פסוק א:כְּמִתְאוֹנְנִים. עַל טֹרַח הַדֶּרֶךְ, לֹא מִתְאוֹנְנִים בְּלִבָּם בֶּאֱמֶת, כִּי לֹא הָיְתָה אֶצְלָם שׁוּם סִבָּה רְאוּיָה לָזֶה שֶׁיִּתְאוֹנְנוּ, אֲבָל הָיוּ מִתְאוֹנְנִים בְּדִבְרֵיהֶם לְנַסּוֹת.
פסוק ב:וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. נֶגֶד טֶבַע הָאֵשׁ, לְמַעַן יַכִּירוּ שֶׁהָיָה פֶּלֶא בִּלְתִּי טִבְעִי, וְלֹא הָיָה אֵשׁ טִבְעִי שֶׁקָּרָה אָז בְּאֵיזוֹ סִבָּה טִבְעִית.
פסוק ד:וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ. חָזְרוּ לִהְיוֹת כְּמִתְאוֹנְנִים לְנַסּוֹת, וּבָכוּ עַתָּה עַל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹאֲסִים מַעֲלַת הֱיוֹת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרוֹ (במדבר יא:כ) ״יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם״.
פסוק ד:מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. לְנַסּוֹת אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד הַמְשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ (תהלים עח:יח) ״וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם לִשְׁאָל־אֹכֶל לְנַפְשָׁם״.
פסוק יא:לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ. לְשַׁלְּחֵנִי בְּעַל כׇּרְחִי לְהוֹצִיא הָעָם הַזֶּה מִמִּצְרָיִם.
פסוק יא:וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. כְּשֶׁאָמַרְתִּי ״שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח״ (שמות ד:יג).
פסוק יא:לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי. וְזֶה עָשִׂיתָ כְּדֵי לָשִׂים אֶת מַשָּׂא כֻּלָּם עָלָי, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה לְךָ מְנַהִיג זוּלָתִי, לְפָחוֹת לְשַׁתְּפוֹ עִמִּי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לָהֶם.
פסוק יב:הֶאָנֹכִי הָרִיתִי. הִנֵּה הָאָב יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חֲלוּקֵי הַדֵּעוֹת, וְזֶה כִּי כֻלָּם חוֹשְׁבִים אוֹתוֹ לְאוֹהֵב שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהֵיטִיב לָהֶם. אֲבָל אֵלֶּה אֵינָם בוֹטְחִים בִּי כְּלָל, וְחוֹשְׁדִים וּמְנַסִּים לִרְאוֹת מָה אֶעֱשֶׂה בַּעֲדָם.
פסוק יג:מֵאַיִן לִי בָּשָׂר. הִנֵּה אֵין סָפֵק אֶצְלָם שֶׁאֵין לִי בָשָׂר לָתֵת לָהֶם, וְאִם כֵּן כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים עָלַי וְאוֹמְרִים ״תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר״, כְּאִלּוּ יֵשׁ לְאֵל יָדִי וְשֶׁעַל יְדֵי בְּכִיָּתָם אֶעֱשֶׂה רְצוֹנָם, אֵין זֶה אֶלָּא לְנַסּוֹת אִם הַנְהָגָתִי בְּמִצְוָתְךָ וּמָה אַשִּׂיג מֵאִתְּךָ בַּעֲדָם.
פסוק יד:לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי. וְצָרִיךְ שֶׁתְּשַׁתֵּף עִמִּי אֲחֵרִים שֶׁיִּבְטַח הָעָם הַזֶּה בָּהֶם.
פסוק טו:וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי. וְאִם אַתָּה הַשָּׁלֵם נִמְנַע מִשְּׁלֵמוּת הַהַנְהָגָה הָרְאוּיָה מִמְּךָ וּתְנַהֲגֵם כָּכָה בְּאֹפֶן חָסֵר כְּהַנְהָגַת הַנְּקֵבָה בִּשְׁבִילִי וְלִכְבוֹדִי, וְלֹא תְּשַׁתֵּף אֲחֵרִים עִמִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּם כְּבוֹדִי.
פסוק טו:הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְמַנּוֹת אֲחֵרִים שֶׁעַל יָדָם תִּהְיֶה הַנְהָגַת הָעָם שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה.) עַל שְׁמוּאֵל שֶׁמֵּת קֹדֶם יָמָיו כְּדֵי שֶׁתַּעֲמֹד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.
פסוק טו:וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי. בְּרָעַת חֶסְרוֹן הַהַנְהָגָה הַמְסוֹבֶבֶת בִּגְלָלִי, כִּי זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה עָלַי מִן הַמָּוֶת.
פסוק יז:וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ. אַחַר שֶׁיִּהְיוּ מֻחְזָקִים גַּם הֵם לִנְבִיאִים, יִבְטְחוּ הָעָם בַּהֲנָהָגָתְךָ בִּרְאוֹתָם הַזְּקֵנִים עִמְּךָ וּמַסְכִּימִים בְּמַעֲשֶׂיךָ.
פסוק כ:וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא. שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיּוֹלִיד בָּכֶם מוֹתָר מַחֲלִיא, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ״ (תהלים עח:לא).
פסוק כ:לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם. שֶׁהָיוּ לָנוּ שָׁם מִינֵי מַאֲכָל רַבִּים, לֹא מָן בִּלְבַד.
פסוק כא:שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי. וְיִצְטָרֵךְ רֹב בָּשָׂר לְהַשְׂבִּיעָם.
פסוק כא:וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים. וְאִם כֵּן יִהְיֶה הַבָּשָׂר שֶׁתִּתֵּן לָהֶם רַב מְאֹד, כְּאָמְרוֹ (תהלים עח:כז) וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף, מִכָּל מָקוֹם.
פסוק כב:הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם. אֵיךְ יַסְפִּיק זֶה לְהָסִיר תְּלוּנוֹתָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם שׁוֹאֲלִים בָּשָׂר אֶלָּא כְּדֵי לְנַסּוֹת, כְּאָמְרוֹ (תהלים עח:יח) ״וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם״? הֲלֹא אֵין סָפֵק שֶׁכְּמוֹ שֶׁנִּסּוּ בָּזֶה, יְנַסּוּ בְּמַאֲכָלִים זוּלַת זֶה לְאֵין תַּכְלִית, וְאַתָּה לֹא תָסִיר אֶת בְּחִירָתָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג) ״הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמָיִם״.
פסוק כג:הֲיַד ה׳ תִּקְצָר. מִלִּמְצֹא דֶּרֶךְ שֶׁיִּמְאֲסוּ כָּל מַאֲכַל תַּאֲוָה, כְּאָמְרוֹ ״עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם״ (במדבר יא:כ).
פסוק כג:עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְּבָרִי. תִּרְאֶה שֶׁיִּקְרֶה זֶה שֶׁיֹּאכְלוּ מִן הַבָּשָׂר בְּהִמָּשְׁכָם בִּבְחִירָתָם אַחַר הַתַּעֲנוּג, עַד שֶׁיֵּצֵא מֵאַפָּם וְיִמְאֲסוּ בוֹ, מִבְּלִי שֶׁאָסִיר בְּחִירָתָם כְּלָל. כִּי אָמְנָם יוּכְלוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה וּמִיִּרְאָה אִם יִרְצוּ, כְּאָמְרוֹ ״יָדַעְתִּי כִּי כֹל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה״ (איוב מב:ב).
פסוק כח:אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. שֶׁחָשַׁב שֶׁלֹּא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה לְהַרְאוֹת שֶׁיִּתְנַבְּאוּ בִּלְתִּי אֲצִילוּת מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ.
פסוק כט:כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם. בִּלְתִּי אֲצִילוּת מֵאִתִּי.
פסוק לא:מִן הַיָּם. מִיָּם סוּף שֶׁהָיָה דְּרוֹמִי לָהֶם, וְזֶה כִּי עָבְרוּ הַשְּׂלָוִים אֶת הַיָּם מִקְצוֹת הַדָּרוֹם.
פסוק לב:הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים. כִּי כֻלָּם הָיוּ תְּאֵבִים לֶאֱכֹל מֵהֶם הַרְבֵּה מְאֹד.
פסוק לג:הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם. שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן לִגְבוּל שֶׁיִּמְאֲסוּ בוֹ.
פסוק לג:טֶרֶם יִכָּרֵת. שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן חֹדֶשׁ יָמִים שֶׁהֻגְבַּל לוֹ.
פסוק לג:וַיַּךְ ה׳ בָּעָם. בַּמִּתְאַוִּים מֵהֶם שֶׁשָּׁאֲלוּ הַבָּשָׂר לְנַסּוֹת, וְלָקוּ בְּנִסְיוֹנָם, כִּי לֹא אָמַר וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים אֶלָּא עַל הַבּוֹכִים בִּלְתִּי מִתְאַוִּים שֶׁאָמְרוּ ״לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם״, וְהֵם בָּכוּ בְּחָלְיֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ (במדבר יא:כ) ״וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא״.
פסוק לה:וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת. שָׁהוּ שָׁם אֵיזֶה זְמַן, כְּמוֹ ״וַיִּהְיוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים״ (רות א:ד), ״וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה׳״ (דברים י:ה). אָמַר, כִּי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהִתְעַכְּבוּ שָׁם קָרָה שֶׁדִּבְּרָה מִרְיָם בְּמֹשֶׁה, וּבִהְיוֹת אָז אֹהֶל מוֹעֵד מוּקָם, הִזְמִין הָאֵל יִתְבָּרַךְ אוֹתָם לָצֵאת מֵאָהֳלֵיהֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד.
