פסוק א:וילבש שק. רוצה לומר וילבש לבוש שק והוא לבוש משערות הבהמות הקשות:
פסוק א:ואפר. רוצה לומר שמרוב האבל עולל באפר לבושו:
פסוק ב:ויבא עד לפני שער המלך. רוצה לומר שבא עד המקום שהוא אצל שער המלך והוא הרחוב אשר שם ולא בא אל שער המלך כמשפטו הראשון כי לא היה נכון לבא אל שער המלך בלבוש שק:
פסוק ג:שק ואפר יוצע לרבים. ר״ל כי כבר יונח ויופרש שק לרבים שק ואפר ללבוש לבוש השק מגולל באפר או לשכב עליו:
פסוק ד:ותתחלחל המלכה מאד. רוצה לומר שאחזה חיל ורתת וחרדה כי לא ידעה על מה ועל מה וחשבה כי אולי שללוהו שוללים ולזה שלחה בגדים להלביש את מרדכי כדי שיסיר שקו מעליו וכאשר הרגישה שלא רצה לקבל אז ידעה כי זה על אבל גדול וצער חזק ולזה שלחה התך אל מרדכי לחקור ממנו על מה זה:
פסוק ז:ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו. רוצה לומר שכבר הודיע לו מה שקרה אותו מענין המן שלא רצה לכרוע ולהשתחוות לו וכאשר גנוהו עבדי המלך על זה אמר להם כי הוא יהודי ולא יוכל לעשות זה מצד דתו ועל זה כעס המן ובקש להשמיד את כל היהודים ואמר לשקול אל גנזי המלך עשרת אלפים ככר כסף ביהודים לאבדם.
פסוק ז:והנה הרצון באמרו ואת פרשת הכסף ואת באור סך הכסף:
פסוק ח:ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן לאבדם ולהשמידם. רוצה לומר העתקת הכתב ההוא:
פסוק ח:להראות את אסתר. רוצה לומר להראות את אסתר העתקת הכתב הזה ולהגיד לה הדבר אשר בעבורו נתחדש זה החדוש. והוא שכבר היה מרדכי סבתו כי מזה תתיישר יותר אסתר להשתדל בכל עוז להעביר זה הרע מישראל מפני שבסבת איש ממשפחתה בא להם זה:
פסוק יא:שרביט הזהב. שבט הזהב:
פסוק יא:ואני לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשים יום. אמרה זה כי אולי יחשוב מרדכי כי לא תצטרך לסכן עצמה לבא אל המלך לדבר עמו כשתבא אל החצר הפנימית כי היא נקראת לבא אל המלך תמיד ואז תוכל להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה ומפני זה הוצרכה להגיד לו שזה שלשים יום לא נקראת לבוא אל המלך:
פסוק יד:ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. רוצה לומר כי מסבות אחרות זולתה תצמח הישועה ליהודים אם לא תשתדל היא בהצלתם:
פסוק יד:ואת ובית אביך תאבדו. ירצה כי מפני חטאה אם לא תשתדל בכל עוז תאבד היא ובית אביה ולא תועיל לה המלוכה כי הש״י שליט לענוש מי שירצה:
פסוק יד:ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות. רוצה לומר ומי יודע אם בעבור עת כזאת שהוא עת רעה לישראל הגעת למלכות כדי שתגיע להם ההצלה על ידך וסבב הש״י זה להשגחה על ישראל:
פסוק טז: וצומו עלי. רוצה לומר בעבורי וענין הצום הזה הוא לתפילה לש״י בעבורה שיתנה לחן לפני המלך בדרך שיושיט לה את שרביט הזהב וזהו אמרה ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת רוצה לומר אחר אלו הצומות שיצומו כל היהודים אשר בשושן ונצום אני ונערותי אתיר לעצמי לבא אל המלך אל החצר הפנימית מזולת שאקרא ואם אין כדת פרס ומדי ואם היה שלא יושיט לי המלך את שרביט הזהב הנה לא אפסיד מאד כי כמו שאאבד על דרך האחר אאבד על דרך זה:
פסוק יז:ויעבור מרדכי ויעש וגו'. רוצה לומר שכבר עבר מרדכי בעיר שושן לכנוס את כל היהודים ועשה ככל אשר צותה אותו אסתר מדבר הצומות האלה בעבור אסתר להתפלל לש״י שלא יקרנה עונש בבואה אל החצר הפנימית אשר לא כדת:
