פסוק א:ומרדכי ידע. בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ושנהנו מסעודת אחשורוש:
פסוק ב:כי אין לבוא. אין דרך ארץ לבוא אל שער המלך בלבוש שק:
פסוק ג:דבר המלך ודתו. כשהשלוחים נושאי הספרים עוברים שם נתנה הדת בעיר:
פסוק ז:פרשת הכסף. פירוש הכסף:
פסוק יג:אל תדמי בנפשך. אל תחשבי כמו (במדבר לג) והיה כאשר דמיתי, אל תדמי בנפשך אל תהי סבורה להמלט ביום ההריגה בבית המלך שאין את רוצה לסכן עצמך עכשיו על הספק לבא אל המלך שלא ברשות:
פסוק יד:ומי יודע אם לעת כזאת הגעת. ומי יודע אם יחפוץ ביך המלך לשנה הבאה שהוא זמן ההריגה:
פסוק יד:לעת כזאת. שהוא היה עומד בניסן וזמן ההריגה באדר לשנה הבאה:
פסוק יד:הגעת למלכות. אם תגיעי לגדולה שאת בה עכשיו:
פסוק טז:אשר לא כדת. שאין דת ליכנס אשר לא יקרא, ומ"א אשר לא כדת שעד עתה באונס ועכשיו ברצון:
פסוק טז:וכאשר אבדתי אבדתי. וכאשר התחלתי לילך לאבוד אלך ואמות, ומ"א כאשר אבדתי מבית אבא אובד ממך שמעכשיו שאני ברצון נבעלת לגוי אני אסורה לך:
פסוק יז:ויעבר מרדכי. על דת להתענות בי"ט ראשון של פסח ששהתענה י"ד בניסן וט"ו וט"ז שהרי ביום י"ג נכתבו הספרים: