א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב יְהוָ֤ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכָל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃ ג מִפִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים ׀ וְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃ ד כִּֽי־אֶרְאֶ֣ה שָׁ֭מֶיךָ מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֝כוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה׃ ה מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ׃ ו וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ׃ ז תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו׃ ח צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי׃ ט צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים׃ י יְהוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מאירי

המאירי

פסוק א:
למנצח על הגתית וגו׳, נראה שהגתית היה שם מיוחד לכלי זמר ואולי קראוהו כן להיותו עשוי בגת או שחדשו א׳ מחכמי הניגון אשר בגת. וענין המזמור כנגד הכופרים בחדוש העולם ובהשגחה ובשאר הפנות הדתיות והתוריות הנודעות מפי הנבואה מצד התורה. ונ״ל שאמר הגתית על התורה ע״ש ארון האלהים שהתורה בתוכו אשר הניח בבית עובד אדום הגיתי ולסוף ג׳ חדשים העלהו לעירו ולביתו בשמחה ובשירים ואז אמ׳ זה המזמור לשבח התורה ולדבר כנגד הכופרים בפנות האמונה הנכתבות והרמוזות בתורה
פסוק ב:
ועל זה אמ׳ ה׳ אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ ואמ׳ כן דרך הפלאה והפלגה לרוב פרסום השגחתו בתחתונים כלו׳ מה מאד נראית ומפורסמת השגחתך בארץ ומי יוכל לכפור בה ואשר במקום אם כמו אשר נשיא יחטא (ויקרא ד כב) שפירושו אם נשיא יחטא ותנה מקור במקום עבר כי המקור ישמשו בו במקום עבר כמו ילדה ועזוב (ירמי׳ יד ה) שפירושו ילדה ועזבה והוא כאלו אמ׳ אם נתת הודך על השמים כלומ׳ אע״פ שנתת הודך על השמים לא כלתה השגחתך שם אבל יתפרסם כבודך והשגחתך בארץ ואין רוממותך מונעתך מלהשגיח בשפלים. ואפשר לפרש מה אדיר שמך בכל הארץ כלומ׳ שהבריות יפליגו בשבחך כפי יכלתם ושמך אדיר ביניהם ע״ד כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ (חבקוק ג ג).
פסוק ג:
ואמ׳ מפי עוללים ויונקים יסדת עוז רמז על חדוש העולם שהוא מבואר בתחלת התורה עד שהיונק בתחלת למודו מתגדל באמונת החדוש המושכת אחריה אמונת כל הפנות ונמצא העוז והוא האמונה בפנות ההן מיוסדת מפיהן. ואמ׳ למען צורריך כלומר שהיה זה מחכמתו ית׳ ליחד לבם על זאת האמונה עד שיתגדלו עליה מעת ילדותם והפכים המתנגדים שלא יפתום ללכת אחרי דעותיהם וזהו להשבית אויב ומתנקם ולשון מתנקם בזה נופל על הכופר באמונה מצד ראותו העדר הסדור ורואה רעות מקיפות אותו עם צדקו נפשו ויחרף מזה מערכות האלהים חי ליחס לו לאות והעדר ממשלה והתיחס כל הדברים למקרה או למערכת התולדה וזהו לשון ומתנקם כלומ׳ שהוא סובר לעצמו מקרה הנקמה מהם בדברים האל׳ שלשון התפעל על אחד מדרכיו אם סבוב המקרה לעצמו איננו בו כמו מתרושש מתעשר.
פסוק ד:
ואחר שספר אמונת החדוש והשגחה אמ׳ להפלגת רוממותו ולהכירו שפלותו כנגד שאר נבראים כי אראה וגו׳ כלומ׳ כשאני רואה שמיך וגו׳ אני מכיר שפלותי
פסוק ה:
ואמ׳ מה אנוש כי תזכרנו כלומ׳ להשפיע השגחתך עליו והוא בעצמו ענין ובן אדם כי תפקדנו.
פסוק ו:
ואמ׳ ותחסרהו מעט מאלהים כלומ׳ לא סוף דבר שהורדת השגחתך עליו אלא שחננתו נפש מבינה מתדבקת עם העליונים עד שמעט הוא מה שחסרתו מן המלאכים והוא ענין וכבוד והדר תעטרהו ר״ל הקיפתו
פסוק ז:
וכן עשיתו מושל ומנהיג על כל התחתונים והוא אמרו תמשילהו וגו׳
פסוק ח:
צנה וגו׳ כלומ׳ השולטנות על כל הבהמות והחיות והעופות לעבור בהם אורחות ימים למשול מקצה אל קצה.
פסוק י:
ואמ׳ ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ כלומ׳ איני רואה בזה דבר אחר אבל שהגיע פרסום השגחתך ומעלת יחודך בארץ. זהו הנראה לי. ושאר המפרשים האריכו בה דרך אחרת כמו שתבין מפירושיהם.