שלום שלום לרחוק ולקרוב
הקב"ה, הטוב והמטיב, הכין בחסדו דרכי תיקון לנכשלים ולאובדי הדרך. התהליך המשיב את המצורע למעלתו הראשונה אינו פשוט וחלק כמו בשאר טומאות, מכיוון שישנו צורך לתקן לא רק את הטומאה כי אם גם את גורמיה הפנימיים. משום כך מצינו כאן מצב מיוחד של 'מחוסר כפרה', כאשר גם לאחר טהרתו אין המצורע רשאי לקרב אל הקודש אלא לאחר סדר מיוחד של כפרה.
תהליך ההבראה מורכב משלבים שונים: תחילה סר שורש המכשול הנתון בגופו של האדם, לאחר מכן הוא שב אל מחנה ישראל, ועל ידי טהרה נוספת הוא זוכה להתעלות למעלה בקודש ולשוב אל היכל ה', לבם של ישראל.
השבה זו נעשית בשלבים, בזמנים מיוחדים: שבוע אחד לטהרה, ולאחר מכן סדר כפרה והתעלות המביא את האדם לידי חיבור מחודש אל הקודש. התהליך כולו מלווה בקרבנות ובסדרי טהרה מיוחדים, כמו גם במשיחת שמן המזכירה את המעמד המרומם של משיחת מלכי ישראל וכהניהם.
רק לאחר הודעת דרכי הטהרה משמיעה לנו התורה את דיני נגעי הבתים, סוג נוסף של נגעים פלאיים שקיומם אפשרי רק במסגרת הבניין החברתי הארץ-ישראלי. לכאורה תמוה מדוע חילקה התורה בין הנגעים שבפרשה הקודמת ובין נגעי הבתים, בהעמידה את פרשיית הטהרה בתווך. אולם ייתכן שהדבר נעשה על מנת לצמצם את רושם הטומאה הקשה ולמנוע את התרחבותם המאיימת של כוחות הרע.
לאחר השלמת עניין הנגעים עברה התורה לדון בטומאות הנמשכות מתוך חולשות פרטיות יותר הקשורות בגופו של אדם ולא ביחסיו עם הסובבים אותו: דיני הזיבה, טומאת שכבת הזרע והנידה. עבור כל אחת מן החולשות הללו הכינה התורה דרכי טהרה הממלטות את האדם מטומאתן, ובזאת סגרה את מעגלי ההגנה סביב בני ישראל והכשירה אותם לקראת כניסתם הפנימית אל קודש הקודשים ביום הכיפורים, שאליה נתוודע בפרשת אחרי מות.