פסוק ב:ויקחו אליך שמן זית זך - פרשה זו נשנית, לפי שהמנורה נוכח השלחן להאיר אל השלחן שעליו לחם הפנים שמפורש כאן, שכל זה מתיקון השלחן והמנורה. השמן להאיר, והפת לערוך.
פסוק יא:ויקב - הזכיר את השם ואח"כ בירכו.
פסוק טו:איש איש כי יקלל אלהיו - סתם בכינוי בלא פירוש שם המובהק. ומפרש השם המובהק יתברך שמו. ואחר כך מקללו.
פסוק טז:מות יומת - לפי פשוטו יש לפרש כן.
פסוק יח:ומכה נפש בהמה - ממיתה לגמרי.
פסוק כא:ומכה בהמה ישלמנה - חובל, אעפ"י שאינו ממיתה לגמרי.