פסוק א:וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ (משלי ל, ה). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן גְּדֻלָּה לָאָדָם עַד שֶׁבּוֹדְקוֹ בְּדָבָר קָטָן וְאַחַר כָּךְ הוּא מַעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה. שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם נִבְדְּקוּ וְנִמְצְאוּ נֶאֱמָנִים וֶהֱבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְדֻלָּה. בָּדַק לְדָוִד בַּצֹּאן. מֶה עָשָׂה דָּוִד? הוֹלִיכָן לַמִּדְבָּר לְהַרְחִיקָן מִן הַגָּזֵל. שֶׁכֵּן אֱלִיאָב אָחִיו אוֹמֵר לוֹ: עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר (ש״א יז, כח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִמְצֵאתָ נֶאֱמָן עַל הַצֹּאן, אֲנִי אֶמְסֹר לְךָ אֶת צֹאנִי שֶׁתִּרְעֶה אוֹתָם, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. (דה״א יא, ב). הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ (תהלים עח, עא).
פסוק א:וְאַף מֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, לְהַרְחִיקָן מִן הַגָּזֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִמְצֵאתָ נֶאֱמָן עַל הַצֹּאן, אֲנִי אֶמְסֹר לְךָ צֹאנִי שֶׁתִּנְהַג, שֶׁנֶּאֱמַר: נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן (תהלים עז, כא).
פסוק א:וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה. אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: הָיָה, תְּחִלָּתוֹ כָּשֵׁר וְסוֹפוֹ כָּשֵׁר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: הָיָה, זָן וּפִרְנֵס. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כְּתִיב: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם (בראשית ג, א). אָמַר לָהֶם: אַף הוּא הָיָה עָרוּם מְתֻקָּן לְפֻרְעָנֻיּוֹת. אָמְרוּ לוֹ: וְהָא כְּתִיב: וְקַיִן הָיָה עֹבֵד? (בראשית ד, ב) אָמַר לָהֶם: הָיָה מְתֻקָּן לְגָלוּת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כְּתִיב: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָיִם (ירמיה לח, כח). אָמַר לָהֶם: אַף הוּא סִימָן יָפֶה לָהּ, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁנִּלְכְּדָה יְרוּשָׁלַיִם, נִתְכַּלּוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּטְלוּ אַפּוֹפְסִים, תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ (איכה ד, כב). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: הָיָה, הָיָה רוֹאֶה עוֹלָם חָדָשׁ. לְפִיכָךְ כְתִיב: וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה.
פסוק א:וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה הָיָה רוֹדֵף לַמִּדְבָּר? לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִתְעַלּוּ מִן הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר. עֲלִיָּה מִן הַמִּדְבָּר, הַתּוֹרָה מִן הַמִּדְבָּר, הַמָּן וְהַשְּׂלָו מִן הַמִּדְבָּר, הַמִּשְׁכָּן מִן הַמִּדְבָּר, הַשְּׁכִינָה מִן הַמִּדְבָּר הַכְּהוּנָה וּמַלְכוּת מִן הַמִּדְבָּר הַבְּאֵר מִן הַמִּדְבָּר עַנְנֵי כָּבוֹד מִן הַמִּדְבָּר. לְפִיכָךְ וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר.
פסוק א:וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסִי, שֶׁהָלְכָה צֹאנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא טָעֲמָה כְּלוּם, כְּשֵׁם שֶׁהָלַךְ אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה (מלכים א יט, ח).
פסוק א:וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, בִּשְּׂרוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ צֹאן, כָּלֶה בַּמִּדְבָּר. וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן, רָמַז לוֹ שֶׁמַּנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְאַף הוּא נֶאֱסַר עִם הַצֹּאן בַּמִּדְבָּר. וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁתָּבַע מֹשֶׁה צָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי (שה״ש א, ז). כַּמָּה חַיּוֹת יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה מְעֻבָּרוֹת בָּהֶן, כַּמָּה אֲגֻדּוֹת הִתְקַנְתָּ לָהֶן, כַּמָּה רִקּוּחִים הִתְקַנְתָּ לִמְעֻבָּרוֹת שֶׁבָּהֶם, הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְגוֹ' (שה״ש א, ח). לְפִיכָךְ וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְחוֹרֵב, מִיָּד וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ. לָמָּה בְּלַבַּת אֵשׁ? כְּדֵי לְלַבְּבוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹא לְסִינַי וְיִרְאֶה אוֹתָהּ הָאֵשׁ, שֶׁלֹּא יִתְיָרֵא מִמֶּנָּה.
פסוק א:מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה. הַרְבֵּה נִתְיַחֲדוּ עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם. הַמָּוֶת מְתֻקָּן הָיָה שֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם (בראשית א, ב). זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁמַּחְשִׁיךְ פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת. וּכְתִיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. כְּבָר הָיָה, דִּכְתִיב: וָהָארֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ.
פסוק א:וְלֹא הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמָּוֶת אֶלָּא עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ שֶׁהָיָה מְתֻקָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם (בראשית ג, א). וְצָפוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָדָם עָתִיד לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְיָמוּת בַּעֲלִילָה, דִּכְתִיב כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב, יח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין זוֹ מִשֶּׁל עַכְשָׁו, שֶׁכְּבָר הָיָה מְתֻקָּן. וּכְתִיב: הֵן הָאָדָם הָיָה. עָתִיד הָיָה הַמַּבּוּל לָבוֹא לָעוֹלָם וְיִתְפַּלֵּט מִמֶּנּוּ נֹחַ וּבָנָיו, דִּכְתִיב: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה. צָפוּי הָיָה שֶׁצַּדִּיק הָיָה עוֹמֵד וְעוֹלָם מִתְנַהֵג בּוֹ, וְהֶעֱמִידוֹ. וְאַחֲרָיו הֶעֱמִיד לְאַבְרָהָם, דִּכְתִיב: אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם (יחזקאל לג, כד).
פסוק א:עֲתִידִים הָיוּ הַיִּסּוּרִים לַעֲמֹד, וְהָיָה אִיּוֹב מְתֻקָּן שֶׁיָּבוֹאוּ עַל יָדָיו, דִּכְתִיב: אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ (איוב א, א). עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִמָּכֵר בִּידֵי הָמָן, וְהָיָה מְתֻקָּן לָהֶם מָרְדְּכַי שֶׁיִּנָּצְלוּ עַל יָדָיו. עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לֵירֵד לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם, וְהָיָה יוֹסֵף מְתֻקָּן לָהֶם, דִּכְתִיב: וְיוֹסֵף הָיָה בְּמִצְרָיִם (שמות טו, ה). עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהָיָה מֹשֶׁה מְתֻקָּן לָהֶם, דִּכְתִיב וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה.
פסוק ב:דָּבָר אַחֵר, וְלָמָּה בְּלַבַּת אֵשׁ? מִשְּׁנֵי חֲלָקָיו שֶׁל סְנֶה וּלְמַעְלָה, שֶׁהַלֵּב נָתוּן מִשְּׁנֵי חֲלָקָיו שֶׁל אָדָם וּלְמַעְלָה. וְלָמָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וְלֹא מִתּוֹךְ אִילָן גָּדוֹל, וְלֹא מִתּוֹךְ תְּמָרָה? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה (תהלים צא, טו). הֵם נְתוּנִים בְּשִׁעְבּוּד, וְאַף אֲנִי בַּסְּנֶה מִמָּקוֹם צָר. לְפִיכָךְ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה שֶׁכֻּלּוֹ קוֹצִים.
פסוק ב:וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. מִכָּאן אָמְרוּ, הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה מַעֲלָה לוּלָבִים וְשׂוֹרֶפֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת וּשְׁחוֹרָה. וְהָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה אֵינָהּ מַעֲלָה לוּלָבִים וְהִיא אֲדֻמָּה וְאוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׂוֹרֶפֶת. לְפִיכָךְ הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל.
פסוק ג:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שָׁלֹש פְּסִיעוֹת פָּסַע מֹשֶׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, לֹא פָּסַע, אֶלָּא צַוָּארוֹ עִקֵּם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נִצְטַעַרְתָּ לִרְאוֹת, חַיֶּיךָ, שֶׁאַתָּה כְּדַאי שֶׁאֶגָּלֶה עָלֶיךָ. מִיָּד וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה אָמַרְתָּ הִנֵּנִי, חַיֶּיךָ, שֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה וְתִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל וּמִיָּד אֲנִי עוֹנֶה אוֹתְךָ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי (ישעיה נח, ט).
פסוק ד:וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: כָּל מִי שֶׁנִּכְפַּל שְׁמוֹ, הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. נֹחַ נֹחַ (בראשית ז, ט). אַבְרָהָם אַבְרָהָם (בראשית כב, יב). יַעֲקֹב יַעֲקֹב (בראשית מו, ב). מֹשֶׁה מֹשֶׁה, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל (ש״א ג, ו). פֶּרֶץ פֶּרֶץ (רות ז, יח). אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כְּתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח. אָמַר לָהֶם: אַף הוּא יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וְלֹא נֶאֱסַף אָבִינוּ אַבְרָהָם, עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר שֶׁעָשָׂה תֶּרַח אָבִיו תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם (בראשית טו, טו). אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל מַה שֶּׁסִּגַּלְתִּי מַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אֲבוֹתַי. בִּשְּׂרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, שֶׁעָשָׂה אָבִיךָ תְּשׁוּבָה. לְפִיכָךְ נִכְפַּל שְׁמוֹ.
פסוק ד:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. מַהוּ הִנֵּנִּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, הִנֵּנִי לִכְהֻנָּה, הִנֵּנִי לְמַלְכוּת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּמְקוֹם עַמּוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה עוֹמֵד. אַבְרָהָם אָמַר הִנֵּנִי, וְאַתָּה אוֹמֵר הִנֵּנִי. אַל תִּקְרַב הֲלֹם, אֵין הֲלֹם אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי אֱלֹקִים וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִאֹתַנִי עַד הֲלֹם (ש״ב ז, יח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ (ש״א י, כב). בִּיהוֹשֻׁעַ כְּתִיב: וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ (יהושע ה, טו). וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב: שַׁל נַעֲלֶיךָ. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְגוֹ'. נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל עַמְרָם אָבִיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְיָרֵא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח מֹשֶׁה וְאָמַר: עוֹד אָבִי עַמְרָם חָי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְגוֹ', בְּפִתּוּי בָּאתִי אֵלֶיךָ, שֶׁלֹּא תִּתְיָרֵא. מִיָּד: וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, בִּשְׁבִיל שֶׁחָלַקְתָּ לִי כָּבוֹד, אֲנִי חוֹלֵק לְךָ כָּבוֹד לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל. וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, לְפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ כִּי יָרֵא. וְעַל שֶׁלֹּא רָצִיתָ לְהַבִּיט, לְפִיכָךְ וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט. וְעַל שֶׁהִסְתַּרְתָּ פָּנִים, לְפִיכָךְ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה, מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה רוֹאֶה בְשִׁעְבּוּדָן וּבִלְחִיצָתָם.
פסוק ו:אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן. תַּאנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלָּא עַל שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ, וְאָמַר חֲבֵרוֹ לְאֵימָא שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ, זֶה אֵינוֹ מוֹצִיא שְׁנָתוֹ, שֶׁהוּא מֵת. וְכֵן הָיָה, שֶׁלֹּא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ עַד שֶׁמֵּת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבֵּנוּ, נָבִיא אַתָּה. אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מֵרַבּוֹתַי, כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ, חַיָּב מִיתָה. תָּנָא, אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ, עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מֵרַבּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמוֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים (במדבר לג, מט). רַבִּי נָחוּם בְּרַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה בַּכְּפָר, הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ וְהוּא מוֹרֶה. אָמְרוּ לוֹ: כְּדֵין אוּלְפַן רַבִּי, אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְהָא רַבִּי מַנִּי רַבָּךְ יָתִיב בְּצִפּוֹרִי. אָמַר לְהוּ, יֵיתֵי עָלַי, אִלּוּ הֲוִית יַדַּע, לָא הֲוִית מוֹרֶה. מִן הַהוּא שַׁעְתָּא לָא אוֹרִי. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן וְהִזְכִּיר אֶת סוּרְחָנָן. כָּל כָּךְ לָמָּה. לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁלֹּא מָצָא בְּיָדָן אֶלָּא אוֹתוֹ עָוֹן בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה מִיתָתָן שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר מִיתָתָן מַזְכִּיר סוּרְחָנָן. כָּל כָּךְ לָמָּה. שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיָה לָהֶם בַּסֵּתֶר וּלְפִיכָךְ מֵתוּ. בַּר קַפָּרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר, בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, עַל הַקְּרִיבָה, וְעַל הַהַקְרָבָה, וְעַל אֵשׁ זָרָה, וְעַל שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. עַל הַקְּרִיבָה, שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנַי וְלִפְנִים. וְעַל הַהַקְרָבָה, שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּן מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ. וְעַל אֵשׁ זָרָה, שֶׁהֵבִיאוּ אֵשׁ זָרָה מִבֵּית הַכִּירַיִם. וְעַל שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה, תַּאנֵי רַבִּי חִיָּא, אִישׁ מַחְתָּתוֹ, אִישׁ מִמַּחְתָּתוֹ, אִישׁ מֵעַצְמוֹ עָשׂוּ וְלֹא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה. רַבִּי מַנִּי דְּשַׁאב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, וּבְכֻלָּן כְּתִיב בָּהֶן מִיתָה. עַל שֶׁנִּכְנְסוּ בְּלֹא רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכָתוּב בָּהֶן מִיתָה, בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ (שמות ל, כ). וְעַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ מְחֻסְּרֵי בְגָדִים, דִּכְתִּיב בָּהֶן מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ' (שם כח, מג). וּמֶה הָיוּ מְחֻסָּרִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי, מְעִיל הָיוּ מְחֻסָּרִים, דִּכְתִּיב בֵּיהּ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ וְגוֹ' (שם פסוק לה). וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּנִים, כְּתִיב בָּהֶן מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם (במדבר ג, ד). וְעַל שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לַמִּקְדָּשׁ, וּכְתִיב: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְלֹא תָּמֻתוּ (ויקרא י, ט). אַבָּא חַנִּין אוֹמֵר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נָשִׁים, דְּתָנֵינַן תַּמָּן, וְכִפֵּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, הִיא אִשְׁתּוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, שְׁחוּצִים הָיוּ הַרְבֵּה, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֵיזוֹ אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לָנוּ. הַרְבֵּה נָשִׁים עֲגוּנוֹת הָיוּ יוֹשְׁבוֹת וּמַמְתִּינוֹת לָהֶם, וְהֵם אוֹמְרִים: אֲחִי אָבִינוּ מֶלֶךְ, וְאָבִינוּ כֹּהֵן גָּדוֹל, אֲחִי אִמֵּנוּ נָשִׂיא, וְאָנוּ סְגָנֵי כְּהֻנָּה, אֵיזוֹ אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לָנוּ. אָמַר רַבִּי מְנַחְמָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה, עֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד, בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ וּבְתוּלוֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ (תהלים עח, סג). לָמָּה בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ, עַל יְדֵי שֶׁבְּתוּלוֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ. וְעוֹד מִן הָדָא, וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא (שמות כד, א). מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִין תְּחִלָּה, נָדָב וַאֲבִיהוּ מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶם, וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶן. וְהָיוּ אוֹמְרִים: מָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים, וְאָנוּ נוֹהֲגִים בִּשְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר תַּחְתֵּיהֶם. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אִיבּוֹ אָמַר, שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ בְּפִיהֶם זֶה לָזֶה, בִּפְנֵיהֶן אָמְרוּ זֶה לָזֶה. רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר, בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדָע מַה יֵּלֶד יוֹם (משלי כז, א). הַרְבֵּה סְיָיחִין מֵתוּ וְעָשׂוּ בְּעוֹרוֹתֵיהֶם שְׁטוּחִין עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶן. וְעוֹד מִן הָדָא, וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שמות כד, יא). אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, מִכָּאן שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לְהִשְׁתַּלְחַת יָד. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה, וְכִי קִלּוֹרִין עָלְתָה עִמָּהֶן לְסִינַי דְּאַתְּ אָמַרְתְּ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה, כְּאָדָם שֶׁמַּבִּיט בַּחֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אֲכִילָה וַדַּאי, דִּכְתִיב: בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעַב מַלְקוֹשׁ (משלי טז, טו). אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, מְלַמֵּד שֶׁהֵגִיסוּ אֶת לִבָּן וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, מֹשֶׁה לֹא זָן עֵינָיו מִן הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו וְגוֹ' (שמות ג, ו). בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא (שם), זָכָה וַיִּרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו (שם לד, ל). בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט (שמות ג, ו), זָכָה וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט (במדבר יב, ח). בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה (שמות ג, ו), זָכָה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו (שם לד, ל). וְנָדָב וַאֲבִיהוּא זָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה וְלֹא נֶהֱנוּ מִן הַשְּׁכִינָה. וְעוֹד מִן הָדָא, וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה (במדבר ג, ד). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְכִי לִפְנֵי ה' מֵתוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִסְתַּלְּקִין מִן הָעוֹלָם בְּחַיֵּיהֶם. רַבִּי נַחְמָן בָּעֵי קוֹמֵי רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא בְּרַבִּי סִמּוֹן, הָכָא הוּא אוֹמֵר, לִפְנֵי ה' לִפְנֵי ה' שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר, לִפְנֵי אֲבִיהֶם (דה״א כד, ב), פַּעַם אַחַת. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּפְלַיִם כַּאֲבִיהֶם. בְּמִדְבַּר סִינַי (במדבר ג, ד). אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי בְּמִדְבַּר סִינַי מֵתוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמֵּהַר סִינַי נָטְלוּ אַפּוֹפְּסִין שֶׁלָּהֶן לְמִיתָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ, וְנִמְצָא בַּשּׁוֹשְׁבִין שֶׁלּוֹ דָּבָר מְקֻלְקָל. אָמַר הַמֶּלֶךְ, אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ עַכְשָׁו, הֲרֵינִי מְעַכֵּב שִׂמְחַת בִּתִּי. אָמַר הַמֶּלֶךְ, לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה וַאֲנִי הוֹרְגוֹ, מוּטָב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אֲנִי הוֹרְגָן עַכְשָׁו, אֲנִי מְעַכֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה. לְמָחָר שִׂמְחָתִי בָּאָה, מוּטָב בְּשִׂמְחָתִי וְלֹא בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ (שה״ש ג, יא). בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה סִינַי, יוֹם מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד.
פסוק ז:וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן (איוב יא, יא). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, רָאֹה רָאִיתִי, רָאִיתִי וְיָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו, וַאֲנִי גּוֹאֲלָן עַכְשָׁו. וְרָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, שֶׁעֲתִידִים לְהַכְעִיסֵנִי בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. לְכָךְ נֶאֱמַר רָאֹה רָאִיתִי. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: הַדָּבָר הַזֶּה שָׁפַט עָתְנִיאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ הִבְטַחְתָּ אֶת מֹשֶׁה, בֵּין עוֹשִׂין רְצוֹנְךָ בֵּין לֹא עוֹשִׂין רְצוֹנְךָ, שֶׁאַתָּה גּוֹאֲלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה (שופטים ג, י). לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? אֲנִי גּוֹאֲלָן. וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם.
פסוק יג:אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי. הָיָה מְבַקֵּשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר לוֹ לְהוֹדִיעוֹ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל. אָמַר לוֹ: אִם יֹאמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, שְׁמִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵידַע. לְפִי מַעֲשַׂי אֲנִי נִקְרָא. כְּשֶׁאֲנִי דָּן אֶת הַבְּרִיּוֹת, אֲנִי נִקְרָא אֱלֹהִים. וּכְשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה נְקָמָה בָּרְשָׁעִים, אֲנִי נִקְרָא צְבָאוֹת. וּכְשֶׁאֲנִי תּוֹלֶה עַל חֲטָאָיו שֶׁל אָדָם, אֲנִי נִקְרָא אֵל שַׁדַּי. וּכְשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בְּמִדַּת רַחֲמִים, אֲנִי נִקְרָא רַחוּם. שְׁמִי הוּא לְפִי מַעֲשַׂי. אֶלָּא לֵךְ אֱמֹר לָהֶם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.