פסוק א:וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. וְכִי לֹא הָיָה הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמֹשֶׁה בִּלְבַד? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן? כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מֹשֶׁה כָּלוּל לַדִּבְּרוֹת, כָּךְ אַהֲרֹן. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִם אַהֲרֹן? דִּכְתִיב: וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. לְמֹשֶׁה וְלֹא לְאַהֲרֹן, אַף כָּאן לְמֹשֶׁה וְלֹא לְאַהֲרֹן. וּמִפְּנֵי מָה לֹא דִּבֶּר עִם אַהֲרֹן? בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אִם כֵּן, נִמְצֵאתָ מְמַעֵט כְּבוֹד אַהֲרֹן. לֹא שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כָּל מָקוֹם שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד, שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם (בראשית ב, ד), שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (שמות כ, יב). שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה (במדבר יד, ו), שְׁנֵיהֶם שָׁוִין. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שְׁנֵיהֶם שָׁוִין.
פסוק א:בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, חוּץ לַכְּרַךְ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִמְצֵאת שְׁכִינָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי (שמות ט, כט). לָמָּה? שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלּוּלִים. לְכָךְ כְּתִיב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם.
פסוק א:וְלָמָּה נִמְצֵאת שְׁכִינָה בְּמִצְרַיִם? לְלַמֶּדְךָ עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת כְּשֵׁרוֹת לַדִּבּוּר. מִשֶּׁנִּבְחֲרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִפְסְלוּ כָּל הָאֲרָצוֹת. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם, הָיְתָה כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה לַדִּבּוּר, מִשֶּׁנִּבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם, נִסְתַּלֵּק הַדִּבּוּר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר בֵּית הָעוֹלָמִים, הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם רְאוּיָה לַשְּׁכִינָה. מִשֶּׁנִּבְחַר בֵּית הָעוֹלָמִים, יָצְתָה יְרוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב: כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן, אִוָּה לְמוֹשָׁב לוֹ (תהלים קלב, יג). וְאוֹמֵר: זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ (תהלים קלב, יד). עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר אַהֲרֹן, הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לַכְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא וְגוֹ' (במדבר יח, יט). מִשֶּׁנִּבְחַר, נִפְסְלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית וְגוֹ' (במדבר כה, יג). עַד שֶׁלֹּא נִבְחַר דָּוִד, הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לַמַּלְכוּת. מִשֶּׁנִּבְחַר דָּוִד, יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (עזרא ד, ג).
פסוק א:וְלָמָּה נִדְבַּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ? בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע וְגוֹ' (ירמיה לא, יד). וּכְתִיב: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגוֹ' (ירמיה לא, טו). וְאַף בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא נִדְבַּר עִם הַנְּבִיאִים אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּדָנִיֵּאל, וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי (דניאל ח, ב). וְכֵן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדֶּקֶל (דניאל י, ד). וְכֵן יְחֶזְקֵאל אוֹמֵר: וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר (יחזקאל א, א). זֶה חִדֶּקֶל. מִשֶּׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ (יחזקאל ג, כב).
פסוק ב:הַחֹדֶֹש הַזֶּה לָכֶם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֶרְאָה לוֹ הַיָּרֵחַ בַּלַּיְלָה וְאָמַר לוֹ: כָּזֶה אַתֶּם רוֹאִים וְקוֹבְעִים כֵּן הֲלָכָה לְדוֹרוֹת. וְלִמֵּד לָהֶם מוֹלַד לְבָנָה וְאָמַר לָהֶם: עַד עַכְשָׁו אֲנִי הָיִיתִי מְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים, וַהֲרֵי כְּבָר מָסַרְתִּי לָכֶם, מֵעַכְשָׁו הַתְחִילוּ לִמְנוֹת. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, זֶה נִיסָן וְאֵין אַחֵר נִיסָן. מִדְּתִשְׁרֵי כְּתִיב בּוֹ (שמות לד, כב) חַג הָאָסִיף תְּקוּפַת, לְלַמֶּדְךָ, חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַג וְקָרוּי אָסִיף. וּתְקוּפַת הַשָּׁנָה, שֶׁשָּׁנָה יוֹצְאָה בּוֹ וְקָרוּי שְׁבִיעִי, זֶה תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לְנִיסָן. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, זֶה נִיסָן. זֵכֶר לַדָּבָר, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן (אסתר ג, ז), וְהוּא רֹאשׁ חֳדָשִׁים וְרֹאשׁ לָרְגָלִים, דִּכְתִיב בַּתְּחִלָּה: חַג הַמַּצּוֹת וְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וְחַג הַסֻּכּוֹת (דברים טז, טז).
פסוק כט:וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, יוֹצְרוֹ חֲלָקוֹ. וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, הוּא בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. אֲפִלּוּ הָיָה אָדָם בְּמָקוֹם אַחֵר וּבְכוֹרוֹ בְּמִצְרַיִם, מֵת. כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד מִנַּיִן שֶׁמֵּתוּ בְּכוֹרֵיהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם (תהלים עח, נא). מִבְּכֹר פַּרְעֹה, הוּא נִשְׁתַּיֵּר מִכָּל הַבְּכוֹרוֹת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ. וּבְעַל צְפֹן נִשְׁאַר מִכָּל אֱלִילֵיהֶן, לְהַטְעוֹתָן בּוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם (איוב יב, כג). עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי, הַשְּׁבוּיִים לָמָּה לָקוּ? לְפִי שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים בְּכָל גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזְרוּ מִצְרִים עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה (משלי יז, ה). וְלֹא תֹּאמַר שְׁבוּיִים בִּלְבַד, אֶלָּא אַף עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִין לָרֵחָיִם. עַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, יִרְאָתֵנוּ קָשָׁה, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בָהֶם פֻּרְעָנוּת.
פסוק ל:וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה. יָכוֹל בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים עוֹמְדִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: לַיְלָה. יָכוֹל עַל יְדֵי שָׂרִים וְשָׂרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: הוּא. הוּא הָיָה מַחֲזִיר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל עֲבָדָיו וּמַעֲמִידָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹלֵךְ עִמָּהֶם וְאוֹמֵר: הֵיכָן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שְׁרוּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְאוּ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: כָּךְ צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר, וְכִי גַּנָּבִים אֲנַחְנוּ שֶׁנֵּצֵא בַּלַּיְלָה, לֹא נֵצֵא אֶלָּא בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרַיִם.
פסוק ל:וְלָמָּה בָּא הוּא וַעֲבָדָיו? לוֹמַר לְךָ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי (שמות י, כח), אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ. וְלֹא נֵצֵא מִכָּאן עַד שֶׁיֵּרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְגוֹ'. מִכָּאן שֶׁחָלַק מֹשֶׁה כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אַתָּה וְכָל עֲבָדֶיךָ. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה. וְיוֹסֵף חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה (בראשית מא, טז). יַעֲקֹב חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב (בראשית מח, ב). אֵלִיָּהוּ חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וְגוֹ' (מלכים א יט, א). חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חָלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן דָּנִיֵּאל.
פסוק לא:קוּמוּ צְאוּ. אָמַרְתִּי לָכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים, אֲמַרְתֶּם בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, קוּמוּ צְאוּ (שמות ב, לא) גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַרְתִּי רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג, אֲמַרְתֶּם גַּם מִקְנֵינוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִּשָּׁאֵר פַּרְסָה, גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ, וּלְוַאי שֶׁתֵּלְכוּ כְּבָר. אֲמַרְתֶּם גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ וְגוֹ', קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ, וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי (שמות ב, לא).
פסוק לד:וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ, לֹא הֶחְמִיץ. וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא, יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ (הושע ז, ד). מִשְׁאֲרֹתָם, זֶה שִׁיּוּרֵי מַצָּה וּמָרוֹר. אַתָּה אוֹמֵר שִׁיּוּרֵי מַצָּה וּמָרוֹר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּסָחִים. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, הֲרֵי שִׁיּוּרֵי פְּסָחִים. עַל שִׁכְמָם. וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם בְּהֵמָה? וְהָא כְּתִיב וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר וּמִקְנֶה כָּבֵד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְוָה, לְכָךְ כְּתִיב עַל שִׁכְמָם.
פסוק לה:וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. לָמָּה? שֶׁהַכְּסוּת חֲבִיבָה עֲלֵיהֶן יוֹתֵר מִכֶּסֶף וְזָהָב. וַה' נָתַן אֶת חֵן וְגוֹ', עֲדַיִן אֵינָן שׁוֹאֲלִין וְהֵן נוֹתְנִין לָהֶם. וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, נִתֶּכֶת וְחָזְרָה כְּבַתְּחִלָּה וְנָטְלוּ אֶת הַכֹּל. וּבִזַּת הַיָּם גְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים וְגוֹ' (יחזקאל טז, ז).
פסוק לז:וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס. מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת אַרְבָּעִים פַּרְסָה, וְהָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִשְׁמָע מִסֻּכּוֹת. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי אָבָק שֶׁזָּרַק, הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וּמִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן קוֹלוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: סֻכּוֹת, אֵלּוּ עֲנָנִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה (ישעיה ד, ה). וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא, וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וְגוֹ' (ישעיה ד, ו). לְבַד מִטַּף, קְטַנִּים וְנָשִׁים. וַיֹּאפוּ, לָשׁוּ וְלֹא הִסְפִּיקוּ לֶאֱפוֹת עוּגוֹת. וְאֵין עוּגָה אֶלָּא לְשׁוֹן חֲרָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה (מלכים א יז, יג). נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה לָהֶן, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שִׁשִּׁים פְּעָמִים, עַד שֶׁיָּרַד לָהֶן אֶת הַמָּן. וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת וְלַיָּם וְאֵין לָנוּ צֵדָה, מְלַמֵּד, שֶׁהֶאֱמִינוּ. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה, הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וְגוֹ' (ירמיה ב, ב) וּמַה שְׂכָרָן? קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' (ירמיה ב, ג).
פסוק מ:וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וּכְתִיב: וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (בראשית טו, יג). הֲרֵי שְׁנֵי פְּסוּקִים מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה. כֵּיצַד? עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד יִצְחָק, נִגְזְרָה גְּזֵרָה. וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, חִשֵּׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ (בראשית טו, יג). וְאַבְרָהָם חִשֵּׁב מִשְּׁעַת הַגְּזֵרָה. כְּתִיב אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וּכְתִיב וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה (בראשית טו, טז). הָא כֵּיצַד? עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, אֶגְאָלֵם לְדוֹרוֹת. וְאִם לָאו, לְשָׁנִים. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִים שָׁנָה וְגוֹ'. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, לֹא עִכְּבָם כְּהֶרֶף עַיִן. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִגְזְרָה גְּזֵרָה וְנִדְבַּר עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַשְּׂרוֹ עַל יִצְחָק. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נוֹלַד יִצְחָק. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל מִשִּׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. קֵץ אֶחָד לְכֻלָּם.
פסוק מב:לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁבּוֹ עֲתִידִין לְהִגָּאֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרֵי עֲתִידִין לְהִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר וְגוֹ' (תהלים פא, ד). הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה, הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ. שִׁמֻּרִים, צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּר בּוֹ בַּלַּיְלָה.
פסוק מג:וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח. יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת כְּלָל בַּתְּחִלָּה וּפְרָט לְבַסּוֹף. אֵלּוּ הֵן: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים (שמות יט, ו) פְּרָט. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ו) כְּלָל. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה (במדבר יט, ב) כְּלָל. אֲדֻמָּה פְּרָט. זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כְּלָל. כָּל בֶּן נֵכָר פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט, אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבִּפְרָט. זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח. אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח מִצְרַיִם, פֶּסַח דּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ (במדבר ט, ג). כָּל בֶּן נֵכָר, אֶחָד יִשְׂרָאֵל רָשָׁע, וְאֶחָד גּוֹי בְּמַשְׁמָע. וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף, עֶבֶד אִישׁ וְלֹא עֶבֶד אִשָּׁה וְקָטָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: מִקְנַת כָּסֶף, מִכָל מָקוֹם.
פסוק מה:תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר. תּוֹשָׁב, זֶה גֵּר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד, אֲבָל שְׁאָר אִסּוּרִין עוֹשֶׂה. שָׂכִיר, זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. מַה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת פֶּסַח פָּסַל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל, אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּתְּרוּמָה (ויקרא כב, י), פָּסַל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל.
פסוק מו:בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. וְהָא כְּתִיב: עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם, הָא לָמַדְנוּ שֶׁנֶּאֱכַל פֶּסַח בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם בְּבַיִת אֶחָד, בַּחֲבוּרָה אֶחָת. כֵּיצַד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת? הָיוּ יוֹשְׁבִין וְנִבְקְעָה עֲלֵיהֶם קוֹרָה, יָצְאוּ לַחוּץ. יָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְנִכְנְסוּ לַבַּיִת, הֲרֵי זוֹ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. אִם כֵּן, מַהוּ לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה, חוּץ לַחֲבוּרָה. מִן הַבָּשָׂר, בָּשָׂר שֶׁבְּחוּצָה לָעֶצֶם וְלֹא מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם. וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. בּוֹ לֹא תִשְׁבְּרוּ, וּשְׁאָר קָדָשִׁים קַלִּים אֵינוֹ עוֹבֵר עַל מִצְוַת לֹא תִשְׁבְּרוּ. כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל (שמות יב, כא), לָמָּה? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם (שמות יב, כא). מַגִּיד שֶׁפֶּסַח דּוֹרוֹת בְּעִרְבּוּבְיָא. וְכִי יָגוּר אִתְּךָ
פסוק מח:גֵּר (שמות יב, מח). יָכוֹל כְּשֶׁנִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ. מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף גֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. וְאִם נִתְגַּיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים, יַעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי. הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר. מִילַת זְכָרִים וּמִילַת עֲבָדִים מְעַכְּבִין בּוֹ. הֲרֵי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי מִצְוֹת, מִצְוַת מִילָה וּמִצְוַת פֶּסַח, אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֵם. הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר קוֹדֵם, וְאַחַר כָּךְ וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂתוֹ. תּוֹרָה אַחַת, הִשְׁוָה הַכָּתוּב גֵּר לָאֶזְרָח לְכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה.