פסוק ב:ותעל הצפרדע. צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים זהו מדרשו ופשוטו יש לומר שרוץ הצפרדעים קורא לשון יחידות. וכן (להלן יד) ותהי הכנם, הרחישה דוילייר"א בלעז, ואף ותעל הצפרדע גרינוילייר"א בלעז [רחישת צפרדעים]:
פסוק ה:התפאר עלי. כמו (ישעיה י טו) היתפאר הגרזן על החצב בו, משתבח לומר אני גדול ממך ונט"ר בלעז [להתפאר] וכן התפאר עלי, השתבח להתחכם ולשאול דבר גדול ולומר שלא אוכל לעשותו:
פסוק ה:למתי אעתיר לך. את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים, למתי תרצה שיכרתו, ותראה אם אשלים דברי למועד שתקבע לי אלו נאמר מתי אעתיר, היה משמע מתי אתפלל, עכשיו שנאמר למתי משמע אני היום אתפלל עליך שיכרתו הצפרדעים לזמן שתקבע עלי, אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו. אעתיר, העתירו, והעתרתי, ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי, מפני שכל לשון עתר הרבות פלל הוא, וכאשר יאמר הרבו, ארבה, והרביתי לשון מפעיל, כך יאמר, אעתיר, העתירו, והעתרתי דברים, ואב לכלם והעתרתם עלי דבריכם (יחזקאל לה יג), הרביתם:
פסוק ו:ויאמר למחר. התפלל היום שיכרתו למחר:
פסוק ח:ויצא ויצעק. מיד שיכרתו למחר:
פסוק י:חמרם חמרם. צבורים צבורים כתרגומו דגורין גלים:
פסוק יא:והכבד את לבו. לשון פעול הוא, כמו (בראשית יב ט) הלוך ונסוע' וכן (מלכים ב' ג כד) והכות את מואב, (שמו"א כב יג) ושאול לו באלהים, (מלכים א' כ לז) הכה ופצע:
פסוק יא:כאשר דבר ה'. והיכן דבר (שמות ז ד) ולא ישמע אליכם פרעה:
פסוק יב:אמר אל אהרן. לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול ולקה על ידי אהרן:
פסוק יג:ותהי הכנם. הרחישה דולייר"א בלעז [רחישת כנים]:
פסוק יד:להוציא את הכנים. לבראתם ממקום אחר:
פסוק יד:ולא יכלו. שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה:
פסוק טו:אצבע אלהים הוא. מכה זו אינה על ידי כשפים, מאת המקום היא:
פסוק טו:כאשר דבר ה'. (ז ד) ולא ישמע אליכם פרעה:
פסוק יז:משליח בך. מגרה בך, וכן (דברים לב כד) ושן בהמות אשלח בם, לשון שסוי אינציטי"ר בלעז:
פסוק יז:את הערב. כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם ויש טעם בדבר באגדה בכל מכה ומכה למה זו ולמה זו. בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם, כסדר מלכות כשצרה על עיר, בתחלה מקלקל מעינותיה, ואחר כך תוקעין עליהם ומריעין בשופרות ליראם ולבהלם, וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו. כדאיתא במדרש רבי תנחומא:
פסוק יח:והפליתי. והפרשתי, וכן (שמות ט ד) והפלה ה', וכן (דברים ל יא) לא נפלאת היא ממך לא מבדלת ומפרשת היא ממך:
פסוק יח:למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ. אף על פי ששכינתי בשמים גזרתי מתקימת בתחתונים:
פסוק יט:ושמתי פדת. שיבדיל בין עמי ובין עמך:
פסוק כ:תשחת הארץ. נשחתה הארץ אתחבלת ארעא:
פסוק כא:זבחו לאלהיכם בארץ. במקומכם, ולא תלכו במדבר:
פסוק כב:תועבת מצרים. יראת מצרים, כמו (מלכים ב' כג יג) ולמלכם תועבת בני עמון, ואצל ישראל קורא אותה תועבה ועוד יש לומר בלשון אחר תועבת מצרים, דבר שנאוי הוא למצרים זביחה שאנו זובחים, שהרי יראתם אנו זובחים:
פסוק כב:ולא יסקלנו. בתמיהה:
פסוק כו:ויעתר אל ה'. נתאמץ בתפלה, וכן אם בא לומר, ויעתיר היה יכול לומר ומשמע וירבה בתפלה, וכשהוא אומר בלשון ויפעל משמע וירבה להתפלל:
פסוק כז:ויסר הערב. ולא מתו כמו שמתו הצפרדעים, שאם מתו היה להם הנאה בעורות:
פסוק כח:גם בפעם הזאת. אף על פי שאמר (פסוק כד) אנכי אשלח אתכם, לא קים הבטחתו: