ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה. עי׳ גיטין דף מ״ג, ע״א והא חזי למיקם, ותירץ במוכה שחין ע״ש, זה ר״ל כאן.
פסוק יט:
ועתה שלח העז את מקנך וגו׳. עי׳ ב״ב דף ה׳, ע״א (ברשב״ם) [ברש״י], ולכך נקרא עיזים משום דצריך לכנסם, עי׳ ב״ב דף ל״ו, ע״א ע״ש בזה.
פסוק כט:
כצאתי את העיר אפרוש את כפי וגו׳. זה הוה גדר תפלה, ועי׳ בהך דתענית דף ט״ז, ודף י״ג, ע״ב, מה דנ״מ בין צעקה דזה רק גדר גזרה, ועי׳ סנהדרין דף י״ד, ובהך דיבמות דף ס״ד, נעתר זה לשון ויעתירו, מהפך, אבל כאן הוה תפלה וברכה שלא יזיק החטא, וגם גדר דאבני אלגביש דברכות דף נ״ד ע״ש, ולכך זה נצרך חוץ לעיר דוקא.