ויקרא גם פרעה לחכמים. מהו גם לרבות את התינוקות כלומ' מה הגבורה הזאת שאתם עושים אפי' התינוקות שבכאן יודעים לעשות כן. ולפי הנראה לפי' זה המקרא זה מסורס הוא והוא כמו ויקרא פרעה גם לחכמים. וחבירו גם אותך הרגתי שבפר' בלק כדפרש"י שם. וא"ת למה לא קרא פרעה לחכמיו במכת ערוב כמו בשאר מכות. וי"ל לפי שראה במכ' כינים שכבר לא יכלו החרטומים לעשות בה דבר שנ' ויעשו כן החרטומים ולא יכולו:
פסוק יז:
בזאת תדע. לפי שאמר פרעה לא ידעתי את ה' א"ל הקב"ה במכה ראשונה בזאת תדע ד"א לפי שאמ' פרעה לי יאורי ואניעשיתיני א"ל הקב"ה בזא' תדע כי אני ה' ולא אתה אכה היאור ולא תוכל להציל מידי:
פסוק יז:
ונהפכו לדם פי' ר' יוסף בכור שור שהיאור לא היה דם אלא לפי שעה ותדע שכן כתו' והדגה אשר ביאור תמות ובאש היאור ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור משמ' שעקר המכה לא היתה אלא בשביל הסרחון גם יש סברא בדבר דאי משום מראית דם לא יניחו מלשתות מים מן היאור דנהי שהיה לו מראית דם לא היה לו טעם דם. עוד ראיה בדבר דכתוב ויעשו כן חרטומי מצרים בלהטיהם מה עשו והלא כבר היו מי היאור דם אלא ודאי חזר היאור למים. וזש"ה על פרעה לא שת לבו גם לזאת לפי שראה שלא היה דם אלא לפי שעה. אך יש להקשות א"כ לא היה לו לקרא המכה אלא על שם ההבאשה. וי"ל לפי שההבאשה אינה נכרת אלא הדם הוא הניכר עכ"ד:
פסוק יז:
ונהפכו לדם. פרש"י לפי שאין גשמים יורדין תדיר למצרים והן עובדים לנילוס לפי' הלקה יראתם. ואח"כ הלקה אותם. וא"ת א"כ מדוע לא היה מכת דבר קודם למכת צפרדעים כדי שילק' הבהמות שהם יראתם קודם עצמם. ותירץ הרר"א שכיון שהלקה אחד מאלהותיהם קודם עצמם לא היה חושש להלקות כל אלהותם קודם עצמם. עוד תירץ שהבהמות לא היו יראתם ממש אלא דמות יראתם כי עקר יראתם הוא מזל טלה ובגלל כן היו עובדים לצאן כמו שפי' חזקו' בפרשת ויגש. ומה שפי' רש"י כאן שהלקה יראתם תחלה קשי' לחזקו' שהרי בפרש' בא פירש רש"י עצמו גבי וכל בכור בהמה שהקב"ה נפרע מאומה ואח"כ נפרע מאלהיה. וצ"ע:
פסוק כב:
ויעשו כן חרטומי מצרים. וא"ת מה עשו הלא היו לדם כל מימי מצרים. וי"ל שלפי רבי' יוסף בכור שור ניחא. והר"ר אליקום תירץ שממימי ישראל היו עושין כן כי הם לא נהפכו לדם. וסעד לדבריו מצאתי במדרש תנחומ' למתי אעתיר לך וכו':
פסוק כז:
הנה אנכי שולח את כל מגפותי. פי' רש"י למדנו שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות עכ"ל גרסי' בכורות בשור"ק בוא"ו והיא מכת ברד ונקרית כן לפי שלא היתה מכה אלא בדבר האביב כמו שנא' והפשתה והשעורה נכתה כי השעורה אביב וגו' והחטה והכוסמת לא נכו כי אפילות הנה כך פי' ר"ת מאוריי':