פסוק א:ואלה שמות השבטים. אשר יחלק להם נחלת א״י:
פסוק א:מקצה צפונה. מסוף הצפון אצל מקום דרך ההולך לחתלון משם בא הגבול לחמת ומשם עד חצר עינן העומדת אצל גבול דמשק כלפי הדרום:
פסוק א:צפונה. כל מיצר הצפון אצל מקום חמת וה״ה שאר המקומות אשר יכנסו אז בגבול א״י:
פסוק א:והיו לו. הגבולים ההם יהיו אל השבט מפאת קדים עד פאת הים כי חלקי השבטי׳ יהיו זה אצל זה וכל חלק יהיה מקצה הגבול עד קצהו ממזרח למערב:
פסוק א:דן א׳. ר״ל לשבט דן יהיה לחלק א׳:
פסוק ב:ועל גבול דן. סמוך לגבול דן לדרומו יהי׳ החלק מפא׳ קדים וכו׳ ולשבט אשר יהי׳ לחלק א׳ וכן כל השבטי׳ ולקחו זה בדרומו של זה:
פסוק ח:מפאת קדים. החלק מפאת קדים וכו׳ תהיה התרומה וכו׳ היא האמורה למעלה תרימו תרומה לה׳ וכו׳ עד ולנשיא מזה ומזה וכו׳ (לעיל מה):
פסוק ח:רוחב. מצפון לדרום:
פסוק ח:כאחד החלקים. שחלקו השבטים ולתוספת ביאור אמר מפאת קדימה וגו׳:
פסוק ח:בתוכו. בתוך התרומה ההיא כמו שמפורש והולך:
פסוק ט:התרומה וגו׳. זהו חלק הכהנים שיקחו בפאת הצפוני מהחלק הזה ארך ממזרח למערב תהיה באמצעות אורך החלק:
פסוק ט:ורחב. מצפון לדרום:
פסוק י:ולאלה. ובאלה כ״ה אלף על עשרת אלפים תהיה להכהנים בפאת צפון כ״ה אלף אורך ובפאת מערב רחב עשרת אלפים וגו׳ ובנין המקדש יהיה באמצעית הרצועה ההיא בין באורך בין ברוחב:
פסוק יא:לכהנים, המקודש. זה יותן לכהנים המקודשים המשמשים במזבח והם מבני צדוק כ״ג אשר שמרו משמרת ה׳ ולא זזו ממנה ולתוספת ביאור אמר אשר לא תעו מה׳ לעבוד עבודת הפסילים בזמן שתעו בני ישראל כאשר תעו שאר הכהנים בני לוי שעשו עבודת העם לפני הפסילים וכמ״ש למעלה והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו וגו׳ (לעיל מד):
פסוק יב:והיתה להם. לכהנים ההם יהיה התרומה מתרומת הארץ כי כל הרצועה ההיא באורך כל א״י וברוחב חמשה ועשרים אלף קנים תקרא תרומת הארץ וחלק הכהנים תקרא תרומה מן התרומה והיא קדש קדשים מול תרומת הארץ:
פסוק יב:אל גבול הלוים. החלק הזה תהיה אצל גבול הלוים:
פסוק יג:והלוים. ר״ל וחלק הלוים תהיה נגד גבול הכהנים ושוה לו אורך כ״ה אלף ורוחב עשרח אלפים:
פסוק יג:כל אורך וגו׳. ר״ל ללוים תהיה כל השטח הזה אורך כ״ה אלף וכו׳ ולפי שאל הכהנים לא יהיה כל השטח כי בו יהיה מקום המקדש לזה אמר ללוים יהיה כל האורך ולא יפסיק דבר:
פסוק יד:ולא ימכרו ממנו. חוזר הוא על הכהנים ועל הלוים שלא ימכר מי מאחוזתו:
פסוק יד:ולא ימר. לא יחליף ממנו בקרקע אחרת ולא יעבור ממנו שם ראשית הארץ כי כמו שנקראת תרומה נקראת ראשית כי התרומה נקראת ראשית כמ״ש ראשית דגנך (דברים י״ח:ד׳) ועל התרומה יאמר שמפריש אותה ראשונה קודם המעשר:
פסוק יד:כי קדש לה׳. כי אחוזת הכהנים והלוים המה קדש ואין מהראוי להוציאם לחולין להיות ביד זרים:
פסוק טו:הנותר ברוחב. כי כל הרצועה בכללה תהיה כ״ה אלף רוחב הוצא מהם י׳ אלפים חלק הכהנים וכנגדן ללוים א״כ נשאר עוד מהרוחב חמשת אלפים:
פסוק טו:על פני. ר״ל באורך כ״ה אלף:
פסוק טו:חול הוא. אל מול קדושת אחוזת הכהנים והלוים תחשב לחולין:
פסוק טו:לעיר למושב. ר״ל הרצועה ההיא תהיה לצורך מושב העיר לשדות ולכרמים לכלכל יושבי העיר:
פסוק טו:ולמגרש. סביב העיר תהיה מגרש והוא מקום פנוי מבלי זריעה ונטיעה והוא נוי לעיר:
פסוק טו:בתוכו. באמצעות החלק הזה:
פסוק טז:ואלה מדותיה. של העיר:
פסוק יז:והיה מגרש לעיר. מדת המגרש אשר לעיר:
פסוק יז:צפונה. בפאת צפון יהיה חמשים ומאתים קנים וגו׳:
פסוק יח:והנותר בארך. כי ברחב לא נשאר כלום כי העיר תהיה ד׳ אלפים ות״ק קנים ומגרש מזה ומגרש מזה כ״א ר״ן קנים הרי ה׳ אלפים קנים וימלאו כל הרחב אבל באורך נשאר עשרת אלפים מזה ומזה לכן אמר והנותר באורך עד מול כלות תרומת הקדש והוא אחוזת הכהנים והלוים והם עשרת אלפים למזרח ועשרת אלפים למערב וזה יהיה מול תרומת הקדש ושוה לו כמדתו:
פסוק יח:והיתה תבואתו. התבואה הגדילה בשטח הזה תהיה למאכל לעובדי העיר הם יושבי העיר העוסקים בעבודת העיר ותקונה:
פסוק יט:והעובד העיר. ר״ל כ״א מעובדי העיר יעבדו אותו מכל שבטי ישראל ר״ל כל שבטי ישרא׳ חייבי׳ לעבוד את עובדי העיר להזמין את כל הצרי׳ להם כי הם יושבים בעיר במקום כל ישראל ועוסקים בעבורם בעבודת העיר לכן לעומת זה יתעסקו המה בעבודתם:
פסוק כ:כל התרומה. כלול בה חלק הכהנים והלוים ואחוזת העיר:
פסוק כ:רביעית. שטח מרובעת תרימו את תרומת הקדש היא חלק הכהנים והלוים:
פסוק כ:אל אחוזת העיר. עם אחוזת העיר תהיה מרובעת:
פסוק כא:והנותר לנשיא מזה ומזה וגו׳. ר״ל לנשיא תהיה הנותר מהתרומה ההיא מהעבר מזה ומהעבר מזה לתרומת הקדש הוא חלק הכהנים והלוים:
פסוק כא:ולאחוזת העיר אל פני. לפני כ״ה אלף רוחב כל התרומה עד סוף גבול המזרח וכן במערב לפני כ״ה אלף רוחב כל התרומה עד סוף גבול המערב מול חלקי השבטים ושוה להם זה יהיה לנשיא:
פסוק כא:תרומת הקדש. על חלק הכהנים יאמר:
פסוק כא:ומקדש הבית. כפל המלה בשמות נרדפים וכן נגב תימנה (לעיל מז):
פסוק כא:בתוכו. באמצעית אורך חלק הנשיא:
פסוק כב:ומאחוזת הלוים. ר״ל ובין אחוזת הלוים (גם על הכהנים יאמר שהם מבני לוי) בין אחוזת העיר יהיה באמצעית אורך החלק אשר לנשיא:
פסוק כב:בין גבול יהודה. כי חלק יהודה יהיה מצפון חלק הנשיא וחלק בנימין יהיה מדרום וכפל הדבר פעמים רבות לתוספת ביאור:
פסוק כג:ויתר השבטים. ר״ל וכן יחולק ליתר השבטים:
פסוק כג:מפאת קדימה. ר״ל החלק יהיה מפאת קדימה וכו׳ ולשבט בנימן יהיה לחלק אחד:
פסוק כד:ועל גבול בנימין. סמוך לגבול בנימין לדרומו יהיה החלק מפאת קדימה וכו׳ ולשבט שמעון יהיה לחלק אחד וכן יתר השבטים:
פסוק כח:ועל גבול גד. ר״ל סמוך לגבול גד שלקח בפאת הדרומי יהיה הגבול מתמר עד מי מריבת קדש ומשם בא הגבול לנחל מצרים ומשם אל הים הגדול:
פסוק כט:אשר תפילו מנחלה. רצה לומר אשר תורישו מן הנחלה ההיא אל שבטי ישראל:
פסוק כט:ואלה מחלקותם. כן יהיה החלוקה שביניהם:
פסוק ל:ואלה תוצאות. זה מספר פתחי העיר אשר יצאו בהן:
פסוק ל:מפאת צפון. ר״ל השערים שיהיו בפאת צפון אשר שם רוחב חמש מאות וארבעת אלפים מדה ומספר השערים יפרש במקרא שלאחריו:
פסוק ל:מדה. ר״ל קנה המדה:
פסוק לא:על שמות שבטי ישראל. ר״ל יקראו על שמות השבטים וזהו לאות שיהי׳ לכל השבטים חלק בעיר זה כזה:
פסוק לא:צפונה. יהיו בפאת צפון:
פסוק לא:שער ראובן אחד. ר״ל אחד יהי׳ נקרא שער ראובן וכן כולם:
פסוק לב:חמש מאות. ר״ל אשר שם רוחב חמש מאות וארבעת אלפים ומספר השערים יהיו שלש׳:
פסוק לד:שעריהם. ר״ל השערים שיעמדו במשך חמש מאות וארבעת אלפים של רוחב העיר מספרם יהיו שלש׳:
פסוק לה:סביב. ההיקף בארבעת הרוחות יהי׳ שמנה עשר אלף:
פסוק לה:ושם העיר מיום ה׳ שמה. מיום ההוא והלאה יהי׳ שם העיר ה׳ שמה ר״ל עד עולם לא תסיר עוד שכינתו מן העיר אבל תהי׳ שמה ותקרא כן שם העיר לאות: