פסוק ב:בצלאל בן אורי בן חור נזכר זקנו של בצלאל מה שאין כן באהליאב בן אחיסמך לפי שנהרג במעשה העגל, ומלאכת המשכן באה לכפר על אותו עון לכך נזכר חור עליה.
פסוק ח:ואת המנרה הטהרה לא מצינו בשום כלי שבמשכן שנקרא טהור רק המנורה והשולחן בפרשת אמור והטעם לפי שלא היה עליהם שום מתן דמים.
פסוק י:ואת בגדי השרד לשון פליט ושריד מה שנשאר ממלאכת יריעות המשכן ובגדי כהונה ומהפרכת והמסך עשו בגדים לכסות ארון העדות והשולחן והמנורה והמזבחות כמו שמפורש בפרשת פקודי.
פסוק יא:ואת קטרת הסמים לקדש לצרך הקדש.
פסוק יג:אך את שבתתי תשמרו אהדריה קרא בשביל לדורותיכם מכאן למדנו שכל המלאכות הנעשות במשכן אסורות לעשות בשבת שעל כולם הזהיר שלא לעשות בשבת.
פסוק יג:כי אות היא ביני ובניכם ולא ביני ובין האומות כשתשבתו בו כמוני ידעו כל העולם כי אתם עמי.
פסוק יד:ושמרתם את השבת חזר בו עוד בשביל מחלליה. מחלליה בגלוי מות יומת. כי כל העשה בו מלאכה בסתר ונכרתה בידי שמים, שהרי אין הדבר נודע לבית דין שיוכל לעשות בו דין. כל העשה בו מלאכה וגו׳ עונש שמענו אזהרה מנין ת״ל ויום השביעי וגו', אין לי אלא עונש על מלאכת יום, עונש על מלאכת הלילה מנין תלמוד לומר מחלליה מות יומת, עונש על מלאכת הלילה שמענו אזהרה ליום מנין ת״ל ויום השביעי שבת, מה ת״ל שבת אלא להביא הלילה בכלל אזהרה.
פסוק טו:ששת ימים יעשה מלאכה וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד, לומר כשאתה עושה רצונו של מקום מלאכתכם תהא נעשית ע״י אחרים עבדיכם ושפחותיכם וכשאינכם עושים רצונו תעבוד אתה ועשית אתה בעצמך מלאכתך. ששת ימים יעשה מלאכה אהדריה קרא בשביל מות יומת.
פסוק טז:ושמרו בני ישראל ישמרו ויצפו כל ימי השבוע איזה יום בהם תהיה יום השבת לתקן כל צרכיהן ביום הששי כדי לעשותה כהלכתה ולא תהא מחוללת. ושמרו בני ישראל אהדריה קרא בשביל ברית עולם.
פסוק יז:[כי ששת ימים מתיבות חסרות בי״ת].
פסוק יח:ככלתו לדבר אתו כעלות השחר של י״ז בתמוז.
פסוק יח:לחת אבן שאין רקבון שולט בהם. ד״א לפי שרובן של עונשים בסקילת אבן.