פסוק א:וְהָיָה מִסְפַּר. מָה עִנְיַן פֻּרְעָנוּת וְנֶחָמָה סְמוּכִין בְּדִבּוּר אֶחָד? וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ בִּפְסָחִים (פסחים פז,ב): הִרְגִּישׁ הוֹשֵׁעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא עַל שֶׁאָמַר ״הַחֲלִיפֵם״, עָמַד וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. וּבְסִפְרֵי דְּבֵי רַב פָּרָשַׁת ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים״ (במדבר כה:א) שָׁנִינוּ: רַבִּי אוֹמֵר, יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ וּרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב – ״כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי״ וְ״הָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם״. מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, שָׁלַח אַחַר הַסּוֹפֵר לָבוֹא וְלִכְתֹּב לָהּ גֵּט. עַד שֶׁלֹּא בָּא הַסּוֹפֵר, נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: ״אֶפְשָׁר יֵצֵא סוֹפֵר זֶה מִכָּאן חָלוּק?״ כְּלוֹמַר לִבּוֹ חָלוּק וְתוֹהֶה לוֹמַר ״לָמָּה שָׁלַח אַחֲרַי?״ אָמַר לוֹ: ״בֹּא וּכְתֹב לָהּ שֶׁאֲנִי כּוֹפֵל לָהּ כְּתֻבָּתָהּ״. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ כָּךְ הִיא סְמִיכָתוֹ: ״כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם״ – אֶרְאֶה עַצְמִי כְּאִלּוּ אֵינִי לָכֶם, וְתִגְלוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת, וְאַף שָׁם תִּרְבּוּ וְתִצְמְחוּ, וְשָׁם תָּשׁוּבוּ אֶל לְבַבְכֶם לָשׁוּב אֵלַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְדֵי מֹשֶׁה (דברים ל:א): ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ וְגוֹ׳ וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ׳״ (דברים ל:ג). אַף כָּאן: ״וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּיו וְגוֹ׳״ (הושע ב:ב):
פסוק ב:רֹאשׁ אֶחָד. דָּוִד מַלְכָּם:
פסוק ב:כִּי גָדוֹל יוֹם. קִבּוּץ זְרִיעָתָם:
פסוק ג:אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם עַמִּי. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״תּוּבוּ לְאוֹרַיְתִי וְעַל כְּנִישְׁתְכוֹן אֲרַחֵם״:
פסוק ד:רִיבוּ בְאִמְּכֶם. בִּכְנֵסִיָּה שֶׁלָּכֶם שֶׁל עַכְשָׁיו שֶׁהִיא אֵם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים:
פסוק ד:מִבֵּין שָׁדֶיהָ. דֶּרֶךְ הַנּוֹאֲפוֹת שֶׁמְּמַעֲכִין לָהֶם בֵּין דַּדֵּיהֶם, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּפוּלְחַן טָעוּתָהָא מִבֵּין קִירוֹהָא״:
פסוק ה:כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ. כְּיוֹם שֶׁמְּצָאתִיהָ בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל טז:ד-ה): ״וּמוֹלַדְתֵּךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כָרַת שָׁרֵּךְ ... וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ לֹא חָסָה עָלַיִךְ עָיִן״:
פסוק ה:כַּמִּדְבָּר. גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר, שָׁם ״יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״ (במדבר יד:לה):
פסוק ה:וַהֲמִיתִיהָ. ״וְאֶקְטְלִינַּהּ״:
פסוק ז:אִמָּם. כְּנֵסִיָּה שֶׁלָּהֶם:
פסוק ז:הוֹבִישָׁה הוֹרָתָם. בְּהִיתוּ מַלְפֵיהוֹן (תרגום יונתן) הַחֲכָמִים הַמּוֹרִים לָהֶם הוֹרָאוֹת, בּוֹשִׁים מִפְּנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ. אוֹמְרִים לָהֶם: לֹא תִגְנֹבוּ (ויקרא יט:יא), וְהֵם גּוֹנְבִים. לֹא תַלְווּ בְרִבִּית (ויקרא כה:לז), וְהֵם מַלְוִים:
פסוק ז:אַחֲרֵי מְאַהֲבַי. בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם (שמות רבה מו:ד):
פסוק ח:הִנְנִי שָׂךְ. לְשׁוֹן ׳סְגִירָה׳, כְּמוֹ ״הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ״ (ישעיהו ה:ה), ״כִּמְשׂוּכַת חָדֶק״ (משלי טו:יט):
פסוק ח:אֶת דַּרְכֵּךְ. דְּרָכִים וּשְׁבִילִים שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת בָּהֶם:
פסוק ט:וְרִדְּפָה. מִמִּשְׁקְלוֹת לָשׁוֹן כָּבֵד הוּא זֶה, כְּמוֹ (משלי יב:יא) ״וּמְרַדֵּף רֵקִים״, פורקציי״ר בְּלַעַ״ז, כְּלוֹמַר תַּחֲזוֹר אַחֲרֵיהֶם וְלֹא תַשִּׂיגֵם:
פסוק ט:אֶת מְאַהֲבֶיהָ מִצְרַיִם וְאַשּׁוּר, וְלֹא תוּכְלִי לְבַקֵּשׁ מֵהֶם עֶזְרָה:
פסוק ט:וּבִקְשָׁתַם. וּבִקְשָׁה אוֹתָם:
פסוק י:לֹא יָדְעָה. לֹא שָׂמָה אֶל לִבָּהּ, וְהֶרְאֵת עַצְמָהּ כְּלֹא יוֹדַעַת:
פסוק י:וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב. וְהֵם עֲשָׂאוּהוּ לַבָּעַל:
פסוק יא:בְּעִתּוֹ. בְּעֵת גְּמַר בִּשּׁוּל הַפֵּרוֹת:
פסוק יא:וְהִצַּלְתִּי. מִמֶּנָּה:
פסוק יא:צַמְרִי וּפִשְׁתִּי אֲשֶׁר הָיָה לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ, כָּל ׳הַצָּלָה׳ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן תְּרוּמָה וְהַפְרָשָׁה הוּא, וּמוֹכִיחַ עָלָיו ״וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם״ (בראשית לא:ט), ״כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל״ (שם):
פסוק יב:וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי. אַף זְכוּת אֲבוֹתָם תַּמָּה (שבת נה,א):
פסוק יד:וַהֲשִׁמֹּתִי. לְשׁוֹן ׳שְׁמָמָה׳:
פסוק יד:אֶתְנָה. כְּמוֹ ׳אֶתְנָן׳:
פסוק יד:וְשַׂמְתִּים לְיַעַר. שֶׁהַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת שָׁם וְאוֹכְלוֹת הַפֵּרוֹת:
פסוק טו:וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ. שְׂכַר פֻּרְעָנוּת:
פסוק טו:יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר: תָּמִיד לָהֶם, וְלָשׁוֹן הוֹוֶה הוּא.
פסוק טו:וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ. לְשׁוֹן ׳עֲדִי׳, כְּזוֹנָה הַמִּתְקַשֶּׁטֶת לִקְרַאת נוֹאֲפִים:
פסוק טו:וְחֶלְיָתָהּ. בִּלְשׁוֹן עַרְבִי הוּא קִשּׁוּט:
פסוק טז:לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ. מְשַׁדְּלָה לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרִי, לוזאניי״ר בְּלַעַ״ז. וּמַהוּ הַפִּתּוּי? וְהוֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר – בַּגּוֹלָה שֶׁהוּא לָהּ כְּמִדְבָּר וְצִיָּה, וְשָׁם תָּשִׁיב אֶל לִבָּהּ כִּי טוֹב לָהּ כְּשֶׁעָשְׂתָה רְצוֹנִי מִכְּשֶׁמָּרְדָה בִּי (הושע ב:ט):
פסוק יז:אֶת כְּרָמֶיהָ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן לְשׁוֹן פַּרְנָסִים וּמַנְהִיגִים, וְכֵן ״לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים״ (איוב כד:יח), וְכֵן ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי״ (שיר השירים א:ו). דָּבָר אַחֵר: וְהוֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר – לְמִדְבַּר סִיחוֹן וְעוֹג, וּבְסִגְנוֹן זֶה נִתְנַבֵּא (יחזקאל כ:לה) שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם כַּאֲשֶׁר נִשְׁפַּטְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמּוֹרְדִים וְגוֹ׳״ (פסיקתא דרב כהנא ה,ח; רות רבה ה,ו), וְהַכְּשֵׁרִים אֲקַיֵּם, וְזֶהוּ אֶת כְּרָמֶיהָ:
פסוק יז:וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר עֹמֶק הַצָּרוֹת שֶׁהֵן עֲכוּרִים שָׁם אֶתֵּן לָהּ לְפֶתַח תִּקְוָה, שֶׁמִּתּוֹךְ אוֹתָן צָרוֹת תִּתֵּן לֵב לָשׁוּב אֵלַי:
פסוק יז:וְעָנְתָה שָׁמָּה. לְשׁוֹן ׳דִּירָה׳, כְּמוֹ ״מְעוֹן אֲרָיוֹת״ (נחום ב:יב):
פסוק יז:כִּימֵי נְעוּרֶיהָ. שֶׁיָּשְׁבָה בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים:
פסוק יז:וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ וְגוֹ׳: שֶׁצָּעֲקָה אֵלַי מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד וּגְאַלְתִּיהָ, כֵּן גַּם עַתָּה:
פסוק יח:תִּקְרְאִי אִישִׁי וְגוֹ׳. תַּעַבְדוּנִי מֵאַהֲבָה וְלֹא מִיִּרְאָה, אִישִׁי לְשׁוֹן אִישׁוּת וְחִבַּת נְעוּרִים (ירמיה ב:ב):
פסוק יח:בַּעְלִי. לְשׁוֹן אַדְנוּת וּמוֹרָא, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (פסחים פז,א; כתובות עא,ב): כְּכַלָּה בְּבֵית חָמִיהָ, וְלֹא כְּכַלָּה בְּבֵית אָבִיהָ:
פסוק יט:וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד יִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָם שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ לֹא יִזָּכְרוּ הַבְּעָלִים בִּשְׁמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁהֵם אֱלָהוּת לָהֶם, אוֹ לֹא יִזָּכֵר שֵׁם הַבְּעָלִים עוֹד, כְּמַה דְּאָמַר (ישעיהו ב:יח) ״וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף״:
פסוק כ:עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה שֶׁאַשְׁבִּית מַזִּיקִין מִן הָעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה יא:ט): ״לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וְגוֹ׳״:
פסוק כא:בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. שֶׁתִּתְנַהֲגוּ בָּהֶן:
פסוק כא:וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. שֶׁיָּבֹא לְךָ מֵאִתִּי עַל יְדֵיהֶם. בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ כְּתִיב (בראשית יח:יט): ״כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט״, וּכְנֶגְדָּן נָתַן לְבָנָיו חֶסֶד וְרַחֲמִים מֵאֵת הַקָּבָּ״ה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג:יח): ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים״, ״וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד״ (שם יז). פָּסְקוּ מִן הַצְּדָקָה וְהַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ה:ז): ״הַהוֹפְכִים לַלַּעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ״, אַף הַקָּבָּ״ה אָסַף מֵהֶם הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו טו:א): ״כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים״. וּכְשֶׁיַּחְזְרוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו א:כז): ״צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְגוֹ׳״, הַקָּבָּ״ה מוֹסִיף עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וָחֶסֶד, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרָה לְאַרְבַּעְתָּן וּמוֹשִׁיבָן בְּרֹאשָׁן:
פסוק כב:וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה. בִּשְׂכַר הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמַנְתְּ בַּגּוֹלָה לַהַבְטָחוֹת שֶׁעַל יְדֵי נְבִיאַי (מכילתא בשלח ויהי ו):
פסוק כג:אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמַיִם. לִצוֹק אֶל הַשְּׁחָקִים מִפֶּלֶג הַטּוֹב הַתְּלוּיִים בְּמַאֲמָר, וְהֵם יַעֲנוּ לִצוֹק מַיִם עַל הָאָרֶץ:
פסוק כד:אֶת יִזְרְעֶאל. אֶת בְּנֵי הַגּוֹלָה שֶׁנִּזְרְעוּ וְנִקְבְּצוּ:
פסוק כה:וּזְרַעְתִּיהָ לִי כְּזוֹרֵעַ סְאָה לְהַכְנִיס כַּמָּה כּוֹרִין, כֵּן יִתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה גֵּרִים (פסחים פז,ב):
