ה' צבאו-ת עמנו משגב לנו א-להי יעקב
הפרק נחתם:
יְ-הוָ֣ה צְבָא֣וֹ-ת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱ-לֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
(תהילים מז יב)
רבי חזקיה, רבי יעקב בר אחא ורבי ייסא, בשם רבי יוחנן אמרו: לעולם לא יהא זז הפסוק הזה מתוך פיך.
יְ-הוָ֣ה צְבָא֣וֹ-ת עִמָּ֑נוּ, פירוש, א-להי צבאו-ת השמים ואדוניהם, הוא עמנו להצילנו. וכמו שהוא מצדו יתברך, מצדנו אין לנו משגב ומבטח. תמיד אנו בוטחים בו יתברך, "מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱ-לֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃". ומדוע דווקא יעקב? משום שהצרות באו על יעקב יותר מיתר האבות, וה' יתברך הצילו, ככתוב: "המלאך הגואל אותי מכל רע"(בראשית מח טז) – להצילני מן הצרות.