ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי וכו'. פירוש את צעקתם שמעתי כבר לא בצדקתם אלא ברשעת הגוים וזהו מפני נוגשיו ועתה צעקתם של ב"י בזכותם באה אלי. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י. ואפשר לפרש ראה ראיתי ונקדים לפרש דרך דרש ורמז עם הפסוק הקודם ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני וכו' ויאמר ה' ראה ראיתי וכו' והוא במ"ש בסדר עולם דאחר פטירת לוי שהתחיל השעבוד עד שיצאו לא היו אלא קי"ו שנים. וכתבו המפרשים מרז"ל דמרע"ה היה רוצה שיגמרו הת' שנים של שעבוד במצרים ואח"כ תהיה גאולת עולם שלא יהיה אחריה שעבוד כלל. וכתבנו בעניותנו בדרושים דבתיה שקראתו משה ה' הזמין בפיה שם משה. והגם שנתנה טעם כי מן המים משיתיהו זה בא לדעתה. ברם ה' אשר שם שמות בארץ נתן בדעתה לקרותו משה. וכמה טעמים יש לשם הקדוש משה שהוא בגימטריא אל שדי גם הוא אותיות שם קדוש מע"ב שמות וכמה רזים ורמזים יש בו ולפי הפשט לדבריה שאמרה כי מן המים משיתיהו היה לו לקרותו משוי. ועתה שקראתו משה פשטו שהוא מוציא לישראל מן הגלות. וז"ש ויקרא אליו אלהים כלומר מן הדין שרומז אלהים עדיין צריכין לישב בגלות אמנם מתוך הסנה שהוא מקום קוצים כלומר ברוגז רחם יזכור שהם בצרת הגלות ויאמר משה משה להעירו דנקרא משה כלומר מוציא והצדיקים שמותם כפול כמ"ש בזהר הקדוש דרומז לשורש נשמתו הקדושה בשמים ממעל ולענף הנשמה היורד בגופו וז"ש משה משה מוציא נפשם של ישראל מהסט"א שהם בכמה ש"ט ומוציא גופם מהשעבוד. ויאמר הנני כלומר עתה לא יש כי אם קט"ו שנים גימטריא הנני שהם בגלות כי בו בפרק היו קט"ו שנים ואח"כ היה שנה אחת במכות דמשפט המצריים י"ב חדש. וטוב שישלימו ת' שנה ויגאלו גאולה שאין אחריה שעבוד והשיבו ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים כלומר האמת אתך ראה ראיתי שיש אחר גאולה זו שעבוד אמנם הדבר מוכרח לגואלם עתה כי נכנסו במ"ט ש"ט וז"ש את עני עמי אשר במצרים ואם יהיו עוד יכנסו בשער הנ' ויאבדו ולכן מוכרח לגואלם. והטעם שאם נכנסים בשער נ' ש"ט לא הי"ל תקומה כתבו ז"ל דמרע"ה לא השיג שער הנ' בקדושה. ובמ"ט שערי בינה שהשיג הי"ל יכולת להוציא ישראל ממ"ט שערי טומאה כמ"ש במ"א באורך בס"ד וזהו שרמז ויקרא אליו דייקא שלא היה לו יכולת כי אם להוציאם ממ"ט ש"ט מתוך הסנ"ה סנה בגימטריא קט"ו כלומר דלכך מוכרח לגואלם עתה ורמז הכתוב בקצרה ויכוח משה רבינו ע"ה ותשובת ה' שיאמר אח"כ כמו שביארנו לפק"ד. ועוד אפשר לרמוז במה שפירשנו בעניותנו מאמר המגיד ובמורא גדול זו גילוי שכינה והענין כי רבים ניצוצי הקדושה אשר היו טמעי"ם מק"ל שנה דאדה"ר והגיע הקץ לפי שישראל ירבו לשערים ן' ש"ט וא"א להתעכב יותר ואכתי פשו ניצוצי הקדושה לכן הוצרך הקב"ה כ"י לבא מצרים וע"י גלוי שכינה בפרסום החלו עולין ניצוצי הקדושה הנשארים כי החלק מתדבק בכל על דרך שאמרו המקובלים בסוד נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות שהיה הצדיק מצמצם ניצוצי הקדושה שבו והיה מסתכל ברשע אז ידלג ניצוצי הקדושה שברשע שהוא חיותו והוא מתדבק בקדושה אשר בצדיק ונשאר גל של עצמות כי יצא ממנו ניצוץ הקדוש אשר היה מחיה אותו. ועאכ"ו בהגלות מקור הקדושה שהיא השכינה כי כל ניצוצי הקדושה עולין ונדבקים בשכינה וזש"ה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ואמרו רז"ל דן אנכי במכת בכורות ורבינו האר"י זצ"ל פירש ברכוש גדול ניצוצי הקדושה וא"ש כי ע"י שכ"י הוא יתברך בא במצרים במכת בכורות יעלו ויתבררו כל ניצוצי הקדושה הנשארים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ואפשר שז"ש המגיד ובמורא גדול זו גילוי שכינה כמש"ה או הניסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי ככל אשר עשה ה' וכו' במצרים לעיניך. הכונה ובמורא גדול זו גילוי שכינה שנתגלה כ"י בפרסום לברר ניצוצי הקדושה הנשארים כמ"ש גוי מקרב גוי ר"ל ניצוצי הקדושה אשר היו חיותם ובקרבם של מצריים ככל אשר עשה ה' במצרים לעיני"ך הם ניצוצי הקדושה ע"ד נתן עיניו בו. וז"ש רז"ל אר"ש גדלה חיבתן של ישראל שנגלה הקב"ה במקום טנופת וכו' משל לכהן שנפלה תרומתו וכו' דכ"י הוצרך הקב"ה לבא לברר ניצוצי הקדושה. ואפשר שזה רמז מאי דתקון רבנן במוסף י"ט אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והנשא עלינו לעיני כל חי וקרב פזורנו וכו' הכונה אבינו דאב שמחל על כבודו כבודו מחול ואם אינו מן הדין [פירוש דכבודו מחול אמרו ולא בזיונו והן בעון איכא דעביד קלנא לשכינתא ח"ו וכתיב כי דבר ה' בזה ח"ו ובדרושים הארכנו בעניותנו והכא מטמין מרמ"ז] מלכנו אלהינו דכ"ע דיליה ומצי מחיל וכ"ת יש הרבה ניצוצי הקדושה שנפלו מסט"א גלה כבוד מלכותך זו גילוי שכינה ובזה וקרב פזורנו ניצוצי הקדושה ונפוצותנו וכו'. ואפשר שזה רמז פה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים כלומר שתי ראיות עני עמי קושי השעבוד וגם אשר במצרים דאכתי פשו הרבה ניצוצי הקדושה ואת צעקתם וכו' מקושי השעבוד ועדיין נשארו הרבה ניצוצי הקדושה וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו וכו' יודיע דרכיו למשה דבהגלות כ"י כבודו ונהרו אליו כל ניצוצי הקדושה וינצלו את מצרים: מי אנכי וכו' וזה לך האות וכו'. אפשר במשז"ל שטעם שמרע"ה נכוה בפיו שנטל הגחלת וכו' כי בתיה בתחלה נתנו למנקת מצרית ולא ינק אך נפלה טפת חלב טמא על שפ"ת היאו"ר ושם נכוה שעתיד לדבר עם השכינה וצריך שיהיה נקי אף ממגע חלב טמא ועוד כתבו משם הר"ן בדרשותיו דמי שהוא דברן על ידי כח הדבור יכול למתק אפילו דברים בטלים לאזן השומעים כאלו הם אמרות טהורות. אך מי שהוא כבד פה צריך שיהיו הדברים מעצמם אמרי יושר ואמת כדי שיקבלום מצד עצמותם ואמיתותם ולכן מרע"ה היה כבד פה משום יגדיל תורה ולהורות חשיבותה שקבלוה בשמחה מכח עצמותה ויקר תפארת גדולתה ואפשר זה רמז מי אנכי כבד פה כי אלך אל פרעה. ויאמר אליו טעם שנכוית אדרבא זה מורה כי אהיה עמך וכדי שלא יהיה בשפתיך פגם כלל לכן נכוית. ועוד טעם אחר בהוציאך וכו' שיקבלו התורה וצריך להיות כבד פה כדי שיקבלוה מצד עליונותה המופלא ואמיתותה. ועכ"ז עוד הוסיף לומר כי כבד פה וכו' כלומר הטעמים טובים אבל לא אוכל לדבר והשיבו מי שם פה וכו'. א"נ אפשר במה שפירש הרב עמודיה שבעה ז"ל מאז"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מה"ש מה לילוד אשה בינינו א"ל לקבל תורה בא שהכונה מה לילוד אשה הידועה שהחזיר עמרם אחר שנשאת לאלצפן וא"ל לקבל תורה בא ושריותא הוא דעדיין לא נתנה תורה זהת"ד וז"ש מי אנכי כי אבי לקח דודתו והחזיר גרושתו אחר שנשאת וזהו מי אנכי שאינו כדאי. והשיבו בהוציאך וכו' תעבדון את האלהים שתקבלו תורה ועתה קודם קבלת התורה אין פקפוק. א"נ במ"ש הרב ש"ך דפרעה רע של קין ומשה הבל וכן פרעה גימטריא משה ועוד יו"ד שהיא אות יו"ד ששם הקב"ה לקין והיה מתגאה פרעה בזה ופרעה גימטריא נחש עם ג' תיבות פרעה מלך מצרים והיו"ד נהפכה לי' מכות שלקה זהת"ד ואפשר ז"ש מי אנכי הבל כי אלך אל פרעה קין שהרגני בגלגול שעבר וא"ל כי אהיה עמך הוא מתגאה ביו"ד ואתה יש לך יתרון כי שם אהיה עמך. וזה לך האות כלומר הבט ימין וראה כי פרעה גימטריא משה ונוסף יו"ד א"כ מזה תדע כי היו"ד הוא לך להתגדל בה שהרי יו"ד משה גימטריא פרעה וז"ש וזה לך האו"ת האות הוא יתרונך כי היא עם שמך שאתה תכהו עשר מכות בכח עשר הדברות שתקבל וז"ש וזה לך האות כי אנכי שלחתיך להכותו עשר מכות בהוציאך וכו' ותקבל עשרת הדברות. ואהיה גימטריא עשר ועשר עם הכולל וזהו כי אהיה עמך:
