פסוק א:הפעם הא'
חבצלת. ורד:
פסוק א:שושנת. גליו בלעז ויתכן ויתכן שנקראת כן בעבור שהיא בעלת שש עלים:
פסוק א:הפעם הב'
(כי) אני עתה בחוץ כמו חבצלת השרון:
פסוק ב:הפעם הב'
ענה אין את דומה לשושנת העמקים [שהיא קרובה לקחתה] רק את דומה בין הבנות כשושנה בין החוחים:
פסוק ב:הפעם הג'
ענתה השכינה אני אשיתך כשושנה בין החוחים שלא יוכל אדם לגעת אליה:
פסוק ג:הפעם הא'
כתפוח. שם האילן:
פסוק ג:הפעם הב'
ענתה כאילן התפוח שהוא בגן כנגד עצים כן דודי וחמדתי לו:
פסוק ג:הפעם הג'
אמרה כנסת ישראל הלא אתה אלי ותדמה בעין מצרים כתפוח ומתי יגיע הקץ שאשב בצלך ותביאני אל ארץ זבת חלב ודבש ורוב דגן ותירוש:
פסוק ד:הפעם הא'
ודגלו. מן דגל:
פסוק ד:הפעם הב'
הביאני אל בית היין ואשתכר עמו ואלו היה זה בגלוי כמו הדגל אז הייתי אומ׳ לעלמות
פסוק ד:הפעם הג'
ודגלו עלי. ואשמע דבריך:
פסוק ה:הפעם הא'
סמכוני. מהבנין הכבד:
פסוק ה:[רפדוני.] שימו רפידתי [סביבי] תפוחים ובלשון קדר (כמו) סעדוני [או חזקוני]:
פסוק ה:הפעם הב'
סמכוני באשישות היין רפדוני בתפוחים שאריחם ואוכלם על היין כמנהג החולה שיש לפניו אשישות משקה ותפוח
פסוק ה:הפעם הג'
(ו)זהו סמכוני באשישות כענין לכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב:
פסוק ה:בתפוחים. נסים שתראה לי ונפלאות שיהיה שמעם בכל הארץ:
פסוק ה:(שמאלו.) עולות הבקר והערב:
פסוק ו:הפעם הב'
ובסוף יהיה שמאל דודי תחת (ל)ראשי
פסוק ז:הפעם הא'
בצבאות. כמו איל וצבי ורבים זכרי׳ (כמ׳) וכצבאים על ההרים [ולנקבות צבאות]:
פסוק ז:תעירו. מן ויעירני:
פסוק ז:הפעם הב'
והייתי משבעת לעלמות שלא יעירוני מן השנה [עד שיגיע עת חפץ האהבה]:
פסוק ז:וענין בצבאות כי הנשים דומות להן הלא תראה אילת אהבים ויעלת חן דמה לאילה וליעלה וזה ענין השבעתי אתכם בדומות לכם כאלו אמ׳ השבעתי אתכם בכם:
פסוק ז:הפעם הג'
אמרו הנביאים לכנסת ישראל השבעתי [אתכם] בצבאות שהם מותרות לשחיטה שלא תתעוררו עד שיגיע הקץ [כ]אשר העתיקו חז״ל שיצאו בני אפרים קודם הקץ [וזהו ענין עד שתחפץ] ונהרגו ועליהם נאמ׳ בדברי הימים ויתאבל עליהם אפרים אביהם:
פסוק ח:הפעם הב'
כאשר עברו ימי הכרמים שבה אל ביתה וכאשר החלו האילנות להציץ אמרה קול דודי והוא דומה לצבי במרוצתו מציץ מן החרכים אולי יראני:
פסוק ח:הפעם הג'
וכאשר הגיע הקץ קול דודי:
פסוק ח:אחר כתלנו. [במקום ש]לא נוכל לראות(ו):
פסוק ח:משגיח. מן חלוני הרקיע כענין ראה ראיתי [את עני עמי]:
פסוק ט:הפעם הא'
כתלנו. קיר [מלשון תרגום]:
פסוק ט:משגיח. מביט כמו ממכון שבתו השגיח:
פסוק ט:מציץ. רואה (מענינו) וי״א שהוא מן ציצת ראשי:
פסוק ט:החרכים. תרגום חלון [חרכה]:
פסוק י:הפעם הב'
ענה דודי ואמר לי את כמו יונה במקום גבוה ובסתר הראיני את מראיך השמיעיני את קולך:
פסוק יא:הפעם הא'
כי (הנה) הסתיו. תרגום חורף [סתוא]:
פסוק יא:חלף. נכרת כמו כליל יחלוף:
פסוק יא:הפעם הג'
הסתיו [עבר]. קץ אברהם:
פסוק יא:הגשם. ימי השעבוד והמורה:
פסוק יב:הפעם הא'
הזמיר. [כמו זמיר עריצים וענינו כמשמעו] זמירות העוף:
פסוק יב:התור. מן שתי תורים:
פסוק יב:הפעם הג'
הנצנים. משה ואהרן:
פסוק יב:ועת הזמיר. שזמרו על הים:
פסוק יב:וקול התור. שנכנס[ו] לארץ ישר׳:
פסוק יג:הפעם הא'
התאנה. שם האילן:
פסוק יג:חנטה. מן ויחנטו הרופאים לשון תקון:
פסוק יג:פגיה. הפרי שאינו מבושל וכן מלשון קדר [פג]:
פסוק יג:סמדר. כאשר ישל הפרח ויבדלו הענפים ויראו הענבים יקרא סמדר:
פסוק יג:הפעם הג'
התאנה. לקחת ממנה בכורים:
פסוק יג:(ו)הגפנים. לנסוך היין:
פסוק יד:הפעם הא'
בחגוי. מן חוג הארץ [והוא הפוך או הם ב׳ שרשים וטעם] מקום גבוה והוא כמו שוכני בחגוי (ה)סלע:
פסוק יד:המדרגה. בדמות סולם אבנים זו על זו כמו ונפלו המדרגות:
פסוק יד:ערב. נעים ונוח ושנתי ערבה לי:
פסוק יד:[נאוה. כמו תאוה לעינים:]
פסוק יד:הפעם הג'
יונתי. ענתה השכינה אחר צאת ישראל ממצרי׳ דמיתיך בלכתך אחרי במדבר ליונה בסתר המדרגה שהם העננים:
פסוק יד:הראיני את מראיך. זהו ויאמינו בי״י:
פסוק יד:השמיעיני את קולך. אז ישיר משה:
פסוק טו:הפעם הא'
אחזו. (לשון) צווי ובמשקל[ו] שחדו בעדי ויש להם שלישי במקרא [והוא] אהבו את י״י:
פסוק טו:מחבלים. משחיתים כמו וחבל את מעשה ידיך:
פסוק טו:הפעם הב'
[ענתה היא ו]אמרה לנערותיה לכו אל כרם ושמרוהו מן השועלים כי דודי לי ואני לו הדומה לעפר הרועה בשושנים שריחו נודף:
פסוק טו:הפעם הג'
אחזו לנו שועלים. הם עובדי העגל:
פסוק טז:הפעם הג'
חזרתי בתשובה על יד השושנים הם הצדיקים:
פסוק יז:הפעם הא'
שיפוח. רוח היום:
פסוק יז:הרי בתר. [הם] הרי (ה)גדור והפרידה כמו ויבתר אותם:
פסוק יז:הפעם הב'
ואתה דודי עד שיפוח רוח היום וזה יהיה אחר נטות [ה]צללים שהוא חצי היום שוב אל מקומך:
פסוק יז:הפעם הג'
עד שיפוח היום על הרי בתר. שאמ׳ כי לא אעלה בקרבך ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה: