פסוק א:אל יד. אצל מקום כמו יד אבשלום (ש״ב יח):
פסוק ב:ועל גבול. סמוך לגבול כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב׳:כ׳):
פסוק י:ולאלה. כמו ובאלה ובאה הלמ״ד במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט):
פסוק יא:המקודש. כמו המקודשים והוא דרך כלל:
פסוק יא:תעו. הוא לשון מושאל מן התועה בדרך:
פסוק יב:תרומיה. ענין הפרשה:
פסוק יג:לעומת. ר״ל שוה לה וכן והאופנים לעומתם (לעיל י):
פסוק יד:ימר. מל׳ תמורה וחלוף:
פסוק טו:על פני. ר״ל באורך:
פסוק טו:למושב. מלשון ישיבה:
פסוק טו:ולמגרש. יקרא כן לפי שהוא חוץ לעיר וכאלו נגרש מן העיר:
פסוק כא:על פני. כמו אל פני:
פסוק כא:על גבול. עד הגבול:
פסוק כב:ומאחוזת. הוא במ״ם ההשוואה כמו מגדיש ועד קמה (שופטים ט״ו:ה׳) ור״ל בין גדיש וכו׳:
פסוק כט:מחלקותם. מלשון חלוקה:
פסוק ל:תוצאות. השערים שיוצאין בהן:
פסוק לב:ושער. הוי״ו יתירה וטפילה:
פסוק לג:מדה. הוא קנה המדה בת ששה אמות: