בקרבתם לפני ה'. אמרו במדרש אמר ר' אבא בר אבהו מפני מה נסמכה פ' מיתת מרים לאפר הפרה ללמד כשם שאפר הפרה מכפרת כך מיתת צדיקים מכפרת אמר ר' יודן מפני מה נסמכה מיתת אהרן לשבירת לוחות אלא מלמד שהי' קשה לפני הקב"ה מיתתו של אהרן כשבירת הלוחות אמר ר"ח בר אבא בח' בניסן מתו בני אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביום הכפורים אלא מלמד כשם שיום הכפורים מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפר ומנין שיום הכפורים מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ומנין שמיתתן של צדיקים מכפר דכתיב ויקברו עצמות שאול וכתיב ויעתר אלקים לארץ אחרי כן והוא תמוה א' למה נכנס ר' יודן בין הדבקים כי הם מדברים מכפרת מיתת צדיקים והוא מדבר מקשיות מיתתן לפני הקב"ה. ב' במה פליגי ר' אבא ור' חייא בר אבא שכל אחד מביא מקרא אחר. לכן נראה כי הבינה לעתים כתב כי מהיותר נעלמות שבפעולות הקב"ה הוא מיתת צדיקים. אמנם הענין שמיתת צדיקים מכפרין הטעם הוא דרש"י פי' שמשה אמר לאהרן יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום שנאמר ונקדש בכבודי אל תקרי בכבודי אלא במכובדי וסבר הייתי או בי או בך עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך והוא תמוה וכי משום בנין בהמ"ק יתקדש הקב"ה ע"י שימות צדיק גדול שבגדולים עד שהי' סבר על משה ואהרן שלא חטאו לזה נראה דהנה טבע החלק להתדבק בהכל עד שמי שיקדש ידו או רגלו בצינה עומדים אותו במים קרים וזהו רפואתו. והסיבה לזה כי החלקים הקרים המובלעים ברגלו רצים להתדבק בהכל שהוא במים הקרים כמו כן כשמתרבה השראת קדושה ע"י הבית המקדש אותן שהיו צדיקים גדולים ממילא נשמרו שהמה חלקו אלקי ממעל מתאוין להתדבק בהכל ולזה נאמר בבני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו. היוצא מזה כי מחמת גודל השראת קדושה מתדבקין לפעמים הנשמות הקדושות בקדושה יתירה ומחמת זה בקרבתם לפני ה' וימותו. ובזה אתי שפיר מה שאמרו קשה סילוקן של צדיקים. וגם הקב"ה שמח בבוא אליו נפש צדיק ובזה אתי שפיר כי כשהקב"ה מסלק נפש הצדיק שלא בזמנו מחמת עון הדור או עון עצמו הוא קשה לפני הקב"ה משא"כ כשנפשהצדיק בא אליו מחמת גודל תאות הנפש מעצמו שהוא החלק להדבק בהקב"ה שהוא הכל שמח בו וזהו שאמר הכתוב ונקדש בכבודי שהוא השכינה שזו אי אפשר להתקיים אלא במכובדי ולכך אמר משה סבור הייתי או בי או בך שאנחנו מהיותר ראשונים להתדבק בתוקף קדושת השכינה עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך ובזה אתי שפיר ג"כ המדרש הנ"ל שר' אבא מדבר במיתת צדיקים שע"י עון הדור וכפרה זו היא נעלמת השגה שהצדיק ימות ע"י עון הדור ומיתת הצדיק יהי' סיבה לכפרת הדור וכמו שכתב הבינה לעתים ולכך סמכו לאפר פרה שהוא ג"כ נעלמת טעם השגתה וע"ז אמר ר' יודן להגדיל התמי' שקשה סילוקן של צדיקים ועם כל זה מכפרת ואין לך פלאי גדול מזה אבל ר' חייא בר אבא מדבר ממיתת צדיקים שאינם מתים בעון הדור ולא בעון עצמו רק מגודל תאות הנפש להתדבק בהקב"ה ומיתה כזו מכפרת להיותו יום שמחה ורצון לפני הקב"ה כמו שאמרו חז"ל הקב"ה שמח בבוא אליו נפש צדיק וקראוהו הילולא וביום שהוא עת רצון לפני הקב"ה הוא מוחל עונות כביכול כמו שדרך לחלק מתנות ביום שמחת נשואין וכמו שיוה"כ עצמו של יום שהוא עת רצון לפני הקב"ה הוא מוחל עונות כך מיתת צדיקים שהוא עת רצון מכפר ולכך אמר מנין שיום הכפורים מכפר כלומר מנין שעצמו של יום כפור מכפר להיותו עת רצון שהרי פלוגתא היא בשבועות. ואמר כי ביום הזה יכפר דמשמע שעצומו של יום מכפר ואמר אחר כך ומנין שמיתת צדיקים מכפר כלומר ומנין שיש יום מיתת צדיקים שהוא עת רצון לפני הקב"ה שהרי קשה סילוקן של צדיקים ולזה אמר שמצינו בשאול שנאמר ויעתר לו ה' שנתרצה ולכך אמר ר' אבא מיתת צדיקים ור' חייא אמר מיתתן של צדיקים שהמיתה באה מכח הצדיקים עצמן אמנם אף שמיתת צדיקים בעון הדור הוא נעלמת השגה כטעם כפרתה מ"מ יש ליתן טעם שהקב"ה תולה הסיבה של עון הדור במה שלא הוכיחם הצדיק: