ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. לפי שנא' לו שלח העז את מקנך אמ' ה' הצדיק שגמל עלי חסד להזהירני על שלי ואני ועמי הרשעים שלא שמנו לב לדבריו הטובים:
פסוק כט:
בצאתי את העיר אפרוש כפי. תימא למה נא' כאן כצאתי יותר מן שאר מכות. וי"ל שמכה זו היתה בשדה אמר משה כצאתי ואראה את הקלקול שעשתה הברד באילני חקלא אז אשים אל לבי ואתפלל אל ה' ולכך נאמר כצאתי יותר מבשאר מכות:
פסוק לד:
ויוסף לחטא. פי' רשב"ם עד עתה לא נתכוון לחטא במזיד אבל כשהודה על הברד אני ועמי קורא אותו מזיד. עכ"ל. ד"א מתחלה כשראה פרעה שירד מטר עם הברד והקולות אמר ה' הצדיק אפי' בשעת כעסו מרחם על בריותיו ומזמן להם פרנסתם אמר למשה ולאהרן העתירו אל ה' בעדי ורב מהיות קולות וברד אבל מטר לא אמר. מיד ויצא משה ויפרש כפיו ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה ולכך ויוסף פרעה לחטא לפי שראה שנתבטלה מחשבתו ר"ל שלא בא מטר. תמה משה בעצמו על שראה שמטר לא נתך ארצה אמ' לו אל תתמה כי עשיתי כן כדי להכביד עצמו ולבו כי עדיין יש לי להכותו במכת ארבה ובמכת חשך ובמכת בכורות וזהו שנא' כי אני הכבדתי את לבו במכה זו יותר משאר מכות כך שמעתי: