אחרי מות - הזהיר את אהרן שלא ימות בבניו על ביאת מקדש שלא כדת.
פסוק ב:
כי בענן אראה על הכפרת - לפי פשוטו שהרי מתוך עמוד הענן אני נראה כל שעה על הכפורת, כדכתיב: ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים - ואם יראה הכהן ימות. לפיכך כשנכנס ביום הכיפורים צוהו הקב"ה להקטיר קטורת בפנים תחילה להחשיך את הבית בענן הקטורת ואח"כ יביא דם הפר ודם השעיר.
פסוק ו:
והקריב אהרן - בעזרה את פר החטאת.
פסוק ו:
אשר לו וכפר בעדו - יתוודה עליו מיד. ולפי הפשט יביאנו בעזרה, כדי להקריב אותו לכפרה, כמו שמפרש לפנינו: ושחט את פר החטאת אשר לו.
פסוק י:
לשלח אותו לעזאזל המדברה - לפי פשוטו: לשלח אותו חי אל ההרים אשר במדבר, כמו שמצינו בצפורי מצורע: ושלח את הצפור החיה על פני השדה - לטהרו מטמאתו, אף כאן לטהר את ישראל מעונותם משלחו אל המדבר והוא מקום מרעה הבהמות, כדכתיב: וינהג את הצאן אחר המדבר. ובתלמוד: מדבריות ביתיות. במס' ביצה.
פסוק י:
לעזאזל - למ"ד יתירה בלמ"ד בית ארבאל שהוא מלשון וארב לו. וכן מ"ם של ריקם וחנם יתירה לתיקון פעולה כמו נו"ן של שגעון ועצבון ועשרון. [ולפנינו קורא המקום שמשתלח שם השעיר ארץ] גזרה - ארץ חרבה שאין בה שום תבואה, שהיא גזורה ונכרתת מכל טוב.
פסוק כא:
ביד איש עתי - איש הבקי בדרכים ובמדבריות ורגיל בכל עת ששולחין אותו.
פסוק לב:
וכפר הכהן אשר ימשח אותו - לפי שאמר: בזאת יבא אהרן - ואם אין אהרן תהיה עבודת יום הכיפורים בכהן המשיח תחתיו.
פסוק לד:
ויעש אהרן - כשהגיע יום הכיפורים - כאשר צוה ה' את משה.