פסוק א:רבוע יהיה. תנן התם, כבש המזבח לדרומו היה, דאמר קרא (פ׳ ויקרא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה, שיהא ירך בצפון ופניו בדרום , ואימא ירך בצפון ופניו בצפון , אמר רבא, רמי גברא אאפיה , ואימא תריץ ואותיב גברא, רבוע כתיב .
(זבחים ס"ב ב׳)
פסוק א:רבוע יהיה המזבח. ת"ר, רבוע המזבח מעכב, מנא הני מילי, אמר רב הונא, דאמר קרא רבוע יהיה המזבח, וכל מקום שנאמר המזבח מעכב .
(שם שם א׳)
פסוק א:ושלש אמות קומתו. תניא, ר' יוסי אומר, נאמר כאן רבוע ונאמר במזבח הפנימי רבוע (פ׳ תצוה) פה להלן גובה פי שנים כארכו אף כאן גובה פי שנים כארכו , ומה ת"ל ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה .
(זבחים נ"ט ב׳)
פסוק ה:כרכב המזבח. ת"ר, איזה הוא כרכב בין קרן לקרן ומקום הלוך רגלי הכהנים אמה , והא כתיב (פ׳ תצוה) תחת כרכבו מלמטה עד חציו , אמר רב נחמן בר יצחק, הרי הוו חד לנוי וחד לבתים דלא נשתרקו .
(זבחים ס"ב א׳)
פסוק ה:עד חצי המזבח. תנן התם. חוט של סיקרא חוגרו למזבח באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים , דכתיב והיתה הרשת עד חצי המזבח, התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים .
(שם נ"ג א׳)
פסוק ה:עד חצי המזבח. מכאן שאין מחיצה בדמים בבמה .
(שם קי"ט ב׳)
פסוק ח:נבוב לחות. א"ר אבדימי דמן חיפה, קודם שיאכל אדם וישתה יש לו שני לבבות , שנאמר (איוב י״א:י״ב) איש נבוב ילבב וכתיב נבוב לחות ומתרגמינן חליל לוחין .
(ב"ב י"ב ב׳)
פסוק יא:ווי העמודים. תניא, ר' שמעון בן אלעזר אומר, כתב עברי לא נשתנה כל עיקר, שנאמר ווי העמודים, מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו .
(סנהדרין כ"ב א׳)
פסוק יח:ארך החצר. המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות, דילפינן מחצר המשכן [דכתיב ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים] .
(ב"ב ס"ז א׳)
פסוק יח:ורחב חמשים בחמשים. כמה שיעור סאתים – כחצר המשכן, דאמר קרא ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים, אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים .
(עירובין כ"ג ב')
פסוק יח:ורחב חמשים בחמשים. מהו חמשים בחמשים אמר אביי, העמד משכן על שפת חמשים כדי שיהיה חמשים אמה לפניו ועשרים אמה לכל רוח ורוח ..
(עירובין כ"ג ב')
פסוק יח:ורחב חמשים בחמשים. תניא, אלפים אמה של שבת אין מודדין אלא בחבל של חמישים אמה דאמר קרא ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים, אמרה תורה בחבל של נ׳ אמה מדוד .
(שם נ"ח א׳)
פסוק כ:ויקחו אליך. א"ר שמואל בר נחמני, אליך ולא לי, לא לאורה אני צריך .
(מנחות פ"ו ב')
פסוק כ:שמן זית. תניא, הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, שנאמר ויקחו אליך שמן זית זך .
(ברכות נ"ז א׳)
פסוק כ:זך כתית. אין זך אלא נקי , ואין כתית אלא כתוש .
(מנחות פ"ו ב׳)
פסוק כ:זך כתית למאור. יכול יהיו כל המנחות טעונין שמן זית זך ת"ל זך כתית למאור, ואין זך כתית לממחות .
(שם שם א׳)
פסוק כ:זך כתית למאור. אי למאור יכול יהא שמן זך כתית פסול למנחות ת"ל (כ"ט מ׳) ועשרון סלת בלול בשמן כתית, א"כ מה ת"ל למאור, מפני שהתורה חסה על ממונן של ישראל .
(שם שם ב')
פסוק כ:להעלות נר. תני רמי בר חמא, פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת אין מדליקין בהם במקדש, כדי שתהיה שלהבת עולה מאליה ולא ע"י דבר אחר. משום שנאמר להעלת נר .
(שבת כ"א א׳)
פסוק כ:להעלת נר. א"ר שמואל בר רב יצחק, כתיב להעלת נר תמיד, שיערו לומר אין לך עושה שלהבת אלא פשתן .
(ירושלמי סוכה פ"ה ה"ג)
פסוק כ:להעלת נר תמיד. תמיד ואפילו בשבת, תמיד ואפילו בטומאה .
(תו"כ ס"פ אמור)
פסוק כא:מערב עד בקר. אין לך עבורה שנשרה מערב עד בקר אלא זו בלבד, מאי טעמא, דאמר קרא יערך אותו, אותו מערב עד בקר ואין דבר אחר מערב עד בקר .
(פסחים נ"ט א')
פסוק כא:מערב עד בקר. ת"ר, מערב עד בקר, תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בקר, וכמה היא, שלשה ומחצה לוגין, חצי לוג לכל נר .
(מנחות פ"ט א׳)