פסוק א:ואהרן אחיך יהיה נביאך. קטן מתרגם ע"י גדול אבל אין כבוד שיתרגם גדול על ידי קטן, שנאמר ואהרן אחיך יהיה נביאך .
(תוספתא מגילה פ"ג)
פסוק יא:בלהטיהם. א"ר חייא בר אבא, בלטיהם (פסוק כ"ב) אלו מעשה שדים, בלהטיהם, אלו מעשה כשפים, וכן הוא אומר (פ׳ בראשית) ואת להט החרב המתהפכת .
(סנהדרין ס"ז ב׳)
פסוק יב:ויבלע מטה אהרן. א"ר אלעזר, נס בתוך נס .
(שבת צ"ז א׳)
פסוק טו:הנה יוצא המימה. אמר אביטול ספרא משמיה דרב, פרעה שהית בימי משה אמגושי היה, שנאמר הנה יוצא המימה .
(מו"ק י"ח א')
פסוק טו:ונצבת לקראתו. [מאי לקראתו], ריש לקיש אמר, רשע הוא והעיז פניך בו, ור' יוחנן אמר, מלך הוא והסבר לו פנים .
(זבחים ק"ב א׳)
פסוק יח:והדגה. [מכאן דדגה בין גדולים בין קטנים במשמע] , ואעפ"כ בנדרים הולכים אחר לשון בני אדם .
(נדרים נ"א ב׳)
פסוק כח:ובתנוריך ובמשארותיך. [סמיך תנוריך למשארותיך, לומר לך, דאפילו בשעה שהתנור הם], דאימתי משארות מצויות אצל תנור – בשעה שהתנור חם .
(פסחים נ"ג א׳)