פסוק א:וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים נוחלי הארץ לפי סדרם מִקְצֵה צָפוֹנָה, אֶל־יַד דֶּרֶךְ־חֶתְלֹן לְבוֹא־חֲמָת והלאה לחֲצַר עֵינָן, לגְבוּל דַּמֶּשֶׂק וצָפוֹנָה אֶל־יַד חֲמָת, הגבול הצפוני של הנחלה הצפונית, הוא גבולה הצפוני של הארץ. וְהָיוּ־לוֹ לשבט שינחל שם תהיה רצועת קרקע מפְאַת־קָדִים, מקצה המזרחי של גבול הצפון ועד הַיָּם במערב, שבט דָּן – אֶחָד מתוך רשימת השבטים. דן ישב בגבול הצפון, כשם שהתיישב שם בעבר.
פסוק ב:וְעַל, סמוך לגְּבוּל דָּן מדרום, ינחל מִפְּאַת קָדִים עַד־פְּאַת־יָמָּה, שבט אָשֵׁר – אֶחָד.
פסוק ג:וְעַל גְּבוּל אָשֵׁר דרומה, מִפְּאַת קָדִימָה וְעַד־פְּאַת־יָמָּה, נַפְתָּלִי – אֶחָד.
פסוק ד:וְעַל גְּבוּל נַפְתָּלִי מִפְּאַת קָדִמָה עַד־פְּאַת־יָמָּה, מְנַשֶּׁה – אֶחָד.
פסוק ה:וְעַל גְּבוּל מְנַשֶּׁה מִפְּאַת קָדִמָה עַד־פְּאַת יָמָּה, אֶפְרַיִם – אֶחָד.
פסוק ו:וְעַל גְּבוּל אֶפְרַיִם מִפְּאַת קָדִים וְעַד־פְּאַת־יָמָּה, רְאוּבֵן – אֶחָד. שבט ראובן ינחל בתוך הארץ, בעוד שבעבר נחלתו הייתה בעבר הירדן, לפי בקשתו. החלוקה לשבטים עד כאן דומה במקצת לזו של זמן יהושע, אלא שכאן החלוקה נעשית לרצועות רוחב פשוטות.
פסוק ז:וְעַל גְּבוּל רְאוּבֵן מִפְּאַת קָדִים עַד־פְּאַת יָמָּה, יְהוּדָה – אֶחָד.
פסוק ח:וְעַל גְּבוּל יְהוּדָה מדרום, מִפְּאַת קָדִים עַד־פְּאַת יָמָּה, ממזרח למערב תִּהְיֶה הַתְּרוּמָה מן הארץ אֲשֶׁר־תָּרִימוּ לצורכי הקודש, הציבור והנשיא. מידות שטח התרומה: חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף יחידות מידה, כנראה מלוא קנה המידה של שש אמות גדולות, רֹחַב – מצפון לדרום, וְאֹרֶךְ התרומה כְּאַחַד הַחֲלָקִים של השבטים – מִפְּאַת קָדִימָה עַד־פְּאַת־יָמָּה, מגבול מזרח של הארץ עד הקצה המערבי, וְהָיָה הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹכוֹ, בתוך חלק התרומה, כפי שיפורט.
פסוק ט:מתוך כלל התרומה – הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תָּרִימוּ לַה', באֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.
פסוק י:וּלְאֵלֶּה תִּהְיֶה תְרוּמַת־הַקֹּדֶשׁ, התרומה לה' – לַכֹּהֲנִים, צָפוֹנָה, אורכו של הקו הצפוני של תרומה זו חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, וְיָמָּה, ולצד מערב – רֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וְקָדִימָה – רֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וְנֶגְבָּה – אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף, וְהָיָה מִקְדַּשׁ־ה' בְּתוֹכוֹ, בתוך החלק הזה.
פסוק יא:לַכֹּהֲנִים הַמְקֻדָּשׁ, המקודשים, אותם שמִבְּנֵי צָדוֹק, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי, אֲשֶׁר לֹא־תָעוּ, התרחקו בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אחר פולחנים אחרים, כַּאֲשֶׁר תָּעוּ שאר הַלְוִיִּם. בני צדוק נותנרו נאמנים למקדש, לפיכך הם בלבד יעבדו בו לעתיד וישכנו בצמוד אליו.
פסוק יב:וְהָיְתָה לָהֶם תְּרוּמִיָּה, תרומה נבחרת, אולי: מוקטנת, מִתְּרוּמַת הָאָרֶץ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שהרי בתוכה שוכן המקדש, אֶל, ליד גְּבוּל שאר הַלְוִיִּם.
פסוק יג:ומקום ישיבת הַלְוִיִּם לְעֻמַּת, לנוכח גְּבוּל הַכֹּהֲנִים. כמו שטח הכהנים גם שטחם של הלויים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ, וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, אלא שבניגוד למקום הכהנים שחלק ממנו מיועד למקדש, הלויים יגורו בכל חלקם – בכָל־אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים. כל השטח הזה, הן של הכהנים ושל הלויים –
פסוק יד:וְלֹא־יִמְכְּרוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא יָמֵר, יחליפו אותן וְלֹא יַעֲבִיר, יעבירו את רֵאשִׁית, תרומת הָאָרֶץ, כִּי־קֹדֶשׁ היא לַה'.
פסוק טו:וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים הַנּוֹתָר בָּרֹחַב, עַל־פְּנֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אורך – חֹל־הוּא, אינו שייך למקדש ולאנשיו אלא הוא שטח ששייך לציבור ומיועד לָעִיר, לְמוֹשָׁב, לבנות בה, וּלְמִגְרָשׁ, שטח פתוח לשימושים שונים, וְהָיְתָה הָעִיר בְּתוֹכָה, במרכזה.
פסוק טז:וְאֵלֶּה מִדּוֹתֶיהָ של העיר: פְּאַת צָפוֹן – חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים, וּפְאַת־נֶגֶב – חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים, וּמִפְּאַת קָדִים – חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים, וּפְאַת־יָמָּה – חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים. העיר אפוא ריבועית. אם יחידות המידה כאן הן הקנה בן שש האמות, הרי שטחה הוא כ12- ק"מ רבוע.
פסוק יז:וְהָיָה מִגְרָשׁ פנוי מבניין ומטע סביב לָעִיר, צָפוֹנָה חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם וְנֶגְבָּה חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וְקָדִימָה חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם וְיָמָּה חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.
פסוק יח:וְהַנּוֹתָר בָּאֹרֶךְ, משני צדי העיר, מזרח ומערב לְעֻמַּת, מול תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, שטחם של הכהנים שרוחבו חמישה ועשרים אלף, השטח העודף מצדי העיר נמשך עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קָדִימָה וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יָמָּה, וְהָיָה לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, וְהָיְתָה תְבוּאָתֹה לְלֶחֶם לְעֹבְדֵי הָעִיר. שטח זה מיועד לגידול תוצרת חקלאית עבור בעלי תפקידים שונים בעיר.
פסוק יט:וְהָעֹבֵד, עובדי הָעִיר יַעַבְדוּהוּ, את השטח החקלאי הזה, העובדים יהיו מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק כ:סיכום – כָּל שטח הַתְּרוּמָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף כפול בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף: רְבִיעִית, ריבועית תָּרִימוּ אֶת־תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, אֶל, עם אֲחֻזַּת הָעִיר שהיא חול.
פסוק כא:וְהשטח הַנּוֹתָר העודף מתרומת הארץ יהיה לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה, משני הצדדים שלִתְרוּמַת־הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר, אֶל־פְּנֵי אורך חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף התְּרוּמָה עַד־גְּבוּל קָדִימָה, עד גבול הארץ המזרחי, וְיָמָּה, ולמערב – עַל־פְּנֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף עַל־גְּבוּל, עד גבול הארץ יָמָּה, לְעֻמַּת החֲלָקִים – לַנָּשִׂיא, וְהָיְתָה תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, חלק הכהנים וּמִקְדַּשׁ הַבַּיִת בְּתוֹכֹה, בתווך, בין שתי רצועות הנשיא.
פסוק כב:וכן מֵאֲחֻזַּת הַלְוִיִּם וּמֵאֲחֻזַּת הָעִיר בְּתוֹךְ שני החלקים אֲשֶׁר לַנָּשִׂיא יִהְיֶה, בֵּין גְּבוּל יְהוּדָה שמצפון וּבֵין גְּבוּל בִּנְיָמִן שמדרום, לַנָּשִׂיא יִהְיֶה. אחוזת הנשיא היא אפוא שתי רצועות צרות ומאורכות משני צדי מרכז הארץ, אחת במזרח ואחת במערב.
פסוק כג:וְיֶתֶר הַשְּׁבָטִים שמדרום לתרומה: כל נחלה נמשכת מִפְּאַת קָדִימָה עַד־פְּאַת־יָמָּה, מהגבול המזרחי של הארץ לגבולה המערבי: בִּנְיָמִן – אֶחָד. נחלת בנימין שהייתה בעבר סמוכה למקדש וליהודה מצפון, לעתיד היא תבוא לאחר יהודה קרוב למקדש מצד דרום.
פסוק כד:וְעַל גְּבוּל בִּנְיָמִן, מִפְּאַת קָדִימָה עַד־פְּאַת־יָמָּה, שִׁמְעוֹן – אֶחָד, שגם בעבר היה שוכן בנגב.
פסוק כה:וְעַל גְּבוּל שִׁמְעוֹן, מִפְּאַת קָדִימָה עַד־פְּאַת־יָמָּה, יִשָּׂשכָר – אֶחָד.
פסוק כו:וְעַל גְּבוּל יִשָּׂשכָר, מִפְּאַת קָדִימָה עַד־פְּאַת־יָמָּה, זְבוּלֻן – אֶחָד. ייששכר וזבולול שבעבר שכנו בצפון, יתגוררו לעתיד לבוא בדרום הארץ סמוכים זה לזה.
פסוק כז:וְעַל גְּבוּל זְבוּלֻן, מִפְּאַת קָדִמָה עַד־פְּאַת־יָמָּה, גָּד – אֶחָד. שבט גד שהצטיין בגיבוריו, והיה שוכן בספר המזרחי בעבר הירדן, ישכון לעתיד בקצה הארץ הדרומי.
פסוק כח:וְעַל גְּבוּל גָּד שאֶל־פְּאַת נֶגֶב תֵּימָנָה, הקצה הדרומי של נחלת גד הוא גבול הארץ – וְהָיָה גְבוּל מִתָּמָר והלאה למֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ, נַחֲלָה, נחל מצרים עַל, עד הַיָּם הַגָּדוֹל.
פסוק כט:זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּילוּ מִנַּחֲלָה, לנחלה לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵלֶּה מַחְלְקֹתָם, חלוקתם. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.
פסוק ל:וְאֵלֶּה מידות תּוֹצְאֹת, קוי גבול הָעִיר: מִפְּאַת צָפוֹן אורך הגבול הצפוני חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים יחידות מִדָּה.
פסוק לא:וְשַׁעֲרֵי הָעִיר קרויים עַל־שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שכן העיר שייכת לכל השבטים. שְׁעָרִים שְׁלוֹשָׁה צָפוֹנָה: שַׁעַר רְאוּבֵן אֶחָד, שַׁעַר יְהוּדָה אֶחָד, שַׁעַר לֵוִי אֶחָד.
פסוק לב:וְאֶל־פְּאַת קָדִימָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים, וּשְׁעָרִים שְׁלֹשָׁה: וְשַׁעַר יוֹסֵף אֶחָד, שַׁעַר בִּנְיָמִן אֶחָד, שַׁעַר דָּן אֶחָד.
פסוק לג:וּפְאַת־נֶגְבָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מִדָּה, וּשְׁעָרִים שְׁלֹשָׁה: שַׁעַר שִׁמְעוֹן אֶחָד, שַׁעַר יִשָּׂשכָר אֶחָד, שַׁעַר זְבוּלֻן אֶחָד.
פסוק לד:פְּאַת־יָמָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים, שַׁעֲרֵיהֶם שְׁלֹשָׁה: שַׁעַר גָּד אֶחָד, שַׁעַר אָשֵׁר אֶחָד, שַׁעַר נַפְתָּלִי אֶחָד. אין אנו יודעים את פשר סדרם של השערים, ולא ברור מדוע שבטים מסוימים נמצאים דווקא בצד אחד של העיר, ולא באחר.
פסוק לה:סָבִיב, היקף העיר, שהוא סכום צלעותיה: שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף יחידות מידה, וְשֵׁם־הָעִיר דומה לשם ירושלים: מִיּוֹם, מזמן בנייתה וישובה, ה' שָׁמָּה.
