פסוק ג:ומחתותיו פרש"י בית קבול היה להם לטול בהם גחלים מן המזבח וכו' ובפר' במדבר פרש"י שהיו עשויין כמין מחבת שאין לה אלא ג' מחיצות ומלפניה שואבת הגחלים עכ"ל:
פסוק ג:וכל כליו תעשה נחשת. כבר פרש"י בפרש' בשלח גבי ויכסו את הרכב לכל חיל פרעה וז"ל כך דרך המקראות לכתוב ל' יתירה כמו לכל כליו תעשה נחשת ואינה אלא לתקן הלשון עכ"ל:
פסוק י:ועמודיו עשרים. פרש"י ה' אמות בין עמוד לעמוד מקשים העולם לדברי רש"י היאך איפשר לומר שאורכו של חצר ק' אמה הרי אין בכ' עמודים אלא י"ט אוירות שהם צ"ה אמות למנין ה' אמות בין כל עמוד ועמוד הרי חסר לך חמש אמות ממנין ק' אמות של החצר גם חסר לך ה' אמות ממנין אמות של רוחב החצר שהרי אין י' עמודים רק י' אוירות שהם מ"ה אמות ושמעתי שעמודי המקצועות היו ממלאים האוירות בבד בצד הדרום היו כ"א עמודים והכ"א עמודים היו מן מנין העשרה עמודים שבמערב ובמערב היו י"א עמודים והעמוד הי"א היה ממנין הכ' עמודים שבצפון ובצד צפון היו כ"א עמודי' והעמוד הכ"א היה ממנין י' עמודים שבמזרח ובצד מזרח היו י"א עמודים והעמוד הי"א היה ממנין הכ' עמודים שבדרום ומעתה אנו צריכים לומר שהעמודי' בכלל האוירות דאם לא כן אתה מוצא שארכו של חצר יותר מק' אמה כפי מקום הכ' עמודים ורחבו של חצר יותר מכ' אמה כפי מקום הי' עמודים כ"ש. ומורי הר"ר אפרים ז"ל תירץ דמקום העמודים היה ממלא ומשלי' ארכו של חצר לק' אמה ורחבו לכ' ולדבריו צריך לומר שעמודי מזרח ומערב היו רחבים פי שנים מעמודי צפון ודרום למבין:
פסוק י:וחשוקיהם כסף. תימ' לר"ת מקורב וי"ל למה לא פי' הכתו' מאי זה מין היו עמודי חצר וגם לא פי' כאן הכתו' בשעת הצואה צפוי כסף של ראשי העמודים כמו שפי' בפרש' ויקהל שנ' שם ועמודיהם ארבעה נחשת וויהם וצפוי ראשיהם כסף. צ"ע:
פסוק כ:כתית למאור פירש"י כתית במכתשת ואינו טחון בריחיים וכו' והיינו אליבא דר"י דאלו לרבנן טוחנו כדאי' במנחות. ושמא לכך פירש"י אליבא דר"י משום דסתם משנה במנחות אתייא כוותיה ואו שמא כך היא שנוייה בת"כ. וסתם ספרא ר"י: