיפָתָן כִּשְׂרֵפַת נָדָב וַאֲבִיהוּ, שֶׁאַף הֵם הֵקֵלּוּ רֹאשָׁם בַּעֲלֹתָם לְהַר סִינַי כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ (שם פסוק יא). וְכִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הָיָה שָׁם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּר אֶת רַבּוֹ וּפְרֻסָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא נוֹשֵׁךְ מִמֶּנּוּ, כָּךְ הֵקֵלּוּ אֶת רֹאשָׁם כְּאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. וְהָיוּ רְאוּיִן לִישָׂרֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַזְּקֵנִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּ. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַתַּן תּוֹרָהּ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם בּוֹ בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שם), מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהִשְׁתַּלֵּחַ יָדוֹ. אֲבָל לְאַחַר זְמַן, בָּא לָהֶם. נָדָב וַאֲבִיהוּ נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְאַף הַזְּקֵנִים נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּתְאַוּוּ אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאֲסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה. מַהוּ וְהָאֲסַפְסוּף. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֶסְפוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם (שמות יב, לח). וְאֶחָד אוֹמֵר, אֵין אֲסַפְסוּף אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. מַה כְּתִיב שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּמֻּקְצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹתָם זְקֵנִים שֶׁעָלוּ לְהַר סִינַי נִשְׂרְפוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם (תהלים קו, יח). וְאֵין עֵדָה אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה (במדבר סו, כד). וּכְתִיב: וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ (ויקרא ד, יג). וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר, וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָּהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם (תהלים עח, לא), אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין. וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ (שם), אוֹתָן הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ קְרוּיִם זְקֵנִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, וַיּוֹסֵף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל (ש״‎ב ו, א). וּכְשֶׁחָזְרוּ וּבָכוּ וּבִקְּשׁוּ בָּשָׂר. וְאִם תֹּאמַר, בָּשָׂר הָיָה מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ. הֲלֹא כָּל מַה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים, הַמָּן נַעֲשָׂה לְתוֹךְ פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁאֵלָתָם (תהלים קו, טו) וְגוֹ'. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוֹר וּבְהֵמָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד (שמות יב, לח). וְאִם נֹאמַר אֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלֹא כְּתִיב בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד עָצוּם מְאֹד (במדבר לב, א). מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא בָּשָׂר הָיָה שֶׁנִּתְאַוּוּ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (תהלים עח, כז). וְאֵין שְׁאֵר אֶלָּא עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יח, ו). הֱוֵי, שֶׁכָּךְ בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר לָהֶם אֶת כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִּקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הָעֲרָיוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ כֵן, לְפִיכָךְ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד, וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי יִשָּׂא בְּמַשָּׂאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי אֵינִי יָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא אוּכַל לָשֵׂאת אֶת הָעָם הַזֶּה, אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַנֵּה תַּחַת אוֹתָן הַזְּקֵנִים, אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמָּךְ שָׁם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁיּוֹם מִנּוּי הַזְּקֵנִים הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' (שמות יט, יא). וְאַף בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים כָּתוּב בּוֹ יְרִידָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שְׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְשָׂכַר לְתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, וְנָתַן לוֹ שְׂכַר שְׁמִירָה לִשְׁמֹר אֶת הַפַּרְדֵּס. לְאַחַר זְמַן, אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר, אֵינִי יָכֹל לִשְׁמֹר כֻּלּוֹ לְבַדִּי, אֶלָּא הֲבֵא לִי עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, נָתַתִּי לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְכָל שְׂכִירוּת שְׁמִירָתוֹ לְךָ נָתַתִּי. וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר, הֲבֵא לִי אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. הֲרֵי אֲנִי מֵבִיא אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמָּךְ. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׂכָר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ, מִשָּׁם הֵם נוֹטְלִין שְׂכִירָתָן. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: לֹא אוּכַל אֲנִי לְבַדִּי לָשֵׂאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ דַּעַת וְכֹחַ לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי, וְלֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּךָ כֹּחַ וָדַעַת וְנִתְיַחַדְתָּ אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים. אֶלָּא הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֵינָן נוֹטְלִין כְּלוּם, אֶלָּא מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי כֵן מֹשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם. תֵּדַע לְךָ, שֶׁלְּאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו (במדבר כז, יח-כ). מַה כְּתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט). לָמָּה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (שם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְחִידִים נִתְנַבְּאוּ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, כָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְגוֹ' (יואל ג, א). כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא.

במדבר יא - הַמִּתְאוֹנֵנִים, הַמִּתְאַוִּים, תְּפִלַּת מֹשֶׁה, הַזְּקֵנִים, אֶלְדָּד וּמֵידָד

א וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י ה' וַיִּשְׁמַ֤ע ה' וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ ה' וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃ ב וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־ה' וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃ ג וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ ה'׃ ד וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃ ה זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ ו וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ ז וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃ ח שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃ ט וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃ י וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף ה' מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃ יא וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ה' לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כָּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃ יב הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃ יג מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃ יד לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ טו וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ טז וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃ יז וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃ יח וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאָזְנֵ֨י ה' לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן ה' לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃ יט לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃ כ עַ֣ד ׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־ה' אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ כא וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ כב הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־כָּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם׃ כג וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד ה' תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃ כד וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י ה' וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃ כה וַיֵּ֨רֶד ה' ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃ כו וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ כז וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ כח וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃ כט וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם ה' נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן ה' אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃ ל וַיֵּאָסֵ֥ף מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה ה֖וּא וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ לא וְר֜וּחַ נָסַ֣ע ׀ מֵאֵ֣ת ה' וַיָּ֣גָז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ לב וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל ׀ י֣וֹם הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה׃ לג הַבָּשָׂ֗ר עוֹדֶ֙נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף ה' חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ ה' בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃ לד וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים׃ לה מִקִּבְר֧וֹת הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵר֑וֹת וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֽוֹת׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק